פורים של הממתקים
כל שנה מפלס הדריכות עולה לי באיזור פורים. כי יש שם פוטנציאל אדיר לבולמוס של זלילת ממתקים. וצריך להיערך מראש כדי למנוע.
קניתי ממתקים כי היו ממש זולים ואני אצטרך בשבועות הקרובים - אז לא התעצלתי, ונעלתי אותם בקופסה.
מה שהתעצלתי לנעול - אכלתי. ושוב צריך לחבק את עצמי, ולומר: לומדים ונמשיך ללמוד. תמיד יש לי הבחירה: או לאכול ולראות את התוצאה במשקל (ובבחילות) או לוותר ולהעדיף את ההתמדה בדרך. כל הצלחה היא הצלחה, וכל כישלון הוא למידה. אני יכולה תמיד לחזור לדרך. שום דבר לא אבוד, גם אם נכשלתי בפעם ה-100. כשהצלחתי רזיתי יפה. אני רוצה לחזור להרגשת הבריאות הזו, היציבות, השובע מירקות ומלחם עם סיבים תזונתיים. אפשר לחזור לשם הרגע. להתחיל שוב.
יום אחד אתרגל לבחור נכון, ואתקדם הלאה למשימה הבאה.
הילדים לא מחופשים. הילדים בני 30 בערך, והמשפחה מתכנסת אצלי בכל פורים. זו הפעם היחידה כמעט בכל שנה שרואים אחד את השני ומתעדכנים מי חי ומה חדש. אנחנו שתי אחיות וסה"כ יש 4 בנים. 3 בסוף שנות ה-20, ואחד בן 12. יש כלה אחת, ועוד חברה, וכולם מאוד משתדלים להגיע, למרות שעות העבודה הקשות.
אני אוהבת לבשל.
כל השנים הייתי קונה מוצרים יקרים למשלוחי המנות, ומרגישה סחרור נורא ובלבול עצום בלהחליט מה לקנות למי.
יום אחד שחררתי קצת, והפסקתי להביא משלוחי מנות לאנשים חשובים בסוף העיר. אני מתרכזת באירוח המשפחתי. משלוחי מנות לשכנים וזהו. אם יש כוח - משלוח אחד לרב. טיול אחד בפורים.
לפני שנה שחררתי יותר, והכנתי לשכנים משלוחים קטנים עם משהו קנוי ומשהו מבושל בבית וזהו.
השנה שחררתי עוד יותר, והחלטתי רק להכין בבית. אין לי כוח לדברים הקנויים האלה. היחסים עם השכנים נהיו יותר ברורים ונוחים, אני יותר בטוחה בעצמי ויותר טוב לי ככה. יותר אמיתי לי ככה, זה יותר אני. וגם יותר יהודי, לדעתי.
פעם הייתי מתפעלת מהאקשן ברחוב החרדי של בני ברק, ומתעצבנת על הרעש עד השעות הקטנות של הלילה, והרעש של הנפצים.
היום התרגלתי. הצבעוניות וההומור ברחוב והאירועים המיוחדים רגילים לי וטבעיים לי. המכוניות עם בחורי הישיבה המחופשים והנמרצים כבר לא מרגשות אותי. תחפושות מיוחדות מעלות לי חיוך קל וזהו. הרעש נסלח. הנפצים גם (וגם עשו עבודה טובה מאוד בתלמודי התורה ובשיטור העירוני, והורידו את מפלס הנפצים נמוך מאוד מאוד במשך השנים).
טוב להתרגל למציאות, למצוא את המקום שלך
.
אבל אם אתה תקפוץ לרחוב הראשי בבני ברק ביום פורים - תהיה בהלם גמור. הכל יהיה לך שונה כל כך! האנשים הרגילים שלא מחופשים ייראו לך מחופשים לחלוטין. המוני הילדים המחופשים בתחפושות של פעם, או מקוריות לחלוטין מחומרים של מלאכת יד, ורצים ממקום למקום עם משלוח מנות ענק בידיים. זוגות מהודרים בלבושם עם עגלה, תינוק עם סרט על הראש ומשלוח מנות ענק שבאו מיישובים רחוקים להתארח אצל ההורים. כל מקבצי הנדבות הקבועים ניצבים בעמדותיהם. עמדות התרמה ומכוניות של ארגוני צדקה והרבה רכבים של ישיבות עם בחורים שהולכים לבקר את המורים ולעשות שמח בבית שלהם, ולהתרים את התושבים לישיבות. רעש, צבעים, המון המון צלופן וסרטים מבריקים והמון ממתקים. חגיגה לאוהבי הבלגן.
בלילה אל תבוא. יש שיטור עירוני, כמה צעירים חסרי מנוח, הכל סגור והרחוב ריק. כולם בבתים או חוגגים עם חבריהם בישיבות ובאולמות. או השכימו לישון, כדי לקום מוקדם בבוקר לקריאת מגילה בבית הכנסת ולפעילויות היום המרובות.
