מדוע לדעתכם " טחנות קמח " עדיין נמצאות במרכזי הערים

[חומוס מטמטם]

מדוע לדעתכם " טחנות קמח " עדיין נמצאות במרכזי הערים

רציתי להגיד ש-בשנים האחרונות הרעיון להוציא את
" המחלבות הגדולות " מתוך הערים ולהעביר אותם אל הפריפריה הרחוקה,
בסמוך אל הישובים החקלאיים הוא בהחלט רעיון נהדר.
אבל מה בנוגע אל : " טחנות הקמח " שהם גם כן תופסות שטח גדול וגם יקר
בתוך הערים ועדיין לא ראיתי שיש איזה תוכנית פינוי לאף אחת מהן.
קחו למשל את הטחנות של חיפה: " מסוף הדגנים - דגון " או
" הטחנות הגדולות " שאלה מבנים מיועדים לשימור אומנם,
אבל תופסים המון מקום בעיר התחתית של חיפה ועדיין אין להם שום תוכנית פינוי
ושינוי יעוד למשהו שהוא יכול להחזיר את התושבים בימקום להבריח אותם.

ישנו מצב דומה גם באזור תל אביב -
למרות ששם אלה טחנות יותר קטנות שנמצאות באזורים פחות מרכזיים.
וממש בצמוד אליהם ישנם בנייני מגורים עם שכונות מגורים באיכות נמוכה.

 

[חומוס מטמטם]

באותו עניין - תרשו לי להרחיב ( איפה אתה משה ? )

בחוץ לארץ הולך ותופס תאוצה העניין של " הסבת אזורי תעשייה אפורים "
למוקדי בילוי / תיירות / עסקים .
כאן בארץ בינתיים זה תופס רק לגבי כל הנושא של : " אומנות / מגורים " ,
כלומר הפיכת אזורי תעשייה מכעורים למוקדי מגורים או גלריות .
ב-רוסיה למשל לקחו צעד נוסף ,
והופכים אזורי תעשייה כאלה ל- " פארקי שעשועים / פארקי מים " .

 

[משה12333]

טחנות הקמת של היום הן שקטות ולא מזהמות, אפילו אם הן ענקיות

בגובהן ובשיטחן.

לכן, הן עדיין לא סולקו ממרכזי הערים. מכונות הטחינה הן חשמליות והממגורות הן אטומות לחלוטין ומונעות כל זיהום אוויר מתכולתן.

הבעיה היחידה שטחנות הקמח גורמות לה, היא אספקת גרגירי החיטה בשבילן, שמתבצעת בתדירות גבוהה ע"י משאיות ענק עם נגרר מאחוריהן. המשאיות האלה מהוות מטרד רציני במרכז עיר צפוף וצר.

ממש במרכז פ"ת, ליד כיכר המייסדים, יש טחנת קמח ענקית. הכניסה אליה היא דרך רחוב צר (רחוב גולדנהירש). המאפיין של הרחוב הזה הוא טור המכוניות בכביש שמחכה עד שהמשאית הענקית עם גרגירי החיטה תסיים לתמרן אחורה בכביש לעמדת הפריקה שלה שבתוך שטח טחנת הקמח. תמיד גם המשאיות הענקיות האלה חונות בצד הכביש וגורמות להצרת נתיב הנסיעה, שגם כך הוא לא רחב.

מסביב לטחנת הקמח הזאת, פני הנוף מתחילים להשתנות כשמבנים ישנים נהרסים ובמקומם מוקמים מרכזי קניות חדשים. גם יום הפינוי של טחנת הקמח הזאת יגיע כי משאיות האספקה שלה מפריעות לתנועת הקונים ולתנועה התושבים שגרים לידה.

וגם כי אופי המקום משתנה במהירות.

 

[חומוס מטמטם]

גם אם זה לא מטרד של רעש - זה עדיין מטרד

וזה לא מקום מתאים.
מדוע לא מעבירים טחנות קמח למשל אל אזורי תעשייה חקלאיים
בתוך מושבים או קיבוצים ? ...............
אף אחד לא רוצה לנסוע בתוך שכונת מגורים ופתאום שאולי תצוץ לה
איזה " מלגזה או משאית " באמצע הכביש ויהיה את המבנה התעשייתי הזה
באמצע השכונה.

