אומרים שכל אחד בארץ מכיר מישהו

[מנהלת בניסיון]

אומרים שכל אחד בארץ מכיר מישהו

תספרו לנו על מי שאתם מכירים

בלי שמות או עם
בלי פרטים מזהים

 

[מנהלת בניסיון]

וידוי מביך

אני לא מכירה אף אחד

 

[לי בא]

למזלך ולשמחתך

תודי לאל על כך.

 

[מנהלת בניסיון]

בהחלט מודה

אבל זה קצת גורם להרגשת בידול

 

[לי בא]

חס וחלילה

שלעולם לא תחשבי ככה.
תודי לאל על מזלך הטוב,
שבחיים לא תהיי במעמד הזה של לאבד מישהו יקר.
השכול הוא של כולנו. אני בטוחה שהעצב שלך גדול.
לא צריך לאבד אדם יקר בשביל להיות ביחד.
משפחת השכול היא משפחה שלא הייתי רוצה להשתייך אליה.
יחד עם זאת אני, ובטוחה שגם את, מחבקת אותה באהבה גדולה

 

[מנהלת בניסיון]

בהחלט

יש פה שני דברים שונים-
משפחת השכול ולהכיר מישהו שנפל
הרגשת הבידול שלי נובעת מזה שאני לא מכירה אף אחד
מובן שאין בי שום צורך או רצון להיות חלק ממשפחת השכול
ובטח שאני מחבקת אותם באהבה

 

[לי בא]

זהו יום מאוד עצוב וקשה

העיר שלי היתה ריקה להפתעתי,
כמעט ולא היו קונים בחנויות,
השוק היה ריק, מה שלא קורה גם באמצע שבוע.
זה מעיד על כך שכעם אנחנו יודעים להתאחד עם הכאב.
אני מכירה לא מעט אנשים יקרים לי ששייכים למשפחה הגדולה שנקראות משפחת השכול.
מקרה אחד שנוגע בי במיוחד זה הפיגוע בבית ליד. עבדה איתי מישהי שבנה נהרג בפיגוע. היו המון חיילים בתחנה, היה פיצוץ אחד וחלק מהחיילים רצו לעזור לנפגעים, ואז היה פיצוץ נוסף ואלה שרצו לעזור נהרגו. הכי כואב זה סיפור ההתמודדות עם האבידה. היא סיפרה לי שתקופה ארוכה אחרי שהוא נהרג היא עוד קנתה לו בגדים וסידרה בארון. שלקח לה המון זמן לעכל את הרעיון, היא מאותן האמהות שילדה ילד נוסף לאחר שבנה נהרג. אני חושבת עליה כל שנה.

 

[מנהלת בניסיון]

זוכרת את הפיגוע

מה שאת מספרת, שהיא המשיכה לקנות לו בגדים,
ממחיש את הכאב הנורא
אי אפשר לדמיין את ההתמודדות הזאת

 

[נוסעת בזמן אחר]

 

[נוסעת בזמן אחר]

הכרתי את הנהג...

בפיגוע ראשון בקו 5 בתל אביב.

 

[לי בא]

וואו מזכיר לי

שבאחד הפיגועים בקו 4 בתל אביב נהרג נהג שהייתי נוסעת איתו שנים לעבודה בבן יהודה.