מילקי, איפה את? תכתבי לנו משהו...

[אלומת האור]

מילקי, איפה את? תכתבי לנו משהו...

 

[מילקי110]

כתבתי אתמול

זה נידחק למטה , אבל תודה

מה אכתוב : אין בי כוחות . החיים האלה .. אין מילים ..

 

[אלומת האור]

חבל

אחר כך את חושבת שמתעלמים ממך... את צריכה ללמוד את נושא השרשור בתפוז ואיך מקפיצים פה הודעות.

 

[מילקי110]

אני כבר לא חושבת

אני כבר לא חושבת אלומונות כבר מעבר לשלב המחשבות

בשלב האפטיה , זה גם כבר לא משנה לי אם מתעלמים או לא .

לא יכולה להפסיק לאכול היום אלומה , אני עוד מעט אלך לבריכה אבל מהבוקר פשוט כל הזמן . אני גם קצת במתח שוב שלחתי הודעה לאוסנת גאונית ההיסטוריה

בנוגע למפגש מחר והיא טרם ענתה לי ולכן זה מכניס אותי ללחץ , העניין של האם היא תירצה או לא תירצה להיפגש , מחר זה לא מפגש של אחד על אחד גם מיטל תבוא

אבל הנושא הזה שאוסנת לא עונה לי והאם היא תירצה או לא תירצה מפגשים איתי בעתיד . ופשוט מהבוקר ובכלל אני כל הזמן חושבת על אוכל . הניתוח לא שינה כלום אני עדיין חושבת כמו אדם שמן

יש אנשים שאוכלים בישיביל לחיות ואני , נראה לי שאני חיה בישביל לאכול .. אני כבר עכשיו חושבת על זה שבערב יהיו בגטים חמים בסופר , בעבר דווקא לא הייתי נוגעת בקמח לבן , ועכשיו זה לא משנה לי בד"כ אני אוכלת קמח מלא

אבל אם נניח יש בגט חם אני אקנה , ואתמול הייתי בסופר ונראה לי שבערב אלך שוב .. אתמול בערב אכלתי ריביולי וניוקי מעורב , יש כזאת אריזה בסופר שרק שמים במים רותחים ותוך דקה זה מוכן . המזל שלי שעשיתי ניתוח כי אז אכלתי קצת וזרקתי

אחרת הייתי טורפת כמו חיה . כבר עכשיו אני אוכלת הרבה אבל ללא הניתוח כמו חיה רעבה ... פשוט כל הזמן בקריז . יש בור בגוף שלא מצליח להתמלא מכלום , קראתי ספר , צופה בטלווזיה , מפגש עם חברות ( לא היום ) שום דבר לא מצליח לסתום

את הבור רק אוכל ..בעבר זה גם היה חפצים , אין לי בבית הרבה חפצים אני דווקא לא אוגרת , אבל בעבר הייתי הולכת במוצ"ש בקניון וקונה כל מיני דברים , גם דברים שאני לא צריכה . הסיפוק אמור לבוא מבפנים אבל אני תמיד מחפשת אותו בחוץ

ע"י אוכל , בעבר חפצים , (לא יקרים למרות שקרה מיקרה שקניתי תיק ב - 1500 ש"ח , פעם חטפתי בארצות הברית בולמוס של קניות וקניתי .) ככה זה . בערב בגט חם , ואני אמרח חמאה .. אני רק חושבת על זה ..הלוואי ומחלת האוכל הייתה נמחקת

ממני אבל זה לא יעזוב אותי לעולם ..

 

[אלומת האור]

כל כך מזדהה עם הקטע של האוכל...