 

[משה12333]

היום, בכל סופרמרקט יש לך מאפייה. בכל קונדיטוריה יש מאפייה.

בכל רחוב יש פיצרייה, דוכן פלאפל, דוכן שווארמה, בית קפה, מסעדה. כולם צורכים בכל יום כמויות גדולות של קמח להכנת באגטים, חלות, לחמניות, לחם, פיתות, פיצות, עוגות, עוגיות, בורקסים.

לא יעיל לספק להם קמח ממקום חקלאי מרוחק. גם לא יעיל להקים מאפייה מרוחקת שתספק להם מוצרי מאפה.

כל הלקוחות של הקמח נמצאים בעיר והם דורשים כמויות עצומות של קמח בכל יום. לכן טחנות הקמח נמצאות בערים. גם כל מפעלי המזון דורשים כמויות עצומות של קמח.

לא צריך להרחיק את טחנות הקמח למקומות חקלאיים. המגמה היא היום להרסן ולהקימן מחדש בשולי העיר, באזורי התעשייה, כי מתחמי מגורים חדשים ומתחמי עסקים חדשים כבר סוגרים עליהם מכל עבר במרכזי הערים.

 

[חומוס מטמטם]

מה הקשר משה ?

זה כמו שאתה תגיד -
בכל מקום בארץ בונים אז למה שלא יהיה
מפעלי בטון בכל רדיוס של כמה קילומטרים.
אף אחד לא רוצה לראות מפלצות תעשייתיות
בתוך אזור שהוא לא שייך אליהם.
גם מוצרי חלב נצרכים כל יום וכל שעה,
אז עובדה שהם לא נמצאים בכל ישוב.

אני מדבר איתך בעיקר על טחנות קמח שהם נמצאות המון שנים
בתוך אזורים חלשים שהם מיועדים לשיקום וזקוקים לפיתוח
ואף אחד לא מזיז את עצמו כדי לפנות אותם משם.

 

[משה12333]

הבנתי את טעותך. גרגירי החיטה לא באים מהשדות החקלאיים אלא

מנמלי הים של ישראל. טחנות הקמח מקבלות את הגרגירים במשאיות שבאות מהנמלים. מנופים במזח מוציאים את הגרגרים מבטן האונייה ושופכים אותם למשפכי ענק. המשאיות עומדות בטור ארוך בנמל והמשפך ממלא כל משאית ומשאית בתורה. כל משאית מלאה נוסעת לטחנת הקמח שלה.

אמנם הממשלה מכריחה את טחנות הקמח לקלוט גם גרגירי חיטה שגודלו בשדות הנגב אך האחוז שלהם הוא זעום לעומת הגרגירים המיובאים. רוב הגרגירים שגדלים בארץ משמשים להכנת מזון לפרות כי איכותן נמוכה לעומת הגרגירים שבאים מחו"ל וזוכים לגשמים רבים בעת גדילתם. גם, בכל שנת שמיטה אסור לטחנות הקמח בישראל לקבל אפילו את האחוז הזעום הזה מטעמי כשרות וכל החיטה של הנגב נשלחת להכנת מזון לפרות.

אתה צריך לנתק את הקשר המוטעה שקיים אצלך בין טחנות הקמח לחקלאות המקומית ואז תבין שהמיקום שלהן בערים הוא הגיוני.

רפתות הן שונות. אין ייבוא חלב לישראל. החקלאות המקומית, באמצעות רפתות ענק מתקדמות, מספקת את כל צריכת החלב של אזרחי ישראל, גם לצריכה הפרטית וגם לצריכה התעשייתית.

גם מפעלי הבטון הם שונים. אין ייבוא מלט לישראל. יש לישראל 3 מפעלי ענק למלט - בנשר, בבית שמש וברמלה. שלושתם מספקים את כל צרכי הבנייה של ישראל.

אם בישראל היה ייבוא של חלב ושל מלט, היית רואה בכל עיר בישראל חברות פרטיות עם מיכלי ענק לחלב ועם מיכלי ענק למלט כפי שאתה רואה את מיכלי הענק לגרגירי החיטה בטחנות הקמח.

 

[חומוס מטמטם]

תודה רבה

אבל עדיין לא מובן לי

קודם כל -
תודה רבה על כל ההסברים ! ,
אבל השאלה שלי הייתה " מדוע לא ממהרים לפנות אותם "
מתוך " מרכזי הערים / שכונות מגורים "
אל אזורי התעשייה או איזה יישוב חקלאי ( בלי שום קשר לכך ).

ישנם ב- חיפה 2 מחסני תבואה הכי מרכזיים ו-הכי גדולים בארץ,
ממש קרוב מאוד מאוד אל " נמל חיפה " וגם אל שכונות מגורים.
1 - " ממגורות דגון "
2 - " הטחנות הגדולות "
שהם צריכים להתפנות משם ונמצאים שם כבר המון המון שנים
ועדיין אין שום תוכנית באופק כדי להזיז אותם אל מקום ראוי יותר.

 

[משה12333]

הממגורות של דגון בנמלי חיפה ואשדוד נועדו לשחרר במהירות את

האונייה הפורקת מהמזח כדי שלא יווצר פקק ימי. מיד אונייה אחרת נכנסת למזח הפריקה במקום האונייה שהתרוקנה ממטען הגרגירים שלה.
האונייה לא צריכה להיות תלויה בקצב המילוי של המשאיות ולכן חלק מהגרגירים מועברים ע"י מנוף מבטן האונייה ישירות למסוע שמחובר לממגורות הסמוכות. אח"כ שאר המשאיות מתמלאות ע"י המשפכים של הממגורות ונוסעות לטחנות הקמח השונות.

הממגורות של דגון גם מאפשרות לשפוך גרגירים לתוך מכולות שמוצבות על קרונות רכבת במסילות של רכבת ישראל בנמלי חיפה ואשדוד. רכבות המשא מסיעות את הגרגירים למסופי המטען של רכבת ישראל בכל הארץ.

הממגורות משמשות כתווך ביניים בין האוניות (שצריכות לפרוק את הגרגירים במהירות) לבין המשאיות והרכבות בעלות קצב המילוי האיטי.

 

[חומוס מטמטם]

תודה רבה על כל התמונות ועל כל ההסברים

אבל שוב פעם ,
אני שאלתי האם ישנם תוכניות לפינוי המבנים האלה ? ...
לפי הפירסומים : " ממגורות דגון " מיועדות לעבור אל נמל קישון ?
מאחר והם מסתירות את האוויר ואת הנוף אל הים
ואין שום מידרכה בצד של הכביש הצמוד אליהם.

" הטחנות הגדולות " זה מבנה מיועד לשימור שנמצא בתוך ואדי סאליב

 

[משה12333]

אי אפשר להעביר את הממגורות לנמל הקישון כי אוניות התבואה

הענקיות לא יכולות להיכנס לתוכו בגלל גודלן. נמל הקישון הוא נמל מאד קטן עם כניסה ימית צרה.

נמל חיפה הענק הוא האפשרות היחידה לעגינת האוניות האלה (ונמל אשדוד בדרום שגם כולל ממגורות ענק של דגון).

 

[חומוס מטמטם]

אז לאן יעבירו ? זה הרי חייב לעבור משם

כבר שנים מדברים על הפינוי שלו ועל זה שהוא " חוסם את הים " ,
ובגלל שיש לו " חתיכה בולטת החוצה " אז אין שום מדרכה שם

 

[משה12333]

גם אם יעבירו את מסוף גרגירי התבואה למזח אחר, בנמל חיפה או

בנמל המפרץ החדש שנבנה כרגע, מבני הממגורות יישארו לתמיד כי ממשלת ישראל הכריזה עליהם כמבנים לשימור.

ואכן, בתכנית "חזית הים" מבני הממגורות הופכים להיות למבני מסחר, תרבות ובילוי.

יותר לא תהיה מתחתם מסילת רכבת וכביש למשאיות, יותר לא תהיה סביבם המולת יונים, אבל עדיין הם יוסיפו לחלוש על קו המים שייפתח לציבור.

במקום מתחם שסגור לציבור, הציבור יזכה לבקר בתוכם, מתחתם, עליהם, לידם. כנראה שעל הגג שלהם ייבנה מרכז תצפית ובתוכם ייבנה מרכז קניות.

הם הפכו לסמל של קו המים של חיפה, לסמל שתמיד יישאר.

 

[חומוס מטמטם]

בסופו של דבר גם " הטחנות הגדולות " יצטרכו לעבור למקום אחר

כאשר הקימו את הטחנות הגדולות אז הם היו מחוברות אל
תחנת הרכבת חיפה-מזרח ההיסטורית
אבל מאחר וכרגע זה לא אז מתישהו זה גם יצטרך לעבור משם
כי זה מעקב את ההתפתחות של ואדי סליב

 

[משה12333]

"מעכב" ולא "מעקב". המיקום של הטחנות הגדולות הוא מחוץ לשטח

המתוכנן של מיזם "חזית הים", כך שהן לא מפריעות לביצועו.

המיקום שלהן הוא באזור התעשייה של מפרץ חיפה ולכן אין שום טעם לפנותם. באזור התעשייה של מפרץ חיפה יש תור ארוך מאד של מפעלים שראוי לפנותם, מבחינת מסוכנותם לציבור, לפני שמגיעים לדון בטחנות הגדולות (כמובן שהמפעלים המסוכנים האלה, הכימיים ושל הדלקים, בכלל לא מועמדים לפינוי ממפרץ חיפה בשל תרומתם הכלכלית לחיפה).

הטחנות הגדולות מכילות את מכונות הניפוי והטחינה המתקדמות ביותר בעולם, השקטות ביותר בעולם, הנקיות ביותר בעולם. אין זיהום אוויר בעת פעילותן. כל הזמן מומצאות בעולם מכונות חדשות שמחליפות את הישנות.

המבנה החיצוני של הטחנות עובר מידי מס' שנים תיקונים וצביעה כדי לשמור על מראה סביבה חיובי.

גם המיקום שלהן ליד נמל חיפה ונמל המפרץ החדש מקנה להן יתרון עצום של קווי אספקה קצרים לגרגירי החיטה.

לכן, כנראה שהן לא יפונו.

 

[חומוס מטמטם]

לא נכון

הטחנות הגדולות נמצאות בקצה של שכונת ואדי-סאליב
שהיא אחת השכונות הלא-טובות של חיפה ,
וגם בקצה המזרחי של " העיר התחתית " .

ולגבי פרוייקט : חזית הים -
אז בשכונת " בת גלים " באמת יש צורך בפינוי של הרבה מבנים או מתחמים
שהם מכערים את האזור וגם חוסמים את הים.

 

[משה12333]

נכון, בקצה של של שכונת ואדי סאליב כפי שציינת. הן לא מפריעות

לשיקום שלו (וגם לא למיזם חזית הים).

הן הוקמו בכוונה ליד מסילות הרכבת כי הרכבות הבריטיות הביאו להן ישירות גרגירי חיטה.

בקשר למיזם של חזית הים, הים יהיה פתוח לציבור ועד לקו המים ייבנו מבני תרבות, קניות ובילויים.

בשלב הראשון המבלים יגיעו לקו המים על גבי גשרים זמניים שייבנו מעל למסילות הרכבת. בשלב השני הגשרים ייהרסו כי המסילות ישוקעו לתוך תעלה רחבה ועמוקה. המבלים יעברו מעל לתעלה.

 

[חומוס מטמטם]

על שיקוע המסילה בחיפה אני שומע כבר כמה שנים.

מתי זה יצא לפועל ? ..............
ועדיין לא הבנתי מה לגבי המבנה של " דגון " אם יהפוך למבנה תרבות
או ישאר בתור מבנה תעשייתי עוד שנים רבות.

בסופו של דבר גם " הטחנות הגדולות "
יצטרכו להפוך תהליך דומה יום אחד,
כי הם לא באזור תעשייה אלא באזור שהוא דורש שיקום ארוך .

 

[משה12333]

בסופו של דבר, ממגורות דגון ירוקנו וייהפכו למבני תרבות, פנאי

וקניות. הם מבנים לשימור. מסוף התבואה יפונה למזח אחר וממגורות חדשות יוקמו לצידו.

הטחנות הגדולות לא מתוכננות להתפנות כמו שכל מפעלי הדלקים והחומרים הכימיים גם לא. לטחנות הגדולות וגם למפעלים המזהמים יש חשיבות כלכלית אדירה לעיריית חיפה.

זו לא תהיה הגזמה להגיד שהם בנו את חיפה כי הם משכו אליהם הרבה מחפשי עבודה שהתיישבו בעיר. חיפה חייבת את הקמתה לנמל, לבתי הזיקוק, למפעלים הנלווים שלהם וגם לתעשיית הקמח.