"אין פה רגע דל, או סקנדל או פסטיבל..."
מורי התיכונים השביתו את הטיולים עד הסדרת מעמדם.
לקח להם עשרות שנים עד שיפול להם האסימון ויבינו שהם מסתכנים בחינם להסתבך בשרשרת של בעיות, ורק אחרי שמישהו הסתבך קשות, הם התעוררו.
היתה תקופה של שנתיים שהדרכתי בתי ספר ולפי חוזר המנכ"ל מי שאחראי על הטיול הוא לא מורה-הדרך, אלא המחנך.
שאלתי אותם פעמים רבות אם הם לא מפחדים להסתבך, אולם הם , בתמימות, ענו שבית הספר מכסה אותם.
מה שכמובן לא נכון.
אני עצמי מעולם לא הסכמתי להדריך שלא במסגרת חברת נסיעות שהביטוח שלה כיסה אותי.
פעמים רבות פנו אלי בבקשה להיות מדריך קבוע של קבוצה, הסכמתי בתנאי שישלמו את הביטוח שלי (אז זה היה המון, כ-6000 שקל לשנה).
כששאלו למה ביטוח כל כך יקר, הסברתי להם שזה לא ביטוח למטיילים, הם שיבטחו כל אחד את עצמו, אלא ביטוח שלי נגד המטיילים שעלולים לתבוע אותי בגלל דבר זה או אחר.
מעולם לא הדרכתי טיול פרטי, פרט לטיול אחד לאורך רכבת העמק עם חברים מפורום התחבורה הציבורית, כאשר אני מבהיר לכולם בכתב שלא מדובר בטיול של קבוצה, אלא טיול שלי לאורך מסילת הרכבת מחיפה לצמח, ואם מישהו רוצה להצטרף, אני לא אגרש אותו אבל אני גם לא אחראי עליו, ואם יהיו שאלות למישהו, אין לי בעיה לענות.
כבר היה לי פעם סיפור עם קבוצה שהדרכתי לכרתים, שם היה זוג שסרב באופן קבוע להגיע לאוטובוס בשעה 0800, בטענה שהם יוצאים לטיולים לא לפני השעה 1000. וזה נודע לי אחרי שביום הראשון חיכיתי להם ואחר כך הלכתי לברר אם לא קרה משהו, וכל העיכוב לקח חצי שעה כשכולם ממתינים באוטובוס.
הזוג הזה, לא התרגש ובכל יום שכרו רכב ונסעו לטייל בסביבה. (הרי לא ידעו היכן, סתם).
בחזרה ארצה הם תבעו את חברת הנסיעות ואותי שלא לקחתי אותם לטיולים.
מסרתי את עדותי על מה שהתרחש, והצגתי בפני השופט את תכנית הטיולים שבה כתוב במפורש שהטיולים יצאו כל יום בשעה 0800, ומי שלא מגיע, ייחשב כאילו לא רצה לצאת לטייל.
השופט קיבל את הדברים, דחה את התביעה של הזוג, והטיל עליהם קנס 700 שקל לחברה ו-700 שקל לי.
הם ערערו לבית המשפט המחוזי.
השופט המחוזי ביטל את פסק הדין של בית משפט השלום, וקבע שעליהם לשלם לחברה ולי ולכל הנוסעים, לכל אחד 700 שקלים.....
עידן ה-"חבר'ה" וה-"סמוך". מת.