פורים שמח ושהסיכויים
פורים זה באמת חג ההסתברות עם הטלת הפור והכל
הילדים מעל גיל -8, נניח- כבר לא היו מתחפשים לדברים שמחים מדי. מצד שני הם גם לא יכלו להתחפש לדברים מחאתיים ומעבירים ביקורת יותר מדי (נניח, לסנואו)
ילדים היו מתחפשים לבע"ח ולבעלי מקצוע בעיקר (תחשבו, אין להם דמויות מתוכניות טלוויזיה או מספרים להתחפש אליהם ואפילו לא תרבויות כמו "יפני", "מקסיקני" שמתחפשים אליהם כיום)
היה אפשר לתפור מבגדים ישנים (בגדי התינוקות של פרים.... מצד שני גם הם הוי יקרים וחשובים ועדיף לנצל אותם שתינוק אחר ילבש מאשר מחזור של הבד ליום אחד)
ללבוש את התחפושת שאמא שלך לבשה ואז אחותך הגדולה ואז אחותך הפחות גדולה....(שוב, אם לא מכרו אותה עדיין)
להכין מציוד שיש בבי"ס בשילוב עלים או ענפים (למשל אם מתחפשים לדבורה פשוט לגזור כנפיים מנייר, להדביק חול צהוב בשביל הצבע ולקוות שלא יירד גשם)
כיוון שהבי"ס שם די (כן, כן , המושג שעולה לי הוא "חפשני" צהלללל <יש לקרוא בטון של אגרוף בארררומן>) לא דבק בתכנית לימודים ברורה ומלבד הלימודים הבסיסיים ביותר הם בעיקר מבזבזים את הזמן ומבקרים במכרות, אני חושבת שיתנו מקום לחג הזה. בוודאי יהיו חסויות של הקפיטול, שינצל את החג בשביל לגרום לילדים הקטנים לאהוב את הקפיטול- מסכות, רעשנים, שירים וריקודים שבו (והכיף והצבעים) ואז יוקדש יום או שבוע לכך בבי"ס.
הילדים הגדולים יותר פחות ישתפו פעולה. הם יודעים שזה יום (או שבוע) אחד בשנה ושבשאר הזמן אין משלוחי מנות ואתה רעב ויהיה להם הרבה פחות חשק.
המבוגרים בכלל לא יכולים להרשות לעצמם לקחת יום חופש ואין שום דבר בסגנון עדלאידע ברחובות. הכל נשאר רק בבתי הספר.
בקפיטול אווקס הייתה תחפושת נפוצה, אבל אין מצב שהיו מצליחים לשתוק כל היום
