מה אתם משחקים השבוע?

קרנפול

New member
עדיין ממשיך עם כרונו טריגר

הגעתי לקרב האחרון, ואחרי שנכשלתי בו 4 פעמים ברצף (כל קרב נמשך בערך חצי שעה), הבנתי שאני לא מוכן עדיין...
אז חזרתי לשמירה של קודם הקרב, ועכשיו אני רץ עוד פעם את כל הארמון המעופף דרך תקופה אחרת-בפעם השניה, ומנסה לחזק את הדמויות שלי.
יש איזה אויב שאפשר לדלות ממנו קפסולות כח, ואם יוצאים מהחדר וחוזרים-גם הוא חוזר, משמע כמות בלתי מוגבלת של קפסולות כח.
כרגע מיקסמתי כבר 3 דמויות לרמה המקסימלית של הכח שלהם( רובו,כרונו,אילה) נשאר עוד 4 והמון עבודה משעממת, אבל הכרחית!
 
איזו רמה אתה? אני זוכר שפירקתי אותו ברמה 49.

לא שאני חוכמה אני ראיתי את אחותי מסיימת את זה לפני שסיימתי אותו בעצמי אז היה לי בערך כמה טקטיקות טובות נגדו כבר מראש אבל לא זכור לי שהשתגענו מולו אני זוכר שהיא היתה ברמה יותר גבוההה ממני חחחח זה כן אבל אם אני זוכר נכון היא מקסימום השיגה תנשקים הכי חזקים שהיה אפשר באותו זמן.
 

קרנפול

New member
עכשיו אני רמה 54

בקרב הראשון הייתי 49- 48
שרדתי את ההתקפות שלו יחסית הרבה זמן, אבל לא היה לי התקפות טובות...
את החלק הראשון של הקרב עברתי בלי הרבה בעיות- מתקיפים את הידיים ואז את הגוף,
אחרי שהוא משנה צורה- היו לו התקפות חזקות- שקרעו אותי בסופו של דבר.
גם אני השגתי לרוב הדמויות את הנשק הכי חזק שלהם , יש שלב שנפתח הרבה משימות צד קלות- אז עשיתי אותם - וקיבלתי את הנשקים.
 
זה משחק שמאוד מתבסס על הנשקים.

בגלל זה אני לא מת על הגיימפלי שלו, אין כל כך מקום ליצירתיות וגם הרמות לא ממש חשובות רק הנשקים חשובים :) בדרגון קווסט לצורך ההשוואה אתה עושה אומנות מהקסמים שמביאים לך :)


אם באמת השגת את הנשקים הכי טובים לפי דעתי אתה כבר מוכן לבוס :)
פשוט תבוא גם עם שיקויים נורמלים שלא ייגמר לך הקסם.
 

קרנפול

New member
סיימתי אותו

מאוד נהנתי מהמשחק עם כמה הסתייגויות קטנות:
העלילה לא כל כך חזקה, היא ממש נחמדה- אבל לא יותר מזה..
בקרבות אין גיוון- כמו למשל שיקויים שמחזקים אותך בערך מסויים (כח ,דיוק וכד').
אם נכנסת לקרב עם הדמות הלא נכונה- נדפקת-
היה לי מקרה שלא היה לי בחבורה אחד עם התקפת אש, והייתי צריך לחכות שעה עד שהאויב מת מהתקפות פיזיות שהורידו לו חיים במקסימום כמה עשרות...
חבל שאין יותר ניצול של כל הדמויות- ולא להצריך לרוץ איתם בפועל במשחק חוזר,
ז"א: היה נחמד שאם יש דמות שרלוונטית למה שקורה בפועל - היא הייתה מגיבה על זה- אפילו אם אתה לא רץ איתה.

עכשיו על הפורט:
יחסית הם תיקנו הרבה דברים שאנשים התלוננו עליהם, והפורט במצב מעולה.
פעם אחת נתקע לי המשחק- אחרי קרב בוס- והייתי צריך לחזור עליו, אבל לא יותר מזה.
הכניסה לשמירה דרך המשחק קצת מעצבנת עדיין- צריך ללחוץ בדיוק ששומעים את הצליל בנקודת שמירה, ולפעמים זה קצת מציק.
יש שני אפשרויות גרפיקה-אחת שכביכול מומלצת לרזולציות גבוהות, אין לי מושג בנושא הזה- שיחקתי עם הגרפיקה המקורית ולא היתה לי בעיה.
אני שיחקתי במצב חלון- כדי שהמשחק ירוץ על "מסך מרובע" ולא על מסך רחב , למרות שהם התאימו את הגירסה הזאת למסך רחב, אבל רציתי להרגיש כמו במקור.
אין תמיכה עדיין ברזולוציה שיש לי (2560*1440), וזה פרמטר נוסף שגרם לי לשחק במצב חלון.

יש כמה סרטוני מעבר שנוספו, אחרי שמסיימים אפשר לצפות בהם שוב ע"י כניסה לתפריט של התוספות.

ועכשיו לדבר שהכי אהבתי במשחק:
המוזיקה!
הכרתי מנגינות של המשחק כבר מהילדות (שמעתי על פסנתר), אבל לשמוע אותם ממש- זאת חוויה אחרת.. פשוט יצירות מופת.
אפשר להיכנס ולשמוע את המנגינות אחרי שמסיימים את המשחק גם כן דרך התפריט של התוספות.
 

קרנפול

New member
שכחתי להתייחס למקשים

אפשר להגדיר איזה מקש שרוצים במקלדת, ברירת המחדל קצת מגוכחת, אבל אפשר גם לשחק כך.
אני נהנתי יותר להשתמש בקונטרולר של xbox מתי שהיו צריכים להכניס רצף מקשים מסויים, והייתי צריך לבדוק בפורום בסטים על איזה רצף מקשים ללחוץ.(מה שהופיע על המסך לא פעל).
 
ממה שאני יודע הצוותים של FF וDQ ממש לא הסתדרו בפיתוח.

יוג'י הורי (יוצר דרגון קווסט) התעקש שכרונו לא ידבר כל המשחק והצוות של פיינל פנטזי ממש לא הסכים לזה כי הם יותר בקטע של משחקים קולנועיים.
ולצוות של פיינל פנטזי היה ממש חשוב שהגרפיקה תהיה מעל הכל ולהתחיל להתאמן על הגרפיקת תלת מימדית (ולכן הפתיחה של טריגר עם השעון נראת כמו שהיא נראת)

ממה שאני יודע יוג'י הורי מאמין שמשחקים צריכים להיות קשים שתרגיש כאילו אתה מטפס על הר, אף פעם לא קראתי את הפילוסופיה של הצוות של פיינל פנטזי בעניין


הזה, אבל המשחקים שלהם תמיד לא מאפשרים יצירתיות ובלי שום אתגר, וברור לי שהם השפיעו על טריגר ועל חוסר האתגר שיש בו.

זה לא משחק רע אבל עדיף לשחק במשחקים הכי טובים של שני הצוותים בנפרד לפי דעתי.

המשחק הכי טוב של הצוות של פיינל פנטזי זה פפ9 ואני ממש ממליץ לך עליו.
והצוות של דרגון טוב.. נו טוב כל המשחקים שלהם טובים, שחק בכולם :)

אני מסכים איתך בנוגע למוזיקה, זה אחד הפסקולים הכי טובים שאי פעם נכתבו בתעשייה לפי דעתי,

גם על זה... לפי מה מה שיוצר פיינל פנטזי סיפר, המלחין של כרונו טריגר נכנס אליו למשרד והתלונן שאם לא יתנו לו להלחין משחק בעצמו הוא עוזב את החברה

ובאותו זמן יוצר פפ בדיוק חיפש מלחין לכרונו טריגר, אז הוא שאל אותו.
"אתה אוהב פיינל פנטזי" והמלחין ענה "האמת שאני מעדיף דרגון קווסט בהרבה על פיינל פנטזי" :)

וקיבל את הג'וב.

בעיקרון אי אפשר לקחת לכרונו טריגר כמה אלמנטים מהפכנים שהוא הביא.
עד לפני כרונו טריגר, כל המשחקים בז'אנר היו עם קרבות אקראיים.כאילו שאתה לא יכול לראות את האויבים לפני שאתה נלחם בהם.

וזה היה המשחק הראשון ששינה את זה והיום זה סטנדרט בכל משחק.


גם האפשרות של הNew game+ שאנחנו רואים מאז בכל מיני משחקים בכל מיני ז'אנרים התחילה לראשונה בכרונו טריגר, המשחקים שהעתיקו את זה אפילו לא טרחו לשנות לזה את השם.

אבל בכללי, משחק קל מדי וקצר מדי עם קסמים משעממים וחוסר גמישות וחוסר יצירתיות, וגם אי אפשר לנצח את המשחק ברמות אולטרא נמוכות כי אתה כל כך תלוי בנשקים, שאין מצב שתצליח.
 

קרנפול

New member
הוספתי את פיינל פנטזי לווישט ליסט בסטים

ככה שאם יהיה מבצע - אני אדע, אני לא רוכש עכשיו כי יש לי מספיק משחקים לבנתיים...
עכשיו חזרתי לוויצ'ר 3 - צריך לרענן את הזיכרון קצת,(מקשים וכד') אבל אין לי כח להתחיל מההתחלה שוב פעם.
אני נמצא אחרי המשימה הראשונה הראשית (אחרי כל הדיבורים בוזימיה ולפני כן הריגת הגריפין...), אז זה ממש בהתחלה- אבל כבר 11 שעות לתוך המשחק.
 
דרגון קווסט 11 - סטריט פייטר 5.

דרגון קווסט 11: אני הולך למשוך אותו לכל אורך 2019 ולעשות פלטיניום. אם יהיה לי מזל אני אשחק בDQ12 כשאהיה בן 36 ואם יהיה לי מזל רע אני אהיה בן 39/40 (ואין לי עוד אחרים לשחק כי סיימתי את כולם לפני שנים)

אז אני מושך ככל האפשר עושה סייד קווסטים ועושה כמה שמירות במקביל שאחת מהן אני מנסה לסיים את המשחק ברמה הכי נמוכה שאני יכול (לא כולל את הPost game כי הוא לא נועד לרמה נמוכה באף משחק ואין מצב שכאן הוא כן)

כרגע בסיפור הראשי אני עדיין ממש בהתחלה (בקזינו ) וחורש על ההימורים, אולי נשיג דברים שווים אבל הפחד זה כמובן שזה ישבור את המשחק אז לא יודע, לא החלטתי.

הרגיז אותי מאוד שלא הצלחתי לנצח את Jasper ברמה 15, הצלחתי לנצח אותו רק שהגיבור שלי הגיע לרמה 17 (הבנות היו רמה 16 וסילו רמה 15)

מנטלית אני לא מצליח לתת לעצמי להתקדם בסיפור לפני שהצלחתי לנצח אותו שכולם ברמה 15. (יש לי שמירה מקבילה למטרה הזו)
וזה מעצבן כי אני מרגיש שרק בגלל שאין לי את אריק בקרב הזה לא הצלחתי וחלק אצלי רוצה כבר להתקדם ולראות עוד סיפורים אבל יש תחושה מעצבנת כזו של החמצה להמשיך ככה.

(לצורך העניין גם את DQ3 וגם את DQ9 סיימתי פעמים ברמות אולטרא נמוכות ואז גם שוב רק עם הגיבורים בלי אף אחד בקבוצות) ככה שלהיכנע לDQ11 מרגיש לי לא במקום.

בכללי אני מאוד אוהב את המשחק. הקטע הכי יפה במשחק הזה, זה שלשחקנים רגילים זה בטח נראה סתם סיפור על נסיך, אבל למי ששיחק בכל הסדרה.

ברור שהגיבור הזה הוא אחד משני אופציות (או שהוא באמת הבן של השטן כמו שמספרים עליו (וזה נורא הגיוני מסיבות שהן מאוד ברורות למי ששיחק בכל הסדרה או שהוא משהו אפילו יותר מטורף :שוב אלה לא דברים ששחקנים רגילים ישימו לב אליו
אבל וואו)


הדבר היחיד שהיה הופך לי את המשחק למושלם זה שיהיה עולם מתחת למים.
משום מה אני זוכר שבאחד הטריילרים הממש ראשונים למשחק ראיתי עולם מתחת למים.ובנתיים אין שום סימן לזה

העולם מתחת למים עם בנות הים ופוסידון וכל זה היה אחד הדברים שהכי אהבתי בDQ6 וממש חשבתי שהם הולכים להחזיר את האלמנט הזה בDQ11 אז אם זה יקרה אני אתלהב ממש אבל בנתיים זה לא נראה ככה וזה מאכזב אותי בעיקר בגלל הטריילר ההוא אבל אולי אני לא זוכר נכון.

SF5- משחק בו אפילו יותר מDQ11 את האמת (בעיקר כי הוא לא יכול להיגמר)
הסרטון שצירפתי הוא לא מהשבוע אבל הוא מול חבר טוב ותמיד רציתי שיהיה לי אותו ברשת אז אם כבר...

בעיקרון אלה המשחקים העיקרים (ביחד עם ספיידרמן רזי 2 והמשחק ההוא של סגה שמשחקים בלש/עורך דין יפני) שאני ממש רוצה לשחק עד סוף 2019....

 

קרנפול

New member
משחקי מכות - הם אחד החולשות שלי

אני פשוט גרוע בהם.
תמיד נחמד לשחק מול חברים.. נראה שהיה לך קרב צמוד.
 
זה היה סט צמוד ניצחתי 5:3 ואתה לא גרוע פשוט לא לימדו אותנו.

לא לימדו אותנו לשחק את המשחקים האלה אף פעם בצורה נורמלית כי אף פעם לא היה סינגל פלייר שמלמד את החוקים.

זה לא שהחוקים מסובכים הם ממש פשוטים ונראים ממש בנאלים אבל כמו כל משחק אחר אי אפשר לשחק טוב בלי לדעת את החוקים כי תמיד מתישהו תיפול על מישהו שכן יודע אותם :)

כאילו, אי אפשר באמת להיות טוב בהם בלי להכיר את החוקים שלהם, כמו שאי אפשר לשחק כדורסל או כדורגל או פוקר בלי לדעת את החוקים.

כלומר אפשר אבל אז זה משחק כאוטי.

אם תקנה פעם את SF5 אני אשמח לשחק איתך יש קרוס פלי עם הPC :)
 

מישהו 2

New member
אני מצטער לאכזב אבל לא המשכתי בדרגון קווסט

אני עדיין רוצה לשחק בו ואני עוד אחזור אליו במוטיבציה מחודשת - זאת הבטחה.

נחזור לנושא השרשור -
כמעט כל יום אני משחק בשלושה משחקים עיקריים: דרגון בול פייטרז,נארוטו,פורטנייט בסוג של מין סבב שחוזר על עצמו.

צברתי המון חברים ישראלים ולא ישראלים בסוני שמשחקים במשחקים האלה שהזכרתי באופן קבוע ותדיר, ובכל פעם שאני מתחבר לסוני אני ישר מקבל מבול של הזמנות מהם ל- party , הם שמחים לראות אותי מצטרף ותמיד יש בדיחות, סיפורים וכמובן תחרותיות, כי מדובר בסה"כ במשחקים שנלחמים אחד בשני וכו'..

אני לא בטוח איך זה קרה אבל הגעתי למצב שכשאני מדליק את ה- PS4 , דבר ראשון זה ממלא את הצורך באינטרקציה חברתית אפילו יותר מהרצון לשחק. האנשים שאני משחק איתם רחוקים מלהיות זרים, זה הכי קרוב לחברים מבלי לפגוש פנים מול פנים שאפשר, ויש מצב שזה עוד יקרה עם חלקם למרות שאני חושב שיש בזה משהו שיכול להרוס, אבל לא נכנס לזה.

אני כמובן גם מאוד נהנה מכל העניין , במיוחד בתקופה האחרונה שהייתי בחופש, ובמהלך השבוע החברים "מהמציאות" עובדים ואין עם מי לדבר.
דרגון קווסט זה משחק שצריך להישאב אליו פנימה ויש שעות על גבי שעות של משחק, בניגוד למשחקים התחרותיים שהזכרתי למעלה + הקטע החברתי שזה כמו זריקת אדרנלין ו- fun טהור ישירות לוריד. קשה לוותר על זה ופתאום להתחיל משחק כמו דרגון קווסט. הרצון לשחק בדרגון קווסט תמיד נמצא ממש מעבר לפינה, אבל בפינה יש סם ממכר במיוחד שתמיד מנצח.
 
העניין הוא, שדרגון קווסט מכבד את הזמן שלך. בניגוד להוריזון.

למשל.
אחת הסיבות שמשחקי המולטיפלייר כל כך זורמים זה ההרגשה שהם פשוט מכבדים את הזמן שלך אתה בא דופק 2-3 קרבות והולך לגלוש בפלאפון או לישון.

בניגוד לזה תסתכל על הוריזון AC אודיסי וכל המשחקים של השנים האחרונות
(כולל המכשף 3) ערמות של גריינד ערמות של זבל, ערמות של טוטוריאלים, ואם אתה מפסיק לשחק בהם לחודש אתה כבר שוכח מה עשית ואין לך חשק אליהם.

דרגון קווסט תמיד בלט בזה שזו אחת מסדרות המשחקים היחידות שמכבדות את הזמן שלך.

אתה לא חייב לעשות גריינד אף פעם (בסיפור הראשי) אם אתה עושה אתה משחק את המשחק לא נכון (זה פשוט מדהים באיזה רמות נמוכות אנשים הצליחו לסיים את המשחק לאורך השנים ויוטיוב לראיה)

כמו שאני תמיד אומר כל סיפור בכל עיר עומד בפני עצמו אז אתה כמעט אף פעם לא צריך באמת לזכור מה קרה בסיפור כי תמיד יש לך עיר חדשה עם סיפור בלתי

תלוי להנות ממנו, ובדרגון קווסט 11 הם אפילו שמו תקציר כל פעם שאתה פותח את המשחק של כל מה שקרה בסיפור עד אותו למקרה שכשיבוא לך לקחת הפסקה של חודש+ עדיין תוכל לזכור מה קרה :)

באופן כללי אני מאוד מזדהה עם ההודעה שלך ואני לא חושב שזו אשמתך או אשמתי או אשמת כל מי שמרגיש כמונו זו אשמת המפתחים שלא מכבדים היום את הזמן שלנו זו הרגשה שאני מסתובב איתה מאז תחילת הדור הקודם.

וכמישהו שאין לו חשק לפרוש לאיינדים, המצב הזה ממש מתסכל אותי.

ההמלצה שלי אליך אל תפרוש מDQ11 תנסה לשחק אותו בין כל משחקי המולטיפלייר, הוא באמת המשחק הכי זורם לזה.
ובין אם אתה תבלוס אותו בחודש, או בשנה שלמה, אני מבטיח לך שלא רק תרגיש שהוא כיבד את הזמן שלך (והאנטלגנציה) הכתיבה של הסדרה הזו היא כמה רמות מעל מכל סדרת משחקים אחרת ביום שהיא תגמר אני מחליף תחביב :)
 
יאקוזה 0 פרק 1


אנחנו משחקים את קיריו, יאקוזה בתחילת דרכו (זה המשחק השני החדש ביותר אבל הוא פריקוול-חוזר בזמן ללפני ששת המשחקים), שגובה חוב בשביל מלווה בריבית. קיריו מכה את החייב ולוקח את הכסף, אבל למחרת מתברר כי הבחור נרצח בשטח פרטי, יש כאן הפללה והמשטרה מתערבת, קיריו מוזמן לבירור אצל ראשי משפחת היאקוזה ונמצא בסכנת חיים.

 
יאקוזה 0 פרק 2: נלחמים ב-20 יאקוזה

יאקוזה 0 פרק 2: בדקות הראשונות יש הרבה דיבורים אבל אח"כ הרבה גיימינג-של מכות, יש אמנם קטעים מזעזעים בקלוז אפ שאני חותך, אבל זה גיימינג מכות איכותי בטעם טוב. אז בחלק השני קיריו מגיע לבירור אצל ראשי היאקוזה שמורים לו להסגיר את עצמו למשטרה, משם קיריו הולך להתייעץ עם נישקי וראש משפחת קאזומה (שאוכל סטייק
עם אבטיח!!
) ומחליט לפרוש מהיאקוזה כדי להוכיח את חפותו, הוא חוזר לבניין היאקוזה ודורש לדבר עם הבוס כדי להשתחרר, אבל במקום זאת עליו להביס 20 לוחמים כדי להישאר בחיים.

את הבוס פייט עם דאיסקו קוזה אעלה בנפרד אוטוטו.*אני מתמצת את העלילה עד כמה שניתן כדי לקצר את הסרטונים, יש כאן גם מאבקי שליטה בין המשפחות שאני לא נכנס אליהן, ולקיריו גם מוצעת חנינה מהבוס המושחת עם המשקפיים אם יבצע רצח של מישהו מהמשפחה שלו, זה פחות חשוב כרגע, נתרכז במאמץ של קיריו למצוא את הרוצח ולהוכיח את חפותו.

 
למעלה