שלום לך
לשאלתך, יש פה לא מעט שקראו את הספרים. לשאלתך, יש הרבה הבדלים בין הספרים לבין הסדרה. אבל גם הספרים נוטים להיות מאוד גרפיים, כולל בתיאורי האלימות ובתיאורי המין. יחד עם זאת, אני חושב שהספרים רחוקים מלהיות סתם ספרי זוועה. הייתי משווה את זה אולי לפורנוגרפיה רכה מול יצירות אמנות שלא מצניעות ביטויים למיניות או לאלימות. בפורנוגרפיה ההחצנה של המוצנע היא העיקר, והערך האמנותי הוא הטפל. באמנות, כשההחצנה באה לשרת את המסר, אין בה פסול. יצירות מופת עולמיות, כמו שיר השירים, או מאדאם בובארי, לא בחלו מלתאר את מה שלרוב הצנעה יפה לו. אין בכך כדי להעמיד אותם באותה שורה עם מגזין פלייבוי. לטעמי האישי, הסדרה הרבה יותר דומה ליצירת פורנוגרפיה רכה, כשהמין והאלימות נמצאים שם רק כדי לזעזע, ואילו הספרים הרבה יותר דומים ליצירות האמנות שהזכרתי - אבל אני אשמח שתקראי ותגידי את דעתך.
לעצם הטענה שלך, אני לא אתפלא אם "משחקי הכס" לא רק מחקה את דעא"ש אלא אפילו נתנה לו השראה: הפרק הראשון של העונה הראשונה, שבו נד סטארק עורף את ראשו של עריק ממשמר הלילה, קדמה לסדרת הסרטונים המצמררים שבו "ג'יהאדי ג'ון" ערף את ראשם של אזרחים אמריקנים, עיתונאים או פעילי סיוע. מי יודע אם ההשראה של דעא"ש לסרטונים הללו לא התחילה משם. אבל, וכאן מגיעה הסתייגות חשובה מאוד: הזוועות הקולנועיות של דעא"ש רחוקות מהיקף הזוועות שמתרחשות באזורים הללו גם בלי "משחקי הכס". אסד רצח המונים מבני עמו, בנשק כימי או בעינויים במרתפי הכלא, וזה לא פחות זוועתי גם אם זה לא מצולם. רצח בני העדה היזידית והעדות הנוצריות לא צולם ברובו, וגם לא הסחר בשבויות למטרות מין. בעצם, הסדרה מבוססת על הספרים, והספרים מבוססים על ההיסטוריה. עוד הרבה לפני הסדרה היו בתי מלוכה שהשיאו קרובי משפחה ואפילו אחים ואחיות כדי "לשמור על טוהר הדם". החתונה האדומה לא פחות נוראה מ"הסעודה השחורה" בסקוטלנד, שבה נרצחו האורחים בני שבט דאגלאס. למעשה, האירוע מהספרים מבוסס על האירוע ההיסטורי הזה. גם דמותו של וולדר פריי מבוססת על תומאס סטנלי ממלחמת השושנים, שהיה מגיע תמיד באיחור לקרבות, וטוען שהוא התכוון להצטרף לצד שבפועל ניצח.
האמת היא שההיסטוריה אפילו עגומה יותר. מרטין חסך מאיתנו מקבילה לפירמידות הגולגלות שג'נגיס חאן המונגולי ציווה לבנות באפגניסטאן כתוצאה מהריגת נכדו על ידי המקומיים במהלך המלחמה.
מרטין גם חסך מאיתנו זוועות מודרניות של רצח ועינויים בהיקפים ובשיטות שרק העידן המודרני היה מסוגל להוציא לפועל - אני מדבר על הזוועות של הקמר רוז' בקמבודיה, או על השואה שהנאצים רצחו בה בהיקפים בלתי נתפסים יהודים ואחרים. אז כן, לגיטימי לשאול האם ילדים עלולים לצפות בסדרה, אבל השאלה הטובה יותר תהיה איפה ההורים שלהם שלא דואגים להיות מעורבים בחיים שלהם בכלל ובתכנים שהם נחשפים אליהם מאידך. גם ב"רשימות שינדלר" ילדים עלולים לצפות.
לסיום, אני לא יודע מה לגבי המלאכים - אבל בהחלט אין מתאם בין מראה חיצוני לבין אמת פנימית. המשיח אולי יהיה גמד ואולי נכה ואולי ממזר, ולא חסרים אנשים בעלי יופי פנימי שלא משתקף בחיצוניות שלהם, או להיפך אנשים שהיופי החיצוני שלהם לא מתחיל להידמות לכיעור הפנימי שלהם. הספרים מתאמצים מאוד להראות את זה. בריאן, סאם, בראן, טיריון, ואפילו סאנדור קלגאן - כולם מעוותים חיצונית, אבל מראה יכול להטעות. אין לי אלא להפנות כאן ל
סיפור על רבי יהושע ובת הקיסר.
