עוד צעד בהליך ההתחרדות של צהל - שנת שמיטה משופרת
לשם מה בכלל נוצרה שנת השמיטה במקורות ?
פעם לפני מאות שנים היה ברור שאם מגדלים גידולים שונים בקרקע, המקורות הטבעיים של הקרקע הולכים ומיתדלדלים ועלול להגיע מצב שבו לא מצליחים לגדל דבר.
לכן המציאו את "שנת-השמיטה", שזו השנה השביעית בכל מחזור שבה נותנים לפרי ולירק להישמט ארצה, להרקיב ולטייב את הקרקע.
כמובן שזה ממש לא נכון, כיוון שישנם יותר מידי פירות וירקות שמרקיבים ולא תורמים שום דבר.
היום, הכלל הזה לא רק שלא קיים עם כל שיטות הזיבול והטיוב, אלא שהוא פטתי לגמרי. אבל הדתיים לא מוכנים להפסיק עם זה כי זו מסורת, אבל גם הם מבינים שזה אדיוטי לגמרי ומחפשים דרכים לעקוף איסורים כאלו , כך שלמעשה הם לא מקיימים את שנת השמיטה והכל הצגה לחילוניים.
בצהל הבלוף הזה נקרא היתר-מכירה, והיום גם לזה הרבנות הצבאית מתנגדת, והתוצאה הוצאה נוספת של עוד 75 מליון שקלים.
זה מתחיל מ-"מכירת" החמץ בפסח , ממשיך ב-"היתר-מכירה", וממשיך דרך עבודת החקלאי, למשל מספר רב מושב שבשנת שמיטה הם כן בוצרים ענבים למאכל ולמכירה, רק שהם בוצרים את הענבים בשזרה קצרה יותר, ואז זה כביכול שהם לא זימרו את האשכול. (שזרה = הענף עליו תלויים הענבים באשכול), וכך מתנהלים החיים על מי מנוחות בלי זעזועים.
"ישראבלוף" במיטבו.
אילו הדתיים היו באמת דתיים, הרי הם היו חוסכים משנה שישית ובשנה השביעית לא נוגעים בפרי ובירק ואוכלים רק בשר, ולחם בשמנת בלי אף פרי או ירק כל השנה, אבל הם מחפשים טריקים ושטיקים לעקוף את האיסור, וכך הם נלעגים ביותר.
במסגרת הליך איטי אבל קבוע של החדרת הנוהגים הדתיים לתוך צהל, הרבנות הצבאית הולכת ומחמירה את הדרישות וכבר לא מסכימים לקבל את ה-"ישראבלוף" ודורשים לקנות פירות וירקות בחו"ל. צעד שעולה לצה"ל בנוסף להוצאה השוטפת, עוד 75.000.000 שקלים בשנה, על רכישה מיותרת לחלוטין. והרבנות טוענת שזה גם בגלל החרדים, שזה כמובן קישקוש, סכום כזה לא עולה לתנאים מיוחדים ובלתי הגיוניים לכמה מאות חרדים שמשחקים בצבא חודש-חודשיים.
צהל כמובן נכנע לכל התכתיבים כיוון שאין למפקדיו שום מושג על הנושא והם מקבלים מה שהחרדים והרבנות אומרים להם, בדיוק כמו נושא שירת הנשים, וכך צהל הולך ומתחרד.