דפנה מאיר ז"ל

דפנה מאיר ז"ל

כמה נורא ועצוב.

מעתיקה פוסט שכתבה יעל משאלי על ילדים מאומצים בעקבות הרצח,
לזכרה של דפנה אני פותחת שירשור בנושא.

אמא לשישה.
על זה אני רוצה לכתוב.
הלב נשבר. ממש. לא הכרתי את דפנה, לא זכיתי לשמוע עליה בחייה והדברים שאני קוראת הלילה ממלאים את הלב ושוברים אותו בקריאה אחת.
אמא לשישה.
השאירה שישה ילדים.
מכל הדברים הנפלאים והנוראים, אני רוצה לכתב על זה.
בזהירות.
בכל פעם שאני קוראת או שומעת בנסיבות דומות 'בנם המאומץ נהרג' או 'לבני הזוג שני ילדים ועוד ילד מאומץ' או 'השאירה אחריה ארבעה ילדים ושני ילדים באומנה' אני מזדעזעת. ראשית, מפני שאין אף הורה שאימץ ילד שעושה את החלוקה הזאת. בשום הקשר. אף פעם. בשום אופן. ואם יש באופן נדיר הורה שעושה חלוקה כזאת, זה לא קשור לאימוץ. זה קשור לזה שהוא הורה דפוק. והוא היה עושה הבדל בין ילדיו באשר הם מכלמיני סיבות.
בהקשר של אבדן, אני בטוחה שכל ההורים שאמצו ילדים – מזדעזעים כמוני כשהתקשורת עושה פעם אחר פעם את ההבדלה הזאת. זה הופך את הבטן. לא פחות. כל-כך מיותר, כל-כך פוגע (בילדים!) וכל-כך לא רלוונטי לכלום.
אימוץ הוא מעשה חד פעמי. אימצת, הופ. זהו. הילד הזה הוא שלך.
אומנה היא כנראה משהו אחר בהרבה מקרים. ויש כלמיני אומנות.
אומנה, לעומת אימוץ, היא מעשה חסד. מדובר בקומה אחרת בכלל – ויש לה על-פי-רוב גם משמעות בשגרת החיים. ואכמ"ל.
ויש אומנה שהיא כמו אימוץ במובנים רבים.
אני שומעת עכשיו חברה טובה אומרת לערוץ 2 'דפנה ראתה בילדים האלה ילדים שלה וגידלה אותם כך'. והיא אומרת את זה לכבודה של דפנה, להאיר את דמותה המיוחדת כל-כך באור גדול, בצדק.
אבל אני חושבת על הילדים האלה. ועל ילדים אחרים שבנסיבות דומות מבדילים בינם לבין אחיהם בהקשר של האבדן.
והייתי רוצה לבקש, מחברים ומתקשורת – תפסיקו. אל תעשו את זה.
לא רק שזה פוגע בפרטיות של הילדים האלה – וכל מה שאפשר להעלות על הדעת בהקשר הזה, ואפשר וצריך להעלות על הדעת, אלא שזה גם מסמן אותם כמתאבלים סוג ב. בין אם זה הורים שמאבדים את 'בנם המאומץ' ובין אם ילדים שאומצו או ילדי אומנה מאבדים הורה.
הורי אימוץ ואומנה אומרים לפעמים 'אני אמא\אבא לשישה, מהם שניים באומנה' או 'אני אמא לשלושה, מהם אחד ביולוגי' וראיתי שגם דפנה כתבה את זה באיזה מקום שפרסם עכשיו את הטופס שלה. ככה אומרים את זה כשזה רלוונטי. ולפעמים זה רלוונטי. אבל רק ככה ורק כשההורה עצמו אומר את זה כך.
לנו, כולנו, אסור לעשות את זה בקשר להורות של מישהו אחר ובקשר לילדים אחרים.
דפנה מאיר, אמא לשישה.
הי"ד
 

forglemmigej

New member
הבנתי מההספד שדפנה עצמה אומצה בגיל 13

כל הרצח הזה נורא כל כך, אני חושבת על הילדים האומללים שראו אותה נרצחת לנגד עינהם זו טראומה לכל החיים
 

mumfor4

New member
דפנה מאיר הי״ד

הבוקר אני קוראת שנלכד הפחדן העלוב שארב לה , דקר אותה בראשה אל מול ילדיה ונמלט מתחבא בשיחים כיאה לגיבור .
וכשקורה המקרה של המחבל בתל אביב , דיברו על זה בחדשות כול הזמן 24/7 . כשרצחו את דפנה , שידרו שתי דקות ואז את הדבר הכי חשוב ״הישרדות ״ .
לא מזעזע ובלתי נתפס ?
 

forglemmigej

New member
ערוץ 10 שידר הישרדות? איכסססס

בלי שום קשר לפיגוע הזה, אני שמעתי אבל לא בטוח שזה נכון אם המתנחלים היו מחזיקים כלבים אז היו פחות פיגועים כי כלב שמירה ישר היה מתחיל לנבוח אבל כלב נחשב לחיה טמאה ביהדות נדמה לי גם חתולי אז זה חבל , אבל אולי זו רק שמועה ..לגבי מדינת תל אביב הבעיה היתה שלא תפסו אותו מיד אז אנשים נכנסו לפניקה כי פחדו שהוא מסתתר באיזו חצר ויתקוף שוב זה באמת לקח שבוע עד שתפסו אותו
 

Et tu Brute

New member
השידור של 24 שעות מסביב לשעון

הוא בעיניי יותר גרוע מאשר לדבר על זה עד שנגמר מה להגיד ואז לעבור לשידורים רגילים. הרי לא מכריחים אף אחד לצפות.
 

mumfor4

New member
אין מידתיות.

ואני חושבת שהיחס של התקשורת לאנשי ה"התנחלויות" מקומם. חוסר הצדק מובהק.
 
למעלה