כל עוד את יודעת זה טוב
מאחלת לך באמת מכל הלב שתגשימי את מה שאת רוצה
ואל תתבאסי מהגשם שירד, זו חוויה שאין למי שנולד בקיץ נניח
..., על הלהקה שמעתי, אני אצא ממש בורה אבל מי זה ניית'ן פיליון?
אצלי זה בדרך כלל עובד בערך ככה עם החברים והמשפחה:
"מה את רוצה ליום הולדת?"
-"כלום"
"בכל זאת?"
-"מה שאני רוצה אני כבר אשיג..."
"זה ברור, אבל בכל זאת, אנחנו אף פעם לא יודעים מה להביא לך".
-"אז תביאו רק ברכה, אני הכי אוהבת ברכות"
"אבל..."
-"לא, זה בסדר"
"נביא כסף ותקני מה שאת רוצה"
-"נישאר בברכה." (קשיחות? עקשנות? ראש בקיר? בכל זאת עקרב...)
"יש בעיה כי גם מאוד קשה להפתיע אותך."
(זה כנראה קשור לעובדה שכל פעם שניסו להפתיע אותי גיליתי את זה מהר והרסתי את ההפתעה או שהבהרתי לאנשים שימנעו מלעשות לי מסיבת הפתעה למען שלום היחסים שלנו
)...
בסוף זה מסתכם בחגיגות במנות קטנות בגלל שבעצם רוב החברים שלי לא מכירים אחד את השני וגם עם המשפחה קשה לתאם זמנים בין העבודות, הגשם, החיים והעובדה שאנחנו לא גרים אחד ליד השני וכמובן במקומות העבודה- אני עובדת עם ילדים וכבר שנים גורמים לי להתרגשויות ולא משנה איפה אני נמצאת, לא תמיד זו הפתעה בגלל שכמו שאמרתי קשה להפתיע אותי אבל גם כי הרבה פעמים מרוב התרגשות הילדים באים ומגלים לי מה הם הכינו לי...ואת יודעת מה הכי קטע? אני יכולה לשתוק שבכלל יש לי יום הולדת ולבדוק מי זוכר מעצמו וככה בעצם אני גם מקבלת ברכות לפני או אחרי כי אני לא מזכירה לרוב האנשים