זו התמכרות קשה ומסוכנת. לפני קצת פחות משלושה שבועות נפטרה חברה שלי מדום לב עקב מחלת האכילה הכפייתית. היא עזבה את תכנית OA (ממש כמוני) ואכלה ואכלה ואכלה והשמינה כל כך, והלב שלה לא עמד בזה עוד. זה נתן לי סטירת לחי מזעזעת, אפילו אגרוף בבטן. אז שבוע הצלחתי לשמור, אבל אחר כך המשכתי להתפרע. הלוואי שיכולתי לעשות את הניתוח. הלוואי שאצליח, כי יש הרבה מכשולים בדרך, ואם אין גם טיפול נפשי שיחזק אותך ומערכת תמיכה מספיק יציבה, אז תמיד יש סכנה שזה יחזור

.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

היי מילקי

חיפשתי קצת באינטרנט והגעתי למאמר מעניין בנוגע לאכילה רגשית ועצות לאיך להשתלט עליה. גיליתי שאני מיישמת כמה מהם בעצמי בלי לשים לב. אני מקווה שזה יעזור לך, גם אם קצת

http://www.ima-adama.co.il/healling_methods/more/slimming-diet_ayelet_arnon3.htm

 

[מילקי110]

קניתי אתמול בגט

הלכתי לבריכה כפי שאמרתי שאלך , כאשר חזרתי אכלתי שוב ניוקי\רביולי , לאחר מכן בערב הלכתי לסופר , היו גם לחמניות וגם בגט ולא ידעתי מה לבחור אז קניתי את שניהם חמש לחמניות

ובגט לא טרפתי את הכל כמובן כי למזלי .. נכון מאד ניתוח , אכלתי רק חתיכה של בגט עם חמאה כפי שאמרתי פה שאעשה .. זה הספיק הבוקר בישביל שאעלה במשקל .. אין כמו בגט טרי .. בעבר כפי שציינתי דווקא לא הייתי נמשכת לזה

וחבל כי זה תענוג שאי אפשר לציין במילים .

אני זוכרת אלומה על החברה שלך , את כתבת על זה וזה זיעזע אותי , זה עצוב מאד . השמנת יתר חולנית זאת מחלה , מחלה שאפשר למות ממנה , ( ומתים ממנה כמו שקרה לחברה שלך ) גם אני אם לא הייתי עושה ניתוח זה מה שהיה קורה לי.

ניתוח לא משנה כי אם נשארים הגורמים להשמנה , כמו בדידות , חוסר סיפוק אז זה יחזור , אומנם אוכלים פחות אבל אם לא שומרים אז מעלים במשקל , וגם גם אם אוכלים פחות ודברים משימינים ולא של דיאטה אז הנה מעלים .

אני מרגישה רעב כל הזמן.. אני חושבת ללכת לקבוצה של מנותחים כי נראה לי שאחרת הכל יחזור ... ואני מאד נהנית מהתוצאות , אני רואה עכשיו שאי אפשר לחיות עם כזה משקל כמו שהיה לי . זה סיוט כיום אני כמובן הרבה יותר קלילה

מרחתי לעצמי לק באצבעות של הרגליים וזה ריגש אותי מאד , שאני מגיעה לאצבעות של הרגליים שלי ( מלפני תמיד הייתי הולכת שיעשו לי כי פשוט לא הגעתי לרגליים שלי ) . וזהו .. פשוט רעב .

* ותודה מחבקת עצים . על הקישור . אני מודעת לזה שזאת אכילה ריגשית זה ברור לי .. תודה

 

[Lady Stark]

מילקוש

בגט טרי זה באמת הכי שיש.
אני יכולה להציע לך משהו לגבי עניין האכילה?
יכול להיות שמה שיעזור לך לווסת את המזון זה להסתכל על זה מנקודת מבט בריאותית ולא של מראה חיצוני?
כי הרבה פעמים, בדיאטות, כשמתמקדים בהורדת המשקל זה מוריד את המוטיבציה ומדכא מאוד.
לעומת זאת, אם מסתכלים על זה מהמבט של: אני לא רוצה להכניס לגוף שלי דברים שיפגעו לי בבריאות, זה דווקא מחזק ונותן מוטיבציה.
אולי זה יעזור איכשהו...

 

[מילקי110]

לא אכפת לי שבריאותי תיפגע

יש לי ידע של שנים מדיאטות ובתזונה ואני יודעת בדיוק מה עושה טוב ומה עושה רע

אבל זה כבר לא איכפת לי . לקחתי אתמול לעבודה לחמנייה מקמח לבן עם חמאה וגבינה צהובה ולא לייט עם שומן ,שום דבר כבר לא מעניין אותי

למרות שאמור להיות לי טוב , הנה אתמול הלכתי עם מיטל ואוסנת לבית קפה היה נחמד , ואני אמורה לשמוח עד לפני שנה הייתה לי חברה אחת והיום המעגל החברתי התרחב קצת

אומנם עוד אי אפשר להגדיר אותן כחברות אבל עדיין , גם ניהלתי שיחה , יש לי ידע בדברים . תהיתי במהלך הפגישה עם גם לי הם יעשו מה שעשינו לעדי אולי הן גם יפגשו בלעדיי יום אחד ולא יזמינו אותי

כבר לא מעניין אותי כלום , יש לי ידע עשיר בדיאטות , ירדתי 45 קילו , בתחום הזה כבר שום דבר אינו חדש לי .. אני אמורה להרגיש יותר טוב אבל עדיין מרגישה רע . גם בעבודה דברים השתפרו יש לי שם סוג של חברה

אבל היא בהריון אומנם בחודשים ראשונים ואני כבר חושבת מה אעשה כאשר היא תצא לחופשת לידה .. עם הכדורים , החברות , החיים שהשתפרו רע לי , נראה לי שפשוט אני אדם שאין לו את המנגנון הזה להרגיש טוב

אומרים שזה עניין של הרגשה שאני צריכה להחליט אני ארגיש טוב ואז ארגיש טוב .. אבל נראה לי שזה סוג של נכות שחסר המנגנון הזה שמאפשר לשמוח , וכל הזמן רק גורם לדאוג , מה אם הן לא יזמינו אותי , מה אם .... לא נותן להנות מכלום

 

[Lady Stark]

מילקוש

כל כך מכירה את הפחד הזה שאין לי את היכולת להרגיש טוב.
אבל יש לשתינו.
אני מבקשת ממך מותק, אל תעשי בכוונה דברים שפוגעים בבריאות שלך. עברת כל כך הקבה והתחושה תשתפר.
אני דואגת לך ויודעת שאת יכולה.

 

[מילקי110]

אתמול שכחתי לקחת את הכדור

זאת לא פעם ראשונה שזה קורה לי .

אתמול גם שוב רבתי קצת עם המנהלת בעבודה , המנהלת הקבועה שלנו בחופשת לידה ויש מישהי שמחליפה אותה , היא שוב ביקשה ממני לעבור מקום ואמרתי לה שאני לא עוברת

כולם מסביב מדברים אז היא אמרה שהיא תעביר את זה הלאה , אז אמרתי לה בסדר גמור . אין בי כוחות זה נשמע וואו את עומדת על שלך אבל אין בי כוחות .

החלטתי לאמץ בעל חיים , הייתי מאד רוצה כלב אבל זה נראה לי קשה לגדל כלב לבד , אז אני רוצה חתול , איזו מישהי פירסמה בפייסבוק בנןגע לחתולה והתקשרתי אליה , אבל היא גרה בפתח תקווה

וגם המחשבה שאני צריכה לקנות מנשא של חתולים , אני צריכה לקנות ארגז , וחול של חתולים ואין בי כוח , אין בי כוחות , הייתי רוצה שמישהו אחר יעשה את כל הסידורים האלה . בנוגע לפתח תקווה לא נראה לי כי אצטרך לסוע עם חתול במנשא


באטובוס עד רמת גן . אחפש באזור ת"א , ר"ג ומקסימום יש עמותות באזור . אבל המחשבה של ללכת לקנות דברים , מנשא וכל מה שציינתי אין בי כוחות . מקסימום יהיה לי גם חתול וגם כלב , אני אוהבת גם כלבים וגם חתולים כך שזה בסדר מיבחנתי

* אתמול גם שוב לא הלכתי לקבוצה , רציתי אבל נכון לא היה לי כוח . אין בי כוחות . אין כוח , אחרי העבודה נסעתי לנמל ת"א , מזל שלזה עוד יש לי קצת כוח . אין כוח. הייתי רוצה גם להזמין עוזרת הביתה שתנתקה פה , אבל זה מצריך להיכנס לאיזה

אתר באינטרנט ולחפש אחת וגם לזה אין בי כוח , אבל בטח שגם אין בי כוח לנקות לבד . לאכול יש כוח כמובן אתמול אכלתי קצת יותר והבוקר ראיתי שעליתי חצי קילו , לא נורא , אולי אחרי העבודה אסע לחנות של חיות לקנות מנשא , וחול של חתולים


אוכל של גורים כי נראה לי שאני רוצה גור , משחקים , ואז אולי אסע ביום שישי לאיזו עמותה , נניח להסגר של ת"א שנמצא ברידינג , יש גם של SOS חיות בשוסטר ברמת אביב , אני רוצה בעל חיים . אני מאד מאד אוהבת בעלי חיים כל הפייסבוק

שלי מלא רק בעמותות של בעלי חיים ( וכמובן לא כאלה שממיתות בלע חיים ) . הייתי רוצה כלב , אבל זה נראה לי קשה . אין כוח . אין כוח לכלום , אני גם מרגישה נורא להביא בעל חיים לבית המלוכלך נראה לי יותר הגיוני קודם להזמין עוזרת ואז

להביא בעל חיים.. אבל ... אין בי כוח , אין כוח לכלום .

 

[מילקי110]

מצאתי עוזרת

חזרתי הביתה וחיפשתי , מצאתי מישהי . היא תבוא מחר . עדיין אצטרך להכניס את הבגדים לארון . בטח היא תחטוף שוק

הבית מלולכך , זה לא שיש לי הרים של כלים , לא . וגם לא ערימול של דברים אבל עדיין אותי זה מגעיל . יש לי חומרי ניקוי בבית אבל עדיין אחרי העבודה אקנה סמרטוט ריצפה, אקנה מים מינרליים שיהיה לה , ואיזה משהו לאכול בישבילה

אני בוסית מאד נחמדה . אני רק מראה להן מה צריך , אני שמה את המים והואוכל . ואז אני הולכת ויושבת על הספה ורואה טלווזיה וזהו , כאשר הן באות לסלון אני הולכת לחדר שינה או למחשב וזהו . אני מאד נחמדה .

כמו כן הילד יוצא לחופשת מבחנים מהיום הוא כבר בא למשמרת ערב ומיום ראשון הוא לא יהיה למשך שלושה שבועות זה מעציב אותי , אתגעגע לשיחות איתו , הבנתי ממנו אתמול שהוא גם רב איתם כי הם לא הסכימו שהוא ייצא לכל כך הרבה זמןן

והוא אמר לי שלא אכפת לו אם יפטרו אותו כי הוא נמצא שם כבר מעל לשנה ואז ישלמו לו פיצויים , והוא כל הזמן אומר איך שנמאס לו וזה מטריד אותי שאולי הוא לא יחזור בכלל ,יהיה לי משעמם עכשיו בעבודה .

עדיין אין כוחות זה לא וואו שמצאתי עוזרת , החלטתי שקודם עוזרת ואחרי זה חתול, כלב או מה שלא יהיה . אולי אתחיל לקחת עוזרת פעם בשבועיים נראה .. בינתיים היא תבוא ואז נראה .. זה לא פעם ראשונה היו לי עוזרות בעבר , זה פשוט הפסיביות

שלי .

אני חוזרת מהעבודה עייפה מאד ואין בי כוח לכלום , אתמול לדוגמא חזרתי , אכלתי כמובן , ואז רבצתי על הספה , נרדמתי בערך בתשע קמתי ברבע לאחת עשרה והלכתי למיטה מרוב עייפות אפילו לא התקלחתי , ואני תמיד מתקלחת כל ערב

נכנסתי למיטה כמו שאני , כמובן שהתפשטתי קודם . התקלחתי בבוקר כמובן , אבל עדיין פשוט באפיסת כוחות .