בסיס לדיון. (מאת ספקן במידה מועטה)
נקודות:
1. מתאם שלילי בין הכלל, היציב למדי בהסברת המדע לציבור הרחב, שככל שהמדע התקדם יותר כך תורת האבולוציה התחזקה יותר, לתגובת החברה לתורת האבולוציה ככזו באמת. החל משנות השבעים החברה עוברת תהליך של אלוהימיזציה-אימוץ מחודש של המסורות העתיקות, שמהן היא נפתרה בהצלחה לא מבוטלת במהלך המחצית השניה של המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20. בעולם המערבי עלתה הניאו-שמרנות שגולמת בתוכה את העידוד לעלייתן הן של המסורות העתיקות והן של התורות הפוסט-מודרניסטיות, באיראן (לא חברה פרימיטיבית) הייתה המהפכה האסלאמית, ברה"מ התפרקה וההמנון הרוסי כיום הוא "אלוהי" לא פחות מזה של בריטניה.
2. לגופה של תורת האבולוציה. הנחת היסוד של התורה המודרנית היא שמוטציות תורשתיות מצטברות בגנום ללא הגבלה, משנות אותו בלחץ הסביבה באופנים שאינם ניתנים לחיזוי ועל ידי כך מהוות למעשה את הגורם הבסיסי להיווצרות המינים זה מזה בפרקי הזמן הבלתי-מוגבלים. במסגרת העיסוק שלי בתורת האבולוציה נתקלתי בכלל שנקרא "מומנט הברירה הטבעית". הוא אומר כך: ככל שהזמן מכיל יותר דורות ומרחב ההזדמנויות לאדפטציה של קבוצת פרטים ממין כלשהו גדל, כך הסיכוי להצטברות מוטציות תורשתיות בגנום, של כל הפרטים יחד, קטן. למוטציה תורשתית בודדת יש אמנם, תיאורטית, מרחב כלשהו להתקבע בגנום לפרק זמן מסוים (מבחינת מספר הדורות), מפני שלא ניתן לבחון כל תנאי סביבה אפשרי בטבע (אם כי קלושים סיכוייו של העובר, שירש אותה מאחת הגמטות שהוא נתהווה
מהן, להתפתח, להיוולד חי ולא עקר). מה שמעניק את החופש לטעון שחלק כלשהו מהתנאים עשוי להעניק יתרון הישרדותי לנושאיה של המוטציה התורשתית. אך לא כך הדבר כאשר מדובר במוטציה תורשתית שנייה. כאשר יש כבר שתי מוטציות תורשתיות, יורד הסיכוי שייתכנו תנאי סביבה שיעניקו יתרון הישרדותי. במקרה של שלוש מוטציות, הסיכוי יורד עוד וכן הלאה... מה שמומנט הברירה הטבעית מלמד הוא שהטבע יכול לאפשר היקבעות מוטציות תורשתיות בגנום. אך באופן מינורי בלבד (בפרישׂה של דורות בודדים). הברירה הטבעית (לפי רעיון זה) היא בדיוק המנגנון שמונע בעקביות הצטברויות מעין אלה – על מנת להבטיח את נצחיות שלמותם של המינים, אחרת, קיומם היה פוסק לאחר תקופת חיים של דור או שניים. שאלתי לפרופ' היא האם רעיון המומנט הזה תופס מבחינה מדעית? הרי לפי רעיון זה אפילו בתיאוריה האופטימית ביותר, מבחינת השקפת העולם האבולוציונית, מספר המוטציות התורשתיות בעלות רמת השרידות הגבוהה, עדיין נמוך ממספר המוטציות התורשתיות בעלות רמת השרידות הנמוכה בכל רגע. דהינו בכל רגע קיימות מוטציות תורשתיות בטבע. אלא שדבר אחד לא קורה לעולם, והוא שהן מצטברות, הן ברמת האוכלוסייה (גזע/זן) והן ברמת המין. הטבע מספק מסננת. בעלי המוטציות התורשתיות אינם "הולמים" והם מי שנופלים דרכה.
3. מה בדיוק ראה דרווין באיי הגלפאגוס? שתנאי הסביבה משפיעים על כיוון ההשתנות בתכונות הפנוטיפיות בשלושה תנאים: קיומו של פרט במספרים גדולים, קיומם של סך כל הפרטים על פני יריעת זמן העולה על תקופת חיים של דור או שניים וניעות של סך כל הפרטים על פני הסביבה המשתנה. מאחר שמספר האללים של כל גנום בטבע עולה על סך כל האללים שמהם יכול להיות בנוי הגנום – החלק המנדלי (לכל גן מנדלי יש מגוון גרסאות), ומאחר שרוב הגנים הללו פועלים באופן "מורכב" (מושפעים מפעילותם של גנים מנדליים אחרים), ההשתנות תלוית הסביבה בתכונות הפנוטיפיות כמעט תמיד תהיה הדרגתית, הן מבחינת התפוצה (בתוך האוכלוסייה) והן מבחינת ההשתנות עצמה. הסביבה המסוימת לוחצת לכיוון פרופיל אללים מסוים. אוכלוסיות נודדות ומחליפות סביבה, או שהסביבה עצמה משתנה. הואיל וכך, נטייתן של האוכלוסיות להתאפיין בפרופיל אללים התואם את סביבת מחייתן בכל רגע, תנבע כתוצאה מפלישת אללים לתוכן מאת "האוכלוסייה המארחת" או "המהגרת" (תלוי באופי השינוי בתנאי הסביבה) ופליטת אללים מתוכן דרך תמותת צאצאים. כאשר הבחין דרווין במגמות ההשתנות והבין שהסביבה היא זו שלוחצת על האוכלוסיות להתאים את עצמן אליה, הוא שיער שמגמות ההשתנות הללו עתידות לחרוג מגבולות המין ועל ידי כך תתרחש אבולוציה. האם לא כך? (גן-מנדלי הוא גן רב- גרסתי. רוב הגנים הם חד-גרסתיים. לכולנו יש את אותה הגרסה)
4. האם ניתן לומר שלאבולוציה יש שתי הנחות יסוד: הנחת יסוד אחת היא שתמיד יש תנאי סביבה שמקדם בעלי מוטציות תורשתיות על חשבון מחוסרי מוטציות תורשתיות, לא בודדות אלא מצטברות. דהינו יצור שכבר צבר כמות נכבדת של מוטציות תורשתיות ולמעשה נמצא בשלב מתקדם בדרך להפוך למין חדש, לא ינופה עקב כך בתהליך הברירה הטבעית, אלא בדיוק ההפך – בכל אחד משלבי ההתהוות שלו הוא ייהנה מתנאי סביבה כלשהו שיעניק לו יתרון. הנחת יסוד שנייה היא שהגנום כולו הוא תולדה של מוטציות תורשתיות. אחרת, איך תסביר את קיומו? מסקנה: למוטציה תורשתית יש שני תפקידים בביולוגיה: 1. בניית צורות החיים. 2. התאמת צורות החיים לתנאי הסביבה. לכאורה, גם בשינוי המתרחש דרך הברירה הטבעית יש לראות סוג של מוטציה. אך יש להבדיל בין השניים! שינוי דרך הברירה הטבעית נפרש על פני זמן חיים של מספר דורות ומציין מגמה בהכרח. זהו תהליך שבו תדירות הופעת האללים באוכלוסיות משתנה בלחץ הסביבה והתמדת קיומו של המין מתאפשרת הודות לכך. לעומת זאת שינוי דרך סדרת מוטציות לא מתאפיין במגמה, ומציין תהליך של השתנות שאודותיו אין אנו לומדים מכל ממצאיו של דרווין. תובנה: מאחר ואין דרך להסביר את מוצא הגנים (כאלה שמקודדים לחלבון וכאלה שלא-הרוב) אנו נאלצים לומר שהם נוצרו בתהליך של מוטציות תורשתיות. אלא שאנו לא לומדים זאת מתוך הבנת תהליך הברירה הטבעית עצמו. האם התובנה שלי נובעת מחוסר ידע והבנה שגויה של מושגים בסיסיים במדע?
5. האם הכלל הבא קביל מבחינה מדעית? אין בכוחן של עובדת קיומם של האללים, המשויכים לכל גנום, במספר העולה על סך כל האללים שמהם יכול להיות בנוי הגנום (החלק המנדלי), ובעובדת ברירת האללים בלחץ הסביבה, ללמדנו מאין ובאיזה אופן הופיעו האללים מלכתחילה. גם אם הופיעו דרך סדרת מוטציות, מאין נובע שניתן להניח כך על סמך עצם תהליך הברירה? הרי סדרות מעין אלה ממילא אינן חלק ממנו. מציאותן של המוטציות כחלק אינטגרלי מתהליך הברירה הטבעית, אם כן, מלאכותית. דהינו אם באופן תיאורטי נשמיט ממנו את המוטציות לחלוטין, תהליך הברירה הטבעית עדיין יעבוד למופת. למעשה שילובן של המוטציות בתהליך הברירה הטבעית רק פוגע בהבנתו. משום שעל פי המודל האבולוציוני, השזור במדע, הטבע מעודד דבר והיפוכו: היבנות פרופילי אללים מותאמים סביבה תוך שמירה על התמדת שלמות הגנום, עם הצטברות של מוטציות תורשתיות בגנום, המפרות את שלמותו ומונעות את התמדת קיומו. בפרשנות שגויה של תהליך הברירה הטבעית אין משום איבוד הבנת נושא נקודתי במדע גרידא. אלא גם משום השלכות מרחיקות לכת הנוגעות לכל תחומי החיים. בכוחה של הקונספציה אודות אלו דברים בדיוק נבררים באופן טבעי ולשם מה, לעצב את אישיות האדם ברמה הבסיסית ביותר. חריגת המושג "מוטציה גנטית" מתחום התופעות בעלות התדמית השלילית באופן כללי וחדירתו לתחום התופעות בעלות התדמית החיובית באופן כללי, המקובלת כל כך בהוראה האבולוציונית בזמננו-אנו, היא העדות למשבר העמוק שהתחולל בחשיבה האבולוציונית עם התבהרות מנגנון התורשה.
6. האם הכלל הבא קביל מבחינה מדעית? המוטציות היחידות שיכולות בכלל להיות מורשות לצאצאים הן מוטציות המתרחשות בתאי המין או בתאים המייצרים את תאי המין, והן בעצם אותן המוטציות האבולוציוניות המדוברות. האמונה בהופעתן של מוטציות תורשתיות בגנום, שתתאפיינה במגמה ותכלית כלשהם, הנה דתית צרופה! מעולם לא תועד בטבע או במעבדה פרק כלשהו בתהליך
היווצרותו של איבר דרך סדרת מוטציות.
7. מתוך הספקות שהוצגו לעיל נולדת השקפת עולם שאומרת כך: כוכב הלכת שלנו מתאפיין בתנאי סביבה שונים ותפוצת המינים לעולם אינה סטטית. מפאת כושר הניעות של המינים, הם עשויים להיחשף לתנאי הסביבה השונים. על מנת שיוכלו להתקיים לאורך זמן שאינו מוגבל, על פני כוכב הלכת כולו, המינים מגובים במאגר גרסאות לכל גן מנדלי שלהם. גרסאות אלה עולות ויורדות בתדירות הופעתן בלחץ הסביבה ועל ידי כך מחוללות את חלוקת המין לאוכלוסיות בעלות המאפיינים הייחודיים (גזעים וזנים). משמעות תהליך זה היא הכוח המוענק לתנאי הסביבה, המשתנים תחת אוכלוסיות המינים בכל רגע, לעצב במינים את הצורה המותאמת אליהם ביותר. השקפת עולם זו שואב את כוחה גם מל' שאמר שאין התפתחות מופיעה לפנינו אלא במחזור החיים של הפרט – האונטוגנזה, ולא מעבר לכך. האם ניתן להחזיק בהשקפת עולם זו לאור ממצעי המדע המודרני?
8. שאלה אחת גדולה לי הקשורה לל' שעליה לא קיבלתי תשובה בפורום זה בעבר. ל' לא נגע בשאלות הקשורות לגופה של המלחמה הקרה. זה לא מובן מאיליו. בזמן של' דיבר על המשמעות של תורה לשמה ושלא לשמה, ומה צריך להיות הדין של שטחי 67 וכו, היה פרט במציאות החברתית שהיה מוטיב משמעותי יותר מבחינת ההשפעה על חברת-זמנינו בכל המדדים, ואף בעל מעמד של סיבה ראשונית של כל התופעות האחרות של המציאות החברתית, שאנו עשויים בטעות לתפסן כתופעות שקיומן ניטרלי למוטיב זה. המ
