פינת הנוסטלגיה, והפעם -

[EdisonGirl]

פינת הנוסטלגיה, והפעם -

מוצר/משהו שנהגתם לעשות, ונעלם.
זה שאתם הכי מתגעגעים אליו. זה יכול להיות מתחום המשחקים, המזון, האטרקציות, השירותים (מלשון שירות, אור החנון! לא מה שאתה חושב

), ומה שבא לכם...

משהו אחד, שאתם ממש מתגעגעים אליו, אבל הוא לא קיים עוד, ואין לו שום תחליף.

היט מי!

 

[m i r u s h i]

הייתי אומרת תוכניות טלוויזיה,

כמו נילס, פלפלת ושאר החברים שלהם לחינוכית... אבל הם לא נעלמו בכלל [ותודה לאל שלא.]

אז אולי הארטיק של בוּלי איש השלג? אני זוכרת התמכרות קשה בקיץ לארטיק אננס. או משמש.

 

[EdisonGirl]

שלום לתמימות

חוויות נעלמו לי. הכניסה אל מתחת לקבוצת שמיכות בתוך הבית, שהחלטנו שהיא אוהל, והדימיון שיתף פעולה.
הקמה של מחנה על גזע של עץ ענק ורחב ידיים, ובתוך זה גם יצירה של "שיקויים" מרפאי פצעים מהעלים של העץ.
גם אם אנסה לשחזר את החוויות ולממש אותם כיום, לעולם לא אראה זאת דרך אותם העיניים של ילדה קטנה.

זה הדבר שהכי חסר לי. נקודת המבט הזו...

 

[m i r u s h i]

לגמרי.

גם אני רציתי לרשום על התמימות שנעלמה, ובסוף התחרטתי.

כשאני יושבת עם האחיינים שלי לראות תוכנית טלוויזיה, לפי הבחירה שלהם, קצת צובט לי בלב שהם לא גדלים על אותם הדברים שאנחנו גדלנו.. \:
בין אם זה התוכניות בטלוויזיה או אפילו הבחירה עצמה של לראות טלוויזיה ולא לצאת לשחק בחוץ.

 

[EdisonGirl]

למה לא כתבת בסוף על התמימות?

מסקרן אותי

 

[m i r u s h i]

כי רצית מוצר.. או משהו שנהגנו לעשות..

וזה לא מוצר.. ולא בדיוק משהו שנהגנו לעשות. יותר חינכו אותנו לעשות.

אני באמת חושבת שלמשל ערוץ הילדים של אז היה באמת אמצעי חינוך מעולה לילדים. חינכו אותנו להיות סובלנים, לעזור, להזהר בשמש ולמנוע כל מיני התאכזרויות לילדים אחרים בביה"ס... וזה עוד בקטנה.
אשכרה היינו לומדים משהו מהטלוויזיה...

ועכשיו מי שמחנך את הילדים שלנו זה מבוגר עם קול נוראי שממציא מילים לשם בידור.

 

[4 בבוקר לא נרדמת]

דווקא בקטע הזה אני שמחה שלא

התבגרתי, עדיין יש לי את היכולת הזאת לדמיין, ככה אני יכולה עם האחיינים שלי מבלי שיש לנו כלים לשחק איתם.

 

[m i r u s h i]

להתבגר לא בהכרח אומר לאבד את הדימיון...

 

[einat162]

 

[einat162]

 

[spaysi8]

עוד יש תקווה

חברים שלי ואני עושים את זה כל כמה חודשים, לפעמים אפילו לעיתים יותר קרובות.
אמנם המתכונת קצת שונה (טיול/פויקה בים/שינה ליד מעיין מהמם)
אבל עדיין מגניב בטירוף,
ובמקום השיקויים אנחנו קופצים בעירום למעיין

 

[EdisonGirl]

טיולים אפשר לעשות, כמובן!

אבל האם את רואה באותה הדרך עירום? נאא...
האם את נמצאת באמת בסיטואציה, והמוח לא חושב בזמן הטיול על עוד אלף דברים שצריכים לעשות או וואטאבר?
אנחנו מצליחים להתרוקן ממחשבות כמו בילדות רק לעיתים רחוקות. ולעולם לא מצליחים להחזיר את התמימות, כי אי אפשר.
את יכולה להגיד: "אני רק צריכה לגמור" בלי לחשוב על המשמעות האחרת?
בדיוק.

 

[spaysi8]

לא

אבל זה כי אני גסה,
רוב החברים שלי כן עדיין רואים את הדברים האלו באותה הדרך,
אחת הסיבות שהם חברים שלי זה כי הם ילדותיים ותמימים (בצורה טובה)

 

[Puskas]

מגאסון

כמה שעות שרפתי על הדבר הזה... בא לי לזכר הימים ההם להעביר איזה שעה עם המכשיר הזה

 

[ofir1223]

 

[einat162]

אני נזכרת בזה כל פעם כשאני רואה את הפרסומת

לרשת נעלים של "גלי" . עבורי סמל הצפרדע זה הכי נוסטלגיה מבחינתי כי זה היה מלווה בחוויה של ללכת לקנות נעלים ברחוב הראשי ולקבל בלון ומדבקה .

 

[tamaguchi girl]

דגני בוקר במבה

ממש אהבתי אותם ויום אחד הם פשוט נעלמו

ואין שום דבר דומה >:

 

[EdisonGirl]

גם אני מאוד אהבתי אותם, אבל יש משהו דומה >

למעשה, אני חושבת שדגני הבוקר שלנו נועדו לחקות את זה.
המרקם של זה שונה, אבל טעים לא פחות. את תתרגלי

 

[tamaguchi girl]

לא שמעתי על זה מעולם :ם

אני אבדוק בקרוב! וואו! הלוואי וזה באמת יהיה תחליף הולם

תודה D:

 

[EdisonGirl]

המחיר הכי נמוך שלהם הוא 16 ש"ח

הכי גבוה - 20 ש"ח. ומי שלוקח יותר מזה- גנב. סתם שתשימי לב גם למחיר