יש! אני ראשונה!
הטוב של השבוע:
וואו. המון! אני מתקדמת היטב בצ'י-קונג, אפשר ממש להרגיש איך אני יציבה יותר ונושמת עמוק יותר, ארוך יותר... היה תרגיל אחד שגמר אותי, אז החלטנו להשאיר אותו בצד וללכת לאט לאט. וזה טוב, אני מרגישה שזה נכון לי. אבל מה אני מקשקשת, יש דברים טובים אפילו יותר גדולים! ביום חמישי ההורים נפגשו עם מישהו בכיר מאוד במשרד הבריאות ומישהי בתפקיד פחות או יותר מקביל לו בבט"ל, כדי לראות איך להשיג לי קצבת נכות ושר"ם מלאים לצמיתה. הם היו די המומים מהסיפורים שלנו על בט"ל (ויש מצב שלפחות אחד הרופאים הכי איומים ובלתי מקצועיים הולך לחטוף חזק), ואפילו - בהפתעה מוחלטת - האדון חושב שאולי אתאים להיכנס לאיזה מחקר שיממן את כל הבדיקות היקרות בטירוף. אולי, רק אולי, אבל האולי הזה הוא הרבה יותר מעוד דלת נעולה. אמרתי לכם, המון טוב!
הפחות טוב של השבוע:
השבוע אני פחות או יותר נטולת קנביס. זה לא שאין לי ברירה, אבל יש לי סיבות ובחרתי בכך. מחר בערב אחזור למנות סדירות. אז השבוע הייתי מנומנמת מאוד וגם התקשיתי לישון, שילוב מתסכל למדי. ושוב הכאב המנסר בעצמות, ולשכב על הספה ולא לקום... נושכת שפתיים. רק עוד קצת.
מאכל השבוע:
הממ... מג'אדרה....
|סרט/סדרת השבוע:
בונז. העונה החדשה (שמינית) כמובן, אבל בין פרק לפרק מבלה עם העונה השלישית. מוזר, אבל מגניב.
ספר השבוע:
"שתהיי לי הסכין" של דויד גרוסמן. קשה לי עם הספר הזה, הדמויות האלה לא עושות לי טוב. אבל הבטחתי לקרוא אותו וחברים כל כך המליצו עליו, אז שיהיה.
בילוי/ יציאת השבוע:
בט"ל נחשב? לא, כך חשבתי. אז יציאת השבוע שאבא החמוד חסך לי ונסע לבדו לרופא אא"ג להשיג לי הפנייה לבדיקת שמיעה - בגלל שבמזג האוויר הסוער הזה רצה שלא להכביד עליי עם נסיעה. אין לכם מושג כמה זה מיוחד מצידו.
תוכניות לסוף השבוע:
להתקדם עם הספר כמה שאפשר, רצוי על הספה בסלון כי בה הכי נוח לקרוא, אלא ששם זה קצת מסוכן - יש לי נטייה להתהפנט לגשם בחלון ממול...
שיהיה לנו שבוע מלא חיוכים של כלבלבים מקפצים בגשם
סיגל