בוקר טוב תגובה לbacio
בוקר טוב
וסליחה על העיכוב בתגובה עקב מספר תקלות טכניות.
בנוגע לרגשות אשם אצל הורים לתאומים:
כאמא לארבעה ילדים שמתוכם זוג תאומים גם אני חוויתי לא פעם תחושה של רגשות אשם, הדבר הוא טבעי לחלוטין ואף ידוע כי אצל הורים לתאומים התחושה מתעצמת.
ד"ר רונית פלוטניק (בספרה המומלץ "שנינו ביחד וכל אחד לחוד")דיברה על כך שהורים לתאומים חווים תחושת אשמה מתמדת עקב הפער הנוצר בין הרצון להורות אידאלית ובמקרה שלך כפי שאת מכירה מבתך הבכורה לבין הההורות בפועל שהיא מאוד שואבת ואינטנסיבית. אז מה אני ממליצה לעשות:
א. כפי שכתבת חלק גדול מרגשות האשם הם שלך ,הן לא חשות זאת כי זה הדבר היחיד שהן מכירות ואני בטוחה שהן אהובות ומקבלות את כל צרכיהן אז ממליצה לשחרר, להרפות לוותר לעצמך ולהחליט ולהבין שאת אמא טובה דיה ואת האמא הכי טובה שהן יכלו לקבל.
ב."עקרון הנדנדה"- כהורים יש לנו נטייה לתייג על מנת ליצור הפרדה,נסיון זה לעיתים מוטעה ויש צורך להכיר כל ילד ללא הגדרה מול התאום שלו (כלומר ללא השוואה, הם לא בהכרח משלימים זה את זה) לדוג אם אחד מדבר הרבה אז לא בהכרח השני הוא "ביישן" "שתקן".
ג.דבר נוסף פניה אליהן בגוף יחיד- לא לשאול "אתן רעבות?" אלא לפנות לכל אחת בשמה ולשאול אותה.
לא ציינת בנות כמה הן אבל בהמשך לכשיגדלו ממליצה על "זמן אמא" נפרד אפילו אם מדובר במספר דקות עם כל אחת הזמן הזה הוא חשוב בו את מתיחסת רק לאחת מהן.
2.בעניין הזהות- אני ממליצה על נפרדות בבגדים, בעריסה במוצצים ובכל דבר שניתן על מנת לייצר נפרדות פיסית בשלב הינקות ובהמשך נפרדות פסיכולוגית. האביזרים שלהן מלמדים אותן על עצמן ועל הקיום שלהן,לכן חשוב שבתוך כל השיתוף הן יהיו חשופות אחת לשניה אך בבגדים וחפצים בצבעים שונים על מנת ליצור ספרציה.
3. בנוגע לסוגיית בית הספר אני חושבת שאם תקפידי ליצור נפרדות החל מעכשיו כאשר לכל אחת מהן יש את הטמפרמנט שלה אז גם כל אחת תמצא את מקומה בחברת הילדים עם חברות שונות כמובן בעידוד שלך.
בהצלחה
