האמת על חג החנוכה:
מכל חגי ישראל, חנוכה הוא אולי החג היחיד לגביו קים גם אשