מהר, פוס. יורדים מהארץ.
ביבי וליברמן התאחדו, אמאל'ה.
דוברמן: חוי סאסי!
פוס, זהו זה. תהיה רוטציה, וליברמן יהיה ראש ממשלה.
התחזית הכי מטורפת מתגשמת.
אני לא נשארת כאן, גדול עלי שהמטורף הזה יהיה ראש הממשלה שלי.
הליכוד יאבד חלק מבוחריו בגלל המהלך הזה. הקטע הוא שאני לא יודעת אם הם ייתנו את קולם לש"ס או למפלגת מרכז. לא בטוח שביבי בסוף ירכיב את הממשלה הזאת. נכון לעכשיו, כבר שום דבר לא בטוח.
אבל התחושה בציבור היא תחושה של מיאוס. זה קורה אחת לעשר שנים בערך. יש לי תחושה שתהיה כאן הצבעת מחאה גדולה, הרבה יותר גדולה מאשר הצבעה אידיאולוגית או הצבעת אימון באיזו שהיא דרך. פשוט המחאה שלא כל כך צלחה ברחובות, תבוא לידי ביטוי בקלפי.
הוא שומע מוסיקה קלאסית ואוהב להצטלם עם ילדים קטנים.
הוא איש ספרות ואף חיבר ספר בעצמו.
הוא אוהב מצעדים וסמלים ושונא רק את המיעוטים.
אפילו שפם אין לו.
אז ממה את חוששת הר פרוייליין?
זוהי באמת הפעם הראשונה במערכת בחירות כלשהי שאני רוצה שמפלגת העבודה תנצח את הבחירות. באמת נמאס לי מהזחיחות הימנית שמפסיקה להיות ממלכתית והופכת להיות אישית. מאוד אישית.