לזכרם...

לזכרם...

לזכרם של חבריי לנשק מיחידת השריון שלי שנפלו במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים וקצרה היריעה למנותם.
לזכרו של אביטל גרינהוט שמת בזרועותיי כשחילצתי אותו מהטנק שלנו שבער
לזכרם של כל חללי צה"ל ופעולות האיבה
 


לזכרם של כל הבחורים הצעירים שלמדו איתי בבית הספר ונפלו במלחמת יום הכיפורים ,
לזכרם של כל הצעירים והבנים של החברים אשר נפלו במלחמת לבנון הראשונה,
ולזכרו של השכן הנפלא שנפל יחד עם כל הצוות במסוק שהופל במלחמת לבנון השניה.

יהי זכרם ברוך
 
לזכרם

יובל הראל בן מרים ויחזקאל ויובל הראל בן חיה ויוסף.

https://www.youtube.com/watch?v=TGMY6a_JzCQ

זה מה שהיה כתוב ביוטיוב :"השיר נכתב במלחמת לבנון הראשונה 1982,
בעקבות נפילתם הטראגית של שניי חיילים בסדיר שנקראו באותו השם: יובל הראל,
ואף גרו באותה השכונה תלפיות בירושלים.
מטוסי קרב שלנו הפגיזו בטעות נוראה שיירה של צה"ל שבה היו יובל הראל השריונר בטנק ויובל הראל הנחל"אי ברכב צבאי,
הפרטים האישיים הזהים שלהם גרמו לשרשרת טעויות נוראה אשר הוסיפה לכאב.
"עוד זה מדבר וזה בא..."(מתוך ספר "איוב") בעוד מודיעים לאחת האימהות שזה איננו בנה,
מכיוון שיש עוד חייל בעל אותו השם באותה השכונה,לא עברו יומיים- וגם אליה הגיעה משלחת מקצין העיר להודיע שגם היובל שלה נפל.
מירי מציינת שהיא שרה את השיר לזכרם של כל היובלים שלא זכו להגיע אל הים."

מה שאני יודעת זה שהם גרו באותה השכונה וכשאחד מהם נהרג באו להודיע בטעות לאמא השניה, תוך יומיים עלו על הטעות.
אבל בסוף גם האמא השניה קיבלה את אותה ההודעה.....הפעם באמת.
ואני לא בטוחה לגבי נושא ה"נפגעו מאש כוחותינו"
אבל עדיין הטרגדיה אותה טרגדיה...


ברית דמים
מירי אלוני
מילים: עמנואל צבר
לחן: יאיר רוזנבלום



על דעת המקום, ועל דעת הקהל
רכבנו סופה וגם סער,
בוטחים,
"אל תשלח ידך אל הנער".

ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.

למודים ושבעים, יודעים את השעה,
שעטו הראלים, יובלים,
חילים
לבנון ושריון וקול שובר ארזים.

ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.

בלילה ההוא, אמא, הראל לקינות יובל,
עוד זה מדבר וזה בא, אמא,
יובל על במותיך חלל.

בלילה ההוא, אבא, היתה צעקה גדולה.
עוד זה מדבר וזה בא
הראל גם יובל, יובל גם הראל,
ועיר תלפיות שכולה.

ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.

תלפיות לך ארצי, הראלים בשערך.
ברית דמים, ברית עולם בבשרך,
את אימת הימים ינחמו ילודיך
ואת בדמייך חיי.
 
זהו אחד הסיפורים היותר מצמררים

של מלחמות ישראל. בעודי מקלידה מילים אלו, אני מרגישה את הזרם עובר בעמוד השדרה שלי.
בסיפור הזה המשפחה מתה פעמיים
 
שירים לערב יום הזכרון


אחד השירים שאני כילדה, הכי הכי אהבתי והתחברתי עד לכדי כאב פיזי של ממש, היה שיר הרעות של להקת הנח"ל.
לימים התברר לי שהוא היה גם השיר האהוב ביותר על יצחק רבין ז"ל. ופתאום אני חושבת על זה ששנינו בני מזל דגים
הידועים ברגישותם הרבה, ואולי זאת הסיבה שזה השיר האהוב על שנינו מאותה התקופה.

http://www.youtube.com/watch?v=tw8-CVakruA
 
היי טלי יקרה


לא מכירה את השיר. שומעת בפעם הראשונה. אכן שיר ענוג מלא עצב ויגון -(

בדיוק הרגע הסתיים פרק מתוך "בית משותף" בערוץ הילדים,
והיום שידרו את הפרק המספר על ילד שאחותו נהרגה בפיגוע בדולפינריום.
בבת אחת, לראות ולשמוע את הקולות, פשוט התהפכו לי המעיים

והשיר הזה בדיוק בא למקום...
 

אתי 104

New member
שיר הרעות


ערב טוב , קשה וכבד מאוד,
לשמוע את הסיפורים המרתקים, אחד יותר עצוב מהשני.
כמה קשה לראות ולשמוע את בני המשפחה,
כמה עצוב כמה צעירים היו הנופלים שכמובן בזכותם

אנחנו יושבים פה היום כמו שאמר נשיא המדינה היקר מר שמעון פרס.
שיר הרעות הוא אחד השירים החזקים שבאמת כמו שאמרת גדלנו עליו. וכמובן עד כמה יצחק רבין
אהב אותו.

יהי זכרם ברוך ונשמתם בגן עדן
 

Sודית

New member
ל ז כ ר
כ ו ל ם


תפילת יזכור - יזכור עם ישראל

יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,
הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים
בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּת הַמּוֹדִיעִין
וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם
בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ
בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.

יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
 
פורום גיוס העדה הנוצרית .......לזכרם

‏גיוס העדה הנוצרית‏ שיתף/ה ‏קישור‏.
לפני ‏5‏ שעות
נזכור את חללי מערכות ישראל שבזכותם אנו חיים בביטחון ובשלווה בארץ הקודש - ארץ ישראל.
חשוב לזכור שהם נלחמו למען אזרחי מדינת ישראל ... נלחמו למען הצדק והרצון לחיות.
ואנו ... נצטרך להמשיך את המשימה שהוטלה עלינו ... להמשיך בדרך אבותינו בהגנה על המולדת.
ממשיכים... לא עוצרים ... לא נחים ... לא מביטים לאחור ... אך נזכור את האנשים שבזכותם אנחנו כאן.


ממשיכים בדרכינו - פורום גיוס העדה הנוצרית


https://www.youtube.com/watch?v=iNgViuJhhh4&feature=youtu.be
 

basman

New member
לזכרו של מנחם בן צור(זה ארוך)

שנפל בשלום הגליל, אב לשתי יפיפיות, נשוי לאשה מדהימה.

אותך אזכור.
אותך,
גם כשטוב לי וגם כשרע
אזכור בחיוך דומע
אותך,
גם כשאבא בוכה אותך
יביט בי וארגיש מבט ממך
אותך,
כשאשחק כדורגל והכי
אנצור כל גול שאחסום
כי מה שיש לי זה ממך
כל כדור שמגיע אלי במשך כל חיי

אם זה בבי"ס כש"התפלחנו" מעל לשער הנעול ושיחקנו על שערים גדולים
ואם זה בבית כשסבתא קראה לבא לאכול ואתה אמרת נו עוד שני גולים
ואם זה בתיכון שכל רגע בשער חשתי שאתה שומר לי על הפינה הנגדית
ואם זה בלבנון כשידעתי שאתה מביט עלי וסומך ידיך על כתפיי שאחזור
ואם זה בשטחים כשחטפנו מקרר על הגיפ או כשנתקלנו באבטחת לוויה

עד שהגיע אותו יום.
זה היה כיתה ד
ויוסי ובני יצאו מהכיתה זבי דמעות כבלהות
ואני שאלתי מה קרה והם לא יכלו לענות
עם המנהל הלכו לקחת את סמדי
וניגשה אלי המורה מזל וסיפרה לי את הקורות
ולי היה כל כך חשוב למחות
אך קולי לא נשמע
ונסתי לכיתה בבכי אנחות
כלום לא היה מובן שגם לי כואב האובדן?
ולא שאלו ליבי ולא חיבקו אותי....
ככל שהתקדמתי הביתה כך עומק הכאב גבר
ומבטים גנובים הבינו
עצוב לו כי הוא אותו יותר לא יאהב
עצוב לו כי הוא עכשיו מסכן ולבד
וכשהגעתי לביתי ראיתי את הוריי אמיצים ורגועים.
אין דברים כאלו.... אוכלים אותו.
נוגסים ובולעים בלי ללעוס.
תלך כאב
לך תחפש בית אחר
אין מקום בקונכיה שלי!!
אך זה החזיק רק עד קריאת האשכבה הראשונה
ואז קולו של החזן נשמע כאילו מתוך קול ענות
מנסה לזעוק את שמו אך קולות הבכי גברו וגם הוא לא יכל לו
והוא לא ויתר. ונכנס לכל אחד ואחד.
שייף את הלב
כמו שהוא הכאב
וכולם קוראים תהילים ואין בכלל ספרים
כולנו קוראים מזיכרון
כמו היום הזה היוצא מהארון
ישבנו יוסי בני אמיר ואני בחוץ
והתלהבנו מהאולסמוביל
של הדוד חדד מתל אביב
אתם רואים,פסק יוסי
יש לו עשרים ושתים פנסים בכל צד....
כזו תמימות...
ניהלנו שיחה כל כך חשובה על באקליט
של אולדסמוביל אחורית
ושכחנו לחשוב אותך
ולא חשבנו שיפריע לך
סליחה באמת, היינו רק ילדים...
ואני יודע שלא צריך לבכות
אבל זה יוצא... ומה לעשות?!


תמיד אתה שם.
עם השפם המסודר והחיוך השלו.
סופג בשבילי את הכאב,
מעטר את תוכי באומץ ומשלהב את רוחי באמונה..

כל חג שבועות, אני רואה את אבא בוכה אותך....מתגעגע אליך.
בערך במגילת אסתר הוא מתחיל להישבר
וממשיך לקרא מכח אמונתו
ומתייפח ומנקה את ליבו
מספר לי בכל שבועות שוב ושוב
כמה הייתם מתלוצצים
ואת המבוגרים מעצבנים
בליל שבועות השימורים
והדודה חממה מביאה תה עם חוויג'
והדודה שרה הביאה קובנה
ודני וציון הביאו גת
וזה הפך מסיבה ממש
מסלסלים בהגיה
הייתם מדלגים בכוונה
ומבלבלים את הקוראים ללא ראייה
וזה תמיד נגמר בדמעות צוחקות מאושר...
שתדע שבניין הבית כנסת שהתחלת עומד על תילו.
לא נגעו באבן מאז ספגת את הכדור האחרון
כל התכניות מאופסנות ושמורות
כמו מצפים מהן להמציא אותך
שתשוב ממרחקים ותבנה אותן


חלפו להן המון שנים.
עם הבנות אני ממש לא בקשר
רציתי לומר לך תודה כמו בכל השנה ושנה.
תודה על זכרונות ילדות
על המשחקים שיחקנו בחוץ
על הידידות דאז עם בנותיך
על האהבה שיש בי אליך
להביט בבני ויוסי אחיך זה כמעט לחוות אותך
לעמוד בשער ולחסום גול זה להיות לידך.
אני יודע שאתה שמח וגאה בי.
אני נוצר את זכרונך בשמחה וללא דמעות איבה

היה שלום דוד יקר.
 


לבכות

אני משאירה את דמעותיי
להתייבש על לחיי
להשאיר בהן פס דביק כחלזון על אבן...
 

הדסהש1

New member
בוקר אור ליום שבו זוכרים כולם את

אלה שנפלו על משמרתם בפעולות שעדיין חסויות.
ואלה שפפעולות צבאיות במלחמות ישראל ופעולות האיבה...
נקווה שמספרם לא יגדל יותר...ואולי השלום יבוא כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
בוקר טוב מוקה, הדסה וכולם


והיום, היום הזה שבו אנחנו מתייחדים עם הנופלים האהובים,
בין אם במלחמות ובין אם בפעולות טרור, תאונות אימונים, תאונות דרכים במסגרת הצבאית,
ובכלל ההתמודדות הזאת עם הכאב והשכול,
מצאתי משהו שכתבתי
לאדם בודד, חבר של הבן, שנשאר רק עם אחות ולא אוהב להטריח אף אחד בערבו של חג,
וביקשתי ממנו ביום חורף קר וגשום, לבוא אלינו ולהצטרף לארוחה חמה...

נושא : מים חיים
תאריך : 13/01/12 14:03
מחבר/ת :


בוא.
בוא עכשיו.
מיים חיים יורדים עליי.
מרק מתבשל על האש.

אל תתבייש,
הבא לי צרור כלניות
סגולות ואדומות
יהיה לך נעים
לא באת בידיים ריקות.

שב סביב שולחן מהביל
עם אנשים טובים,
גם עליך יירדו
מיים חיים.


אל תתאהב בבדידותך.



ופתאום תוך כדי קריאת המילים, חשבתי על כי בלי השורה האחרונה, השיר הזה היה מתאים גם להיום.

אם הייתי יכולה להחזיר את הזמן ולהשיב את כולם לכאן
http://www.youtube.com/watch?v=VsOPVCK745I
 
למעלה