הפרטי והציבורי מתערבבים לי
אולי כי כל דבר כמעט מזכיר את הכאב אז על אחת כמה וכמה כשבפירוש מדברים על אובדן . חוסר התוחלת בחיים שלא יזכו להתממש, ההתלבטות סביב הזיכרון , המקום של האחים- הכל נידון בריש גלי.
ומעל הכל - לראות הורים שכולים שנמצאים כבר עשרות שנים בסטטוס הזה, כמעט כמו מכונת זמן שמראה לי את העתיד שלי.