אם יש בעיה בחיי הנישואין..
והבעל שלך שולט - במה הוא שולט? האם זה בא "עלייך" או על הילדים? את חייבת לנקוט דיעה וגם זהירות - מאחר ואדם שנמצא במצב של "שליטה" יכול להיות חמום מוח - ולא רק שלא יקשיב לדיעותיך - יכול גם להיות אלים אם תנסי לשוח איתו על זכויותייך בבית..
במקרה וזה סתם וויכוח - ניחא, גאת דעתו הוא יכול לנסות לכפות עלייך - את לא חייבת להסכים.
אורח חיו זה כבר עניינו האישי וזה לא קשור אלייך - מאחר ולכל אדם יש אורח חיים משלו - גם בחיי הנישואין - נישואים זה לא אומר ששניכם מאוחדים ושניכם מאושרים זה בזרועות זה לנצח - יש חילוקי דיעות - את זה את יכולה לשנות - אורח חיים זה כבר על "בעל" אורח החיים הזה לשנות - את יכולה לנקוט דיעה או לנסות להסביר אבל לא לשנות בכוח -כי כלום לא עובד דרך כפיה, במיוחד של אורח חיים.
זה שהילדים שומעים בקולו - זה כנראה בגלל שאו שהוא היה הדומיננטי וה"מחנך" בבית.. או שהילדים מפחדים ממנו ואין להם עדיין דיעה משלהם והם לא מבוגרים כדי לריב איתו או להסביר את זה שהם בסה"כ רוצים אבא שתומך בהם ומחנך אותם ולא פוגע בהם - ילדים זה לא משחק, וצריך לדעת איך לחנך ילדים נכון וחינוך זה לא שינוי אורח חיים של ילד - אלא להעשיר את העולם שלו באהבה..
נכון יש וויכוחים - אבל בסוף הילד תמיד רץ לאימא - מה לעשות, האימא היא ה"חמלה והעמוד התומך" של הבית.. בלי להיכנס לשלום בית וקשקושים - לא טוב לך עם מה שקורה ? הביעי התנגדות, תנסי לשנות - כאשר את נתקלת ב"חומה" ואין לך לאן לפנות - יש תמיד פסיכולוג נישואים, ויש תמיד דרך גישור - מה לעשות - לפעמים שדניהם לא עוזרים ואז את צריכה לחשוב הלאה - איפה ואיך אני רוצה ומוכנה לגדל את ילדיי הרחק מהשפעות רעות..
כדי למנוע כאלה דברים - כדאי באמת לשבת לשיחה רצינית עם בעלך או כל גורם אחר שמפריע לך - בחיי הנישואים או עבודה או אפילו חיי חברה - אם תשבי בצד ולא תנסי להיפתח - איך תשני מצבים שמפריעים לך?
במקרה ויש אלימות מעורבת כאן ושליטה שאת כבר מרגישה חשש או פחד תמיד יש גורמיםפ ממשלתיים לנושאים כאלו.
זה רק עניין של בחירה - אם את מתווכחת - תשלטי גם את בשיחה - אם זה עובר לצעקות פשוט תוותרי, קחי את עצמך ותעופי משם עם הילדים ליומיים לקרוב משפחה ותחליטי - האם אני ממשיכה לריב עד סוף חיי או שאני מוכנה לגדל את ילדיי ולא לחיות בסבל מתמשך בשם "הנישואים" או "שלום הבית" הארור..
מקווה שעזרתי.