חוק המשיכה...
לתפיסתי כמובן, שיסודה דרך הדאו.
בבסיס תפיסה זו, קיים רעיון האיזון והמשחק בין הנקבי והזכרי .
אם אני מתחיל מההתחלה, אז כך -
1. הייתה תודעה אין סופית, ללא צורה, ללא מימוש. כזו שכל המימושים יכלו לקבל מימוש מתוכה. זהו הדאו הוו-ג'י- האיין. אפשר לקרוא לה בצימצום- דף חלק.
2. מתוך התודעה הזו נוצרה יצירה בודדה, רוטטת בתדר מסויים ומורכבת משתי איכויות - נקבי וזכרי - יין ויאנג, הטאי ג'י, הצ'י - כח היצירה. באלגוריה לדף - ציירו במרכזו קו.
3. היין בנה את מה שבנה והתפצל בעצמו ליינים ויאנגים נוספים. כמוהו היאנג. בשלב זה כבר היו לנו שני דורות של יצירה, של איכויות נקביות וזכריות. הדור השני מכיל מתוכו את הרטט של הדור הראשון ויחד עם זה, רטט חדש המאפיין אותו. כלומר - לדור השני יש גם התדר של הראשון וגם של עצמו. באלגוריה לדף - כל חצי שלו חולק לחצי ויש לנו ארבעה רבעים.
כך, בתהליך האין סופי החלה היצירה. עוד ועוד פיצולים, מתוך התודעה האין סופית.
לאורך כל התהליך הזה, כל זוג יין ויאנג, מכיל את איכות התודעה האין סופית ואת איכותיות הזוגות שלפניו.
כלומר, אם אנו מביטים על התפצלות בלתי מוגבלת, הרי החלקיק האחרון שנוצר, עדיין מכיל מאפיינים תדריים של התודעה האין סופית הראשונה.
עכשיו למשיכה
אמרנו שלכל זוג איכויות יש תדר מאפיין ואיתו גם כל התדרים שהיו לפניו. כלומר, כל זוג מתממש באופן חומרי על פי התדר המאפיין העיקרי שלו, אבל יש לו פוטנציאל למימוש כל התדרים שיצרו אותו.
במשיכה יש שני אופנים:
1.
דומה מושך דומה (נקבי מושך נקבי וזכרי מושך זכרי)- תדר מסויים נמשך לתדר הרוטט כמוהו. עם תדר זהה הם מרגישים נוח.
2.
הפכים נמשכים (נקבי מושך זכרי וזכרי נמשך לנקבי) - התדר הנקבי בהווייתו מושך, התדר הזכרי בהווייתו נע קדימה. הנקבי המושך, מושך את הזכרי הנע קדימה.
באופן כללי, שני החוקים האלו פועלים במקביל, כל אחד לפי התנאים והצרכים רגעיים של הטבע.
בעקרון - נשים נמצאות עם נשים לצרכים מסוימים (חברתיים למשל) וכך גברים עם גברים, אבל לצורכי המשך היצירה וההגשמה העצמית, נשים צריכות איכות גברית וגברים צריכים איכות נשית.
יחד עם זאת, בכל אדם יש את הנקבי והזכרי שבו - הנקבי הם הצרכים שלו והזכרי הם המעשים שלו, שבאים לממש את הצרכים.
אדם שחווה חוויה מסויימת, בעצם מקיים את הצרכים שלו. כלומר הזכרי שבו מזין את הנקבי שבו.
הצרכים שלו נובעים משני מקורות- אינסטינקט בסיסי של הישרדות ותפיסות מחשבתיות נרכשות.
ככל שהאדם מודע יותר לשני מקורות אלו, הוא יכול לנתב אותם נכון יותר למימוש עצמי - שזו תכלית העבודה רוחנית בקיום הארצי.
במילים פשוטות -
החיים מתנהלים לפי מה שאתה מושך - אתה צריך פחד, יבוא משהו מפחיד. אתה חושב שהחיים הם מלחמה, הם יהיו מלחמה. אתה חושב שהחיים יפים, הם יהיו יפים.
אתה מושך מה שאתה חושב .
אתה חושב, מה שאתה צריך בשביל לשרוד - על פי התפישה האישית שלך.
אם כבר הזכרת אומנות לחימה -
באומנות לחימה ממש ניתן לראות, שאם אתה מפחד לקבל מכה באזור מסויים, הרי בקרב, דווקא שם תקבל.
בעקרון - חוק המשיכה מתחיל ומסתיים בכך שאתה מושך את מה שהנשמה שלך צריכה. ככל שאתה מחובר יותר לנשמה שלך, אתה תהיה יותר רגיש אליה ותוכל להזין אותה בפשטות.
רוב בני האדם אינם מחוברים לנשמה שלהם ואינם קשובים לצרכים שלה. הם עסוקים במחשבות האינטנסיביות שנכנסות להם לראש במהלך החיים והיום יום, לכן הם עוברים את אותם קשיים\שיעורים שוב ושוב, לאורך שנים, אינם מתקדמים במימוש העצמי שלהם וחיים חיים של קושי. הנשמה בדרך כלל אינה צריכה קושי מתמשך, הנשמה צריכה לעבור שיעורים ובכל שיעורי ללמוד משהו. האדם הוא הכלי דרכו הנשמה לומדת, ואם האדם אינו מפיק את התועלת משיעור מסויים, היא תדרוש אותו שובו ושוב. כך הוא ימשוך אותו אליו שוב ושוב.
זה ככה בריכוז
.
שתהיה שבת שלווה ונעימה
.
