הימים ה'טובים' בקיץ הם ימים עם הפרש לחצים
בין קפריסין למצרים, ואז הרוח הימית חזקה יותר ומצליחה להרים את האינברסיה לגובה רב יותר, וגם מזרימה יותר אוויר 'קריר' (יחסית) מהים ליבשה, מה שמונע את התחממות היבשה לערכים גבוהים מדי. תוצאת לוואי היא גם פיזור של הלחות לגובה, והקלה בעומס הלחות במישור החוף. מנגד, כאשר הפרסי 'חלש' כלומר הפרש הלחצים נמוך, הרוח לא מספיק חזקה והיבשה מתחממת יותר בגלל שלא נכנס מספיק אוויר קר, והאוויר הימי שנכנס לא מצליח להתמודד עם ההתמוככות החזקה ולכן האינברסיה נמוכה. תוצאת לוואי של אינברסיה נמוכה היא לחות כבדה יותר במישור החוף, בגלל שהלחות אינה מתפזרת לגובה ונותרת מרוכזת בסמוך לקרקע.
 
בסתיו הפרסי מתרדד, כלומר ערכי הלחץ הממוצע עולים, ולחץ גבוה משמעו פחות אוויר שעולה מעלה, ועל כן פחות לחות. בקיץ גם כשהפרסי חלש, ערכי הלחץ נמוכים יותר, כלומר יותר אוויר עולה ולחות מצטברת באוויר. לכן בסתיו ישנה לחות ממוצעת נמוכה יותר, בהשוואה לקיץ, וגם ימים עם שמים כחולים יותר (=פחות לחות באוויר), בהשוואה לשמים הלבנים יותר של הקיץ (=יותר לחות באוויר).
 
בקיצור (אם אני מבין נכון, יתכן שלא): יש שני פרמטרים לפרסי - הפרש הלחצים בין קפריסין למצרים וגם עומק ממוצע, הראשון משפיע על עוצמת הרוח, השני על הלחות.