אריק איינשטיין כבר לא איתנו

[ebi83]

אריק איינשטיין כבר לא איתנו

חשבתי על זה קצת והייתי שמח אם כל אחד יכתוב את האנקדוטה האישית שלו עם שירי אריק איינשטיין או עם אחד מהמערכונים שלו.

יהי זכרו ברוך

 

[גבעת שמואל]

 

[niva99]

יום עצוב...יהי זכרו ברוך.

https://www.youtube.com/watch?v=wcayUsa9yvw

 

[ebi83]

אז סיפורון קטן של ילדות ישראלית

גם לנו הייתה הקלטת של אריק איינשטיין ויוני רכטר, זו עם קילפתי תפוז, גברת עם סלים, אני ביקשתי כלב ועוד.

אחת הקלטות שעד היום אני זוכר את רוב המילים לשירים, היינו רואים אותה פשוט בריפיט. את הקליפ של קילפתי תפוז אני עוד זוכר עם האנימציה העתיקה של הילד-תפוז

שירים שפשוט נמצאים לאורך כל החיים שלי, החל משיר לילה טוב שאמא שלי הייתה שרה לנו לעיתים : https://www.youtube.com/watch?v=9ox603IYU7U

דרך כל הדיסק שבלול עם הקטעים שלו ועד לשירים עם שם טוב לוי ושלום חנוך בגרסאות המאוחרות יותר.

היום קראתי קטע קטן שמספר על זה שהביישנות שבו היא שגרמה לו לא להופיע, הוא כתב על זה כמשהו שהוא לא גאה בו כי כיוצר היה רוצה להופיע כמו סינטרה. לפחות באולפן הוא פרח, האיש עם הטונציה המדוייקת והיכולת להתמודד גם עם שירים קשים כמו עטור מצחך ופראג.

מה שבטוח זה שהוא ייחסר

 

[אורי גפני]

נדמה לי שאין בארץ אדם שאין לו זכרון אישי

שקשור לאריק, גם אם הוא לא ראה אותו מימיו. בסופו של דבר, כל זה יהיה סיפור על עצמנו ועל מי שהיינו.

ראיתי את אריק מופיע רק פעם אחת, כשהייתי סטודנט בירושלים, לפני המון שנים, עם הרב שלמה קרליבך. משום מה זכור לי סיבוב הופעות משותף שלהם בשם 'איש חסיד ואיש רוק' - ודאי בהשראת המופע הפופולרי 'איש חסיד היה' של אותם הימים - אבל חיפשתי בגוגל ואני לא מוצא שם שום איזכור למופע הזה. זה היה בירושלים, ב-1970. נדמה לי שהאולם נקרא בית העם ברח' שטראוס. אהבתי את השילוב של רוק עם מוסיקה חסידית, אבל לבי נטה אז אחרי להקת 'הבמה החשמלית' שניגנה אז בלילות 'קצפת' וג'ימי הנדריקס במועדון בכחוס לא רחוק משם.

את אריק לא פגשתי אף פעם, למרות שגרתי ליד הצריף של אביגדור, כשהחוף ממול נקרא עוד חוף שרתון וחבורת 'לול' בילתה אצלו על הדשא. דווקא עם הרב קרליבך התיידדתי ברבות הימים והוא אפילו חיתן אותי.

השיר של אריק שהיכה בי כמו ברק ורק אחריו התחלתי לאהוב את אריק בכל לב היה 'למה לי לקחת בלב', כשיצא האלבום 'שבלול' שנה לאחר מכן. אני זוכר שהקשבתי לשיר הזה שוב ושוב באזניות, מנסה לפענח את הצליל השמיימי הזה שכמוהו שמעתי עד אז רק ממעט אמנים אנגלים ואמריקאיים. רק אז, אחרי ימיו ב'גשר הירקון' ו'החלונות הגבוהים' ועם 'הצ'רצ'ילים' הבנתי סוף סוף שהגיע עידן חדש ולא יאומן. העידן הזה לא הסתיים מאז ורק המשיך להתפתח. מה שאריק השאיר אחריו נשאר חי ותוסס ורלוונטי. אני שמח בשבילו שזכה להכרה ולהצלחה הגדולה הזו בחייו.

 

[אשה מרציפן]

בדיוק סיפרתי על זה בעבודה

גם לנו הייתה את הקלטת הזאת, וכך גם לרוב החברים שלי. אני זוכרת פעם שצפיתי בקלטת אצל חברה יחד עם עוד חברות, ואחת מהן אמרה שהיא הייתה רוצה שאריק יהיה הבעל שלה (היה מדובר בילדה בת 7 אאל"ט). זה היה כבר בגיל בו הוא היה יכול להיות סבא שלנו, ועדיין הוא היה כזה מקסים והצליח לכבוש אותה ככה.