ובהרחבה:
הרעה החולה של הכלים החשמליים היום היא תוצאה ישירה של הפקרות תחבורתית ממשלתית,
שעוצמת עיניים נוכח הטכנולוגיה ה"חדשה" ומתעלמת מכך שנוצר פה סוג חדש של רכב דו"ג.
באין אכיפה מסודרת וברורה, כל מכנופן שכונתי מתקין מצערת יד לאופניים תקניים
ומשחרר את הבקר מהגבלת המהירות ומחובת הפידול,
והתוצאה היא שהרוב המוחלט של האופניים האלה הפך לקטנוע קטן,
ושוחרר לכביש כשעליו רוכבים צעירים חסרי כל הכשרה וידע, והתוצאה מתנפצת לנו בפנים מדי יום.
 
רכבתי בחו"ל על אופניים חשמליים תקניים במקביל לאופניים רגילים.
לא הייתי מהיר מהם, אלא אם הייתי מדווש מהר בכוונה.
פשוט היה לי קל יותר לדווש, וזו בעצם המטרה של הסיוע החשמלי.
בנוסף לכך - עצם פעולת הפידול גורמת לרוכב להחזיק כידון בשתי ידיים ולהישיר מבט לפנים (ולא לשבת כמו בטטה עם הנייד ביד).
 
משרד התחבורה צריך לקחת את החוק הקיים, להתאים אותו למציאות הנוכחית,
ואז לצאת בקמפיין נרחב שאחריו תוך מספר חודשים ירושיינו כל הכלים האלה בצורה הנכונה,
ובמקביל למצוא פתרון תחבורתי ראוי לכלים ה"משוחררים" שיוכלו לנוע בבטחה על כבישים עירוניים ופרבריים, גם אם זה כרוך בהפקעה מסוימת של נתיבים מהמכוניות.
כל האופניים שיבחרו להתרשיין כ"אופניים עם מנוע עזר" יוגבלו מחדש כחוק,
ואז לנקוט אכיפה מחמירה ביותר על העבריינים, כולל קנסות גבוהים ושלילת רשיון נהיגה.
 
לדעתי בהתנהלות חכמה ונחושה, אפשר תוך שנה להסדיר את הנושא הזה
ולעצור את העלייה המטאורית במספר ההרוגים והפצועים.
 
עוד נקודה למחשבה:
הרעה החולה של המצב הנוכחי מתבטאת לא רק בנפגעים היום,
אלא גם בחינוך קלוקל של הנהגים של מחר.
אותם רוכבים יקבלו מחר רישיון נהיגה, ויביאו את הרגלי ההפקרות התחבורתית הזו לנהיגה ברכב.