תיראו מה קיבלתי אתמול

[דודי בן אדרת]

תיראו מה קיבלתי אתמול

ביום שישי בצהריים חיכתה לי בתיבת הדואר הודעה על דבר דואר רשום שמחכה לי בסניף הקרוב למקום מגוריי,
בדר"כ הודעות כאלה תמיד גורמות לכולם להלחץ

דואר רשום???
ממי זה כבר יכול להיות???
ואז מקווים בחשש שזו לא איזו הודעה על חוב ישן שנשכח או בשורת איוב אחרת.
אבל אני שידעתי שמשהו בדרך אלי והפעם לשם שינוי, הכתב של הדוור היה קריא כך שיכולתי לראות מאיפה זה נשלח וחיכיתי בציפייה ליום ראשון
ואתמול התייצבתי עם חיוך גדול על השפתיים וקיבלתי לידיי את המעטפה הזו

ומה היה בה

לא מגלה ולא מגלה

טוב,לפחות לא בהודעה זו ואם אתם כ"כ רוצים לדעת תצטרכו לחכות להודעה הבאה שלי...

 

[המון קינמון]

נו, דודי עכשיו גם אני סקרנית

 

[דבי זריהם]

ומתי ההודעה הבאה תעלה?

טוב לא משחקים

שברו את הכלים!!!!!!!!!!!!!

 

[דודי בן אדרת]

סליחה, אני הייתי קודם

למה להתפרץ?
למה להידחף??
למה באלימות???
בן אדם מגיע הביתה מאוחר,סחוט מיומו, מתיישב ועובר על הפורום,עובר על ההודעות החדשות, מגיב ומתחיל לכתוב גם הודעה משלו ואז...
נופלת עליו עייפות קשה,הוא רעב והבטן כבר מציקה ומבין שכבר עברו שעות רבות מאז התקלח לפני שיצא מהבית הבוקר ורוצה מקלחת חמה ומרעננת,
אעשה את כל אלה ואז אשוב ואמשיך לכתוב ולספר,הוא חושב לעצמו...
אני הייתי צריך לדעת שעוד מישהו ער בשעה כזו?!
ושאם הוא ער אז הוא ילקה בחוסר סבלנות??!! (ממליץ לכן על קריאת הספר: "העכבר והתפוח")
עכשיו הרסתן לי את הרצף ואני לא אגלה בהודעה הזו
נה - נה - נה - נה - נה

אגב דבי,לא חבל לשבור את הכלים??? הכל כל כך יקר היום!!! ואל תאיימי שלא תשחקי כי כמי שמכיר אותך היטב, את הרי מטורפת על משחק ומשחקים ולא תוכלי לעמוד בפניהם.
חגית בכלל פרקה כל עול הערב...

 

[דודי בן אדרת]

וזה מה שהיה במעטפה

מי שעוקב אחרי הפורום נתקל בוודאי בהודעה שכתבה ורד ליבר - תיאטרון טוליק בנושא: בובות בספרים ושבעקבותיו אני הגבתי בהודעה נפרדת על אחד הספרים שהוזכרו,
שחקנים של עץ, הודעה שגררה שרשור ארוך (כמו שאני אוהב

) שבו חלקתי איתכם רגשות וזיכרונות והתגובות המדהימות שלכם הבהירו לי שהצלחתי להגיע ללבכם!
לא פתחתי מיד את המעטפה
רציתי למשוך את הרגע והשארתי אותה בתיק,
גם כשחזרתי הביתה בערב עדיין לא פתחתי!
רק הוצאתי מהתיק ,הנחתי אותה על הספה לצידי וחיכיתי זמן לא מבוטל...
מדי פעם הצצתי עליה וחיוך גדול עלה על שפתיי, חיוך כ"כ גדול עד שהרגשתי שהפנים שלי מוארות ואיתן גם כל הגוף

עד שהרגשתי שעכשיו זה הרגע הנכון, פתחתי ושלפתי את הספר מתוכה,
הכריכה המוכרת העבירה בי צמרמורות נעימות,
פתחתי אותו ומצאתי את ההקדשה שכתבה לי ורד,
ברשותכם אני לא אחשוף אותה כאן כי יש דברים שבין אדם לאדם אבל אני בהחלט אגיד שההקדשה שלך ורד, התקיימה

אין לי מילים להודות לך וגם אם היו, הן לא היו מצליחות לבטא עד כמה אני מודה לך על שהזכרת את הספר ומעל לכל שהענקת לי אותו במתנה
אז במקום מילים אני אשלח לך
המווווווווווווווווון אהבה

אלף נשיקות

וים של

 

[דודי בן אדרת]

נשבע שזה לא בכוונה!!!!!!!!

רק מתוך עייפות קשה
הנה התמונה של מה שהיה

 

[ורד תיאטרון טוליק]

דודי אני מסמיקה

כל כך נעים לפתוח את היום עם ההרגשה ששמחתי אותך.
להתראות.

דודי, תיקון טעות קטנטנה: שם המשפחה שלי הוא לבר, בלי י'

 

[פ י ו ל ה]

ורד את פשוט מקסימה!!

איזה מרגשים אתם שניכם! בוודאי שאני זוכרת את השרשור הקודם... אתם ההוכחה שקצת שיתוף ולב רחב זה לפעמים כל מה שצריך בכדי להאיר בן אדם.
דודינקה אני שמחה בשבילך שהחלום התגשם! איזה יופי! אני ממש מכירה את ההרגשה של ספר ישן מתקופה אחרת ביד, מן תחושה שאם אפתח אותו יצאו משם צלילים וריחות של ילדות רחוקה.
כן יירבו הפתעות מרגשות כאלה ואנשים טובים באמצע הדרך!

 

[שחרזדה האחת]

דודי מרגש מאד.וכל הכבוד לורד..

 

[יהבוליק]

איזה שפיצית ורד!

ממש פיית המשאלות

ואתה דודי , בר מזל רציני , שאתה זורק כזה נוסטלגיה , וכבמטה קסם היא הופכת למציאות !

מגניבים כולכם

 

[ענבלון מהצפון]

וואו ורד את באמת מיוחדת ודודי......

תשמור הפעם טוב טוב אה?!

 

[דודי בן אדרת]

מבטיח שאשמור עליו כמו עלי חיי

האמת שתמיד עשיתי זאת או לפחות השתדלתי...
בפעם הראשונה הוא אבד במהלך מעבר דירה ,יחד עם ארגז מלא דברי ערך נוספים וזאת למרות שסומן ע"י המובילים עצמם במדבקות: חשוב!!!
בפעם השנייה אכלה אותו בהרבה תיאבון הכלבה שלי גיזמו

שהיתה לה חיבה מיוחדת לאכילת או לפחות להשמדת ספרים,
גיזמו ז"ל הלכה לעולמה

לפני כ10 שנים + - (הזיכרון בוגד בי לאחרונה

) כך שאין מצב שהיא תאכל גם העותק הזה