היום (10/5) ערב יום הזיכרון

[ניריתסקוטלנד1]

היום (10/5) ערב יום הזיכרון

ובשמו המלא - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

אני לפחות עוד לא התאוששתי מיום השואה, והינה אנחנו בפתחו של עוד יום קשה.

ושוב אותה שאלה, בנסיבות טיפה אחרות? האם אתם מציינים את יום הזיכרון? מה היום הזה עושה לכם כאשר אתם כל כך רחוקים מהאוירה שיש ביום הזה בארץ - שוב, זר לא יבין.

האם אתם חוגגים/מציינים את יום העצמאות? איך? מתי?

תרגישו חופשי לשתף סיפורים, שירים, סרטים ומה שנכון לכם

 

[forglemmigej]

עוד זה מדבר וזה בא

לי יש רק סיפור נורא ממלחמת לבנון הראשונה, גרתי בדירה שכורה בתלפיות מזרח מה שקוראים ארמון הנציב , אני לא מבינה איך חייתי שמה כי זה איזור כבוש אבל זה היה לתקופה קצרה אחרי זה עברתי לקו הירוק,
בבנין שגרתי בו היתה משפחת הראל , חיה ויוסף בנם שירת בלבנון וחשבו שהוא נהרג כי היה יובל הראל אחר מאותו רחוב שגם נהרג ויש כאלו שלא מחכים עד שקצין העיר יודיע את הבשורה המרה ובאו לנחם את ההורים , הם אמרו מה פתאום דברנו איתו היום..התברר שזה היה יובל הראל השני מאותו רחוב, לצערנו הגדול והנורא אותו יובל הראל נהרג אחרי יומיים . עד היום אני נזכרת איך הפנים של ההורים כבו בשתי שניות , היו להם יומיים של חסד. נכתב על זה השיר ברית דמים.

 

[מיכצוקית]

בדיוק קראתי עליהם בפייסבוק!

https://www.facebook.com/על-המקום-1490551881263020/

 

[ניריתסקוטלנד1]

 

[פרפרי אהבה]

נזכור ולא נשכח

אני לא באה ממשפחה שכולה אבל היום הזה תמיד גורם לי לעצב רב ולגוש בגרון שלא עובר כמה ימים אחרי זה. מניחה שכשיהיו לי ילדים -הגוש עוד יותר יגדל.
&nbsp
לי מאוד קשה עם המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות- קשה לי עם החגיגות ועם כל ההכנות ויש משהו במגורים בחו"ל שדווקא מקל.
&nbsp
הבוקר קראתי פוסט שמישהי בקבוצה של ישראליות בחו"ל כתבה על המשפחה השכולה שלה ועל זה שהיא גרה רחוק וכמה זה קשה לא להיות שם עם המשפחה כל שנה מחדש.
&nbsp
יום כל כך עצוב