הנרי, איך בין סו שארף אוף דיך.

הנרי, איך בין סו שארף אוף דיך.

זוהי מתנת שבת השלום שלי עבורך, ארכי-פלצן.
ומתוקף האגואיסטיות שלי הידועה לשמצה
ראה במחווה הזו רמז לשבעת מעשי החסד
שאתה נדון להעניק לי.
-
ואם להרצין לרגע, גדולתם של משפחת ברוייגל
היא לא אחרת מאשר הטכניקה המיוחדה
שאותה פיתח ברוייגל האב. (מעבר לכל המובן מאליו)
ציור בשכבות דלות בצבע שמן עד שקיפות כמעט
ועל גביהן השתמש בוורניש, מה שהעניק לכל פרט
ברק, או בוהק עד לצלילות וזכות שטרם נראתה קודם.
(בשונה מהטכניקות ציור איטלקי)
-
הולכה לאכול, שבת שלום בנתיים.
 
איזה יופי!

הלואי והיתי אומר שזו תמונה מחרמנת, אבל לא כך הדבר. ולמרות זאת, תודה רבה לך! :)
אם יש לך ישראכרט, את יכולה לראות את התמונה הזו בחינם בתל אביב...
 
ביטשן. פרוסט!

דרף איש זי הויטה אבנט אינלדן פורום?
איש ויל איס.


("המים" - אלגוריה על ארבע יסודות. יאן ברויגל. 1630)
 
התמונה.

דוקא את התמונה הזו לא במיוחד אהבתי. אני לא מבין מדוע הם היו צריכים לשים שיריון בכל תמונה סתם כך. מה המטרה?
 
אוהבה את התמונה - הסבר:

יאן ברויגל הבן, נכדו של הצייר הפלמי הדגול פיטר ברויגל האב, והנדריק ואן באלן פעלו כאמנים במאה השבע־עשרה. השניים נהגו לשתף פעולה במיטב המסורת הפלמית של התקופה. ארבע האלות ביער שלפנינו מייצגות את ארבעת יסודות הטבע: וסטה, הלבושה בגלימה כתומה, מייצגת את האש; אמפיטריטה מייצגת בגלימתה הכחולה את המים; אורניה, בגלימה האדומה, מייצגת את האוויר; קרס, הלבושה בגלימה הצהובה, מייצגת את האדמה. האלות מוקפות פרחים, פירות, דגים, ציפורים אקזוטיות ושריוני אבירים, המצוירים בפרטי פרטים ובדיוק רב. לכל אלה מצורפים סמלים אופייניים: וסטה, אלת האש, מתבוננת בתוצרי העבודה באש – תצוגה של שריונים, גרזנים וחרבות. ברקע מופיעים שני ציידים, המדגישים אף הם את מפגש החיים והמוות. שעון הכיס שלצדם מסמל את הזמן החולף. אמפיטריטה, אלת המים, יושבת לרגלי הנחל ומניחה את מרפקה על הכד, שממנו זורמת תנובת הים – דגים וקונכיות וכן עופות מים. קרס, אלת האדמה, שעונה על קרן השפע וקופידון מגיש לה אשכול ענבים וזר פרחים – סמלים של פריון ושפע. אוראניה, המייצגת את האוויר, מחזיקה בידה מודל של מערכת השמש. במרחבי השמים הפתוחים מופיעים ציפורים מסוגים שונים, מקצתן עומדות על ענפי העצים.
 
קרס

היא האלה החביבה עלי. היא לרוב החזיקה בידיה פרגים וחיטה. יש יופי של פסל שלה במוזאון הותיקן.

ולגבי התמונה? היא נראת לי מצועצעת מידי. אני לא אהבתי את האלגוריות למינהם באופן כללי. העדפתי את התמונות הפשוטות יותר של איכרים.
 
פרגים?

לא לדבר כאן בשבחי הקוקה, בבקשה.
(מצועצעת אחותך)
הב לי מקאמי פיסארו.
 
שה, תחריש. אפרופו וזה, מודיליאני

את רוב חייו העביר במאורות אופיום למינהן.
(מעבר להיותו בן תערובת לספרדים ואיטלקים, הוא אף יהודי.)
רוצה את
קאמי
פ
י
ס
א
ר
ו
תעלה לי אחד מועדף.
 
הרהרתי בזה רבות

ולא ידעתי במה לבחור, אז בסוף הבאתי ציור שראיתי במו עיני בניו יורק.
תהני.
 
למעלה