דיקור מי שפיר

דיקור מי שפיר

אני מאלה שמאמינות שבדיקת מי שפיר היא הבדיקה הכי חשובה בהריון, לא משנה גיל היולדת. וכן, ההריון שלי הוא הריון יקר והוא הריון מטיפולים..

המון נשים בפורומים השונים מעלות תוצאות של הסקר הביוכימי הראשון, חלקן עם תוצאות שלכאורה מעולות (סטטיסטיקה של 1:10,000, לדוגמה) ושואלות האם התוצאות האלה בסדר. והמון נשים אומרות להן שזה בסדר גמור. אז זה בהחלט יכול להיות בסדר גמור ואפילו מעולה, אבל זה גם יכול להיות ממש לא, כי מעט מאוד בנות עוצרות רגע לחשוב על המשמעות של האחת ל... והאמת, על אותו משקל אני ממש לא מבינה רופאים שאומרים לנשים שאין להן שום סיבה לעשות מי שפיר. איך הם יכולים לקחת את האחריות הזו? שחלילה האישה הזו תהיה האחת מ...?.

אז כדאי תמיד לזכור שבדיקות הסקר כשמן כן הן - בדיקות סקר, הן בדיקות סטטיסטיות, ואני (ואני בטוחה שאפחת אחרת) לא רוצה חלילה להיות האחת מ...

ולכן, לדעתי האישית, בדיקת מי שפיר (ביחד עם הציפ הגנטי, אל תוותרו על הציפ הגנטי!) היא הבדיקה הכי חשובה בהריון, לא משנה גיל האישה (כי ההמלצה למי שפיר ניתנת אוטומטית מעל גיל 37, אז על פי הסטטיסטיקה הסיכון לתסמונות כרומוזומליות עולה), כי היא מאפשרת לדעת בוודאות של כמעט 100% (אין 100% במדע, עדין יכולות להיות שגיאות מעבדה, נדירות ככל שיהיו) על תסמונות כרומוזומליות. ואז אין אולי ואין סטטיסטיקה, יש תשובה חד משמעית. בנוסף, הציפ מאפשר לגלות תסמונות כרומוזומליות שאין להן ממצאים קליניים שבאים לידי ביטוי בשאר בדיקות ההריון (כמו פיגור למשל) ושאפשר לגלות רק בציפ. וכן, אני מכירה לצערי כמה זוגות שנאלצו להפסיק הריון בגלל ממצאים כאלה, כשהכל היה תקין בסקירות.

(אגב, אפשר כמובן לעשות סיסי שיליה+ציפ, גם בבדיקה הזו מפיקים דנ"א של העובר ומבצעים עליו את אותן הבדיקות, אבל סיסי שיליה עם סיכון טיפה יותר גבוה לסיבוכים ולכן לדעתי אם אין ממצא קליני בבדיקות הסקר שמהווה בעיה, כדאי לחכות למי שפיר).

אז אתמול עשיתי דיקור מי שפיר בהדסה עין כרם. מאז ההריון הקודם אני ממליצה רבות למי שזכאית משרד הבריאות בגלל הגיל או מסיבה רפואית - לעשות שם דיקור, מכוון שהציפ הגנטי בחינם (אמנם חלקי אבל אותי הוא מספק..). אגב הבנתי שיש עוד בתי חולים שהכניסו את הציפ כחינמי. גם בהדסה הר הצופים זה ככה.

אז אתמול היה דיקור, זכרתי מההריון הקודם שאם קובעים ליום ראשון מרבית הסיכוי שד"ר נילי ינאי תדקר, ואכן כך היה. היה מעולה, היא סופר מקצועית ומומחית אולטרסאונד וגם מאוד נחמדה.

היא עשתה לי אולטרסאונד לפני, בדקה כמה מדדים של העובר, ואז בדקה איפה לדקר, חיטאה, דיקרה במשך איזה חצי דקה-דקה (קצת כאב) וזהו. נגמר.

יש לי בבלוג רשומה מאוד מפורטת שמכילה מידע על מי שפיר - אני ממש ממליצה לקרוא. והרשומה הזו מתארת את החוויות שלי מהדיקור אתמול.

והנה כמה תובנות חשובות:

1. כדאי לקבוע כמה שיותר מוקדם, כי אין תורים. קבעו לי בהתחלה לשבוע 19+3 ובמאמצים רבים הצלחתי להקדים לשבוע 16+3. לי זה היה חשוב להקדים כי התוצאות לוקחות שבועיים-שלושה, ואם הייתי עושה את זה בשבוע 19 הן היו מגיעות כבר בשבוע 21-22-23, שזה מאוחר מידי אם חלילה יש משהו לא בסדר...

2. כאמור, כדאי לקבוע לעין כרם לימי ראשון - הציפ חינם, וסבירות גבוהה שהדיקור יבוצע על ידי ד"ר נילי ינאי.

3. אל תוותרו על הציפ הגנטי. בחינם או בכסף, חלקי או מלא - אל תוותרו!

4. בעקרון יש לעין כרם יעוץ גנטי לפני הדיקור, אבל הוא פעיל בין 8-10. אני זומנתי ל 12 ואז הוא כבר לא היה זמין, מזל שעשיתי יעוץ עצמאי באיכילוב. אז מי שצריכה יעוץ גנטי לפני המי שפיר (בד"כ נדרש בגלל תוצאה לא טובה בסקר הביוכימי הראשון) - שתיקח את זה בחשבון.

5. מומלץ מאוד לשלם על שמירת חומר עוברי (דנ"א שמופק מהמי שפיר) עד לאחר ההריון. במקרה של שמירה, אם חלילה במהלך ההריון מתגלה איזשהו ממצא - משתמשים בחומר הזה ועל מבצעים בדיקות ולא צריך לבצע דיקור חוזר.

זהו, למי שיש שאלות, חקרתי רבות בנושא ואשמח לענות.

בהצלחה לכולן!
 

giraffelle

New member
מרשה לי להציג צד שני לכמה נקודות כאן?

קודם כל אני מסכימה עם זה שאין דבר כזה "תוצאה בסדר". אבל גם אין דבר כזה תוצאה "לא בסדר". רופאים לא צריכים להגיד ש"אין סיבה" לבצע מי שפיר, אבל גם לא צריכים להגיד ההיפך.
תוצאה בסדר או לא בסדר היא עניין סובייקטיבי, יש מי שצריכה את הוודאות של "100%" ויש מי שמסתפקת בפחות מזה (או מעדיפה לא לקחת את הסיכון של הבדיקה עצמה - לא לשכוח שגם פה יש את ה"אחת ל...."!!! וזה לא כל כך מעט אפילו לפי ההערכות האופטימיות)
ההחלטה האם לבצע מי שפיר אינה החלטה רפואית. זוהי החלטה אישית שמתבססת על נתונים רפואיים, אבל מתקבלת לפי שיקולים מאד אישיים. אין נכון ולא נכון. זה לא תפקיד הרופא להמליץ, תפקיד הרופא הוא להציג את הנתונים הרפואיים.

ועכשיו לדברים עובדתיים יותר, שאני רוצה להוסיף על דברייך:
חשוב לקחת בחשבון לא רק מה אפשר לגלות בצ'יפ (או בכל בדיקה אחרת), אלא גם מה הסיכוי לגלות דבר כזה. כל אחד והסיכוי שנראה לו שמצדיק בדיקה (ובפרט כזו שסיכון בצידה), כמובן.
עוד דבר חשוב מאד זה הסיכוי לגלות ממצא שלא ידועה המשמעות שלו. (בצ'יפ המלא. החלקי, למיטב הבנתי, מורכב בדיוק מהחלקים שכן מובנים). זה אומר שאפשר לגלות למשל ממצא שהמשמעות שלו היא "70% סיכוי לפיגור קשה", ואז מן הסתם רוב ההורים יפסיקו את ההריון, אבל בידיעה ש-30% סיכוי שהם ויתרו על ילד בריא. אפשר גם לגלות ממצא שהמשמעות שלו היא "10% סיכוי לפיגור קשה", ואני לא מאחלת לאף אחת לעמוד בדילמה הזו. זה יכול להיות אפילו עוד יותר עמום "איזשהו סיכוי לפיגור, לא יודעים כמה, לא יודעים באיזו רמה".
לפעמים, מוסיף ידע מוסיף מכאוב. כדאי לכל מי שמתכננת לבצע צ'יפ לחשוב האם היא מעדיפה לפספס מקרים של בעיות או להסתכן בהפסקת הריון שלעובר שהוא כנראה בריא (כמובן, החלטה אישית, וצריך גם כאן להתחשב בסיכוי לכל תסריט.)

הערות לנקודות שכתבת בסוף:
1) כדאי לדעת שאם קובעים מוקדם מדי יש סיכון שאי אפשר יהיה לבצע את הבדיקה. בשבוע 16 לא תמיד הרחם מספיק גבוה וזה תלוי גם בכמות המים. לפעמים אפשר לבצע את הבדיקה אבל זה יהיה כרוך ביותר סיכון.
2) כל המדקרים בשתי ההדסות נחשבים טובים. אכן נילי ינאי נחשבת אחת מהטובים ביותר, אבל מי שהולכת להדסה ולא מצליחה להגיע לאחד מהכוכבים, שתדע שהיא בכל מקרה בידיים טובות.
3) טוב, את דעתי על זה כבר אמרתי. אני לא חושבת שאפשר לתת פה המלצות גורפות. יש יתרונות ויש חסרונות.
 

טלי963

New member
מסכימה עם כל מילה שלך ומוסיפה

אני תמיד הייתי בעד הבדיקה הזאת ולא משנה מה.
בהריון עם הבן שלי לפני 7 שנים עשיתי מי שפיר (אז עוד לא היה ציפ גנטי) שיצא תקין.
מאז שהוא בן 3 (כלומר כ 4 שנים) ניסיונות להריון שני. הזרעות, שאיבות, החזרות, הריון כימי, הריון שלא התפתח והפלה נדחית ומה לא. היום בהריון בשבוע 27, כל הסקירות וכל הבדיקות היו טובות מאוד. ובכל זאת עשיתי מי שפיר+צ'יפ גנטי. והנה ההפתעה - ציפ גנטי חזר תקין התחלתי לנשום לרווחה ואז אחרי כמה ימים התקשרו אליי ממכון הגנטי ואמרו שבמי שפיר התגלתה טרנסלוקציה מאוזנת (מי שרוצה להבין מה זה ממליצה לקרוא באתר של פרופ' שוחט - בגדול שחלוף/החלפת כרומוזומים) דבר שניתן לראות רק במי שפיר הסטנדרטיים ולא בציפ גנטי (ולכן חשוב לעשות את שניהם). אני ובעלי הוזמנו מיד לבצע בדיקת קריוטיפ כדי לראות האם למישהו מאיתנו יש את זה (שזה המצב העדיף) או שזה קרה לראשונה בעובר. הרופאה שדיברתי איתה אמרה שאם זה מורש הכל בסדר ואם לא הם שולחים לעשות ציפ גנטי כדי לוודא שאכן מדובר במצב מאוזן (כי בציפ ניתן לגלות תוספות/חסרים קטנים מאוד שלא ניתן לראות במיקרוסקופ). היא אמרה שאין לי מה לדאוג כי מכיוון שכבר עשיתי ציפ והוא תקין גם אם יתברר שלאף אחד מאיתנו אין את זה, כנראה שהכל בסדר. כמובן שלא נרגעתי ובכיתי המון ואז התקשרו אלינו להגיד שגם לבעלי יש אותה טרנסלוקציה.
מסקנות:
1. אם לא הינו עושים מי שפיר בחיים לא היינו מגלים שבעלי נושא טרנסלוקציה. מה זה משנה? כי בעזרת השם במידה ונחליט על ילד נוסף ונקלט טבעי נהיה חייבים לבצע מי שפיר/סיסי שיליה (כי הסיכון שהטרנסלוקציה תועבר באופן לא מאוזן ואז העבור יהיה חולה).
2. קיבלנו כנראה את ההסבר לבעיות הפוריות שלנו ולהפלה.
3. יש לנו עוברים מוקפאים ובמידה ונחליט על ילד נוסף ישלחו אותם לבדיקת PGD לוודא שאין להם טרנסלוקציה או שהיא מאוזנת. הדבר שיכול לחסוך לנו מלא שנים והחזרות שווא.
4. כל האחים של בעלי צריכים להיבדק, כי אם גם להם יש את זה הם יהיו חייבים מי שפיר/סיסי שיליה/PGD (לא מזמן מישהי במשפחה של בעלי עברה הפלה ויכול להיות שלבעלה גם יש את זה).
5. הילד שגדל עכשיו בתוכי כשירצה להקים משפחה וידע שיש לו את זה יכול לחסוך לעצמו ולבת זוגתו שנים של ניסיונות / הפלות וכד'.

לגבי שמירת תאים - הרופא שעשה לי דיקור אמר שאם אני גם ככה עושה ציפ הוא לא רואה יתרון בשמירת תאים, בד"כ הוא ממליץ רק למי שעושה רק מי שפיר רגילים כן לשמור במידה ובהמשך תרצה ציפ גנטי. הקשבתי לו ולא ביקשתי לשמור (עד עכשיו לא מאמינה שעשיתי את זה מאוד לא אופייני לי). כשהתקשרו להגיד על טרנסלוקציה אמרתי לבעלי חייב לשמור את כי אם יתברר שלאף אחד מאיתנו אין טרנסלוקציה אני רוצה בדיקה חוזרת של ציפ בעוד מכון, כדי לוודא שהציפ תקין. למזלינו עדיין היה אפשר לבצע שימור, אבל אם היו עוברים עוד יומיים זה היה כבר מאוחר .
שיהיה המון בהצלחה לכולם.
 

a morph

New member
כל אחת, בכל רגע בחיים, ובטיפולי פוריות במיוחד

לוקחת סיכון להיות אחת ל-, בכל מיני דברים. גם את ההחלטה להסתפק בצ'יפ החלקי אפשר לפרש באותו אופן, כויתור על אבחון מדויק של כל מיני ממצאים ולקיחת סיכון להיות אחת ל-.
יש תורה שלמה שחוקרת נטילת סיכונים, וקבלת ההחלטות היא לעולם לא 100% רציונלית, אחרת היינו מקבלים מעט מאוד החלטות, אם בכלל.
הרופא צריך להציג את המידע ולהסביר את משמעותו, ההחלטה תמיד תישאר בידי האישה.
 
בדיוק הגיעה לאובדן מישהי עם תסמונת דאון

שהתגלתה במי שפיר. כל בדיקות הסקר היו טובות. אני עשיתי מי שפיר בכל ההריונות. אבל כמובן כל אחת ושיקוליה.
 
למעלה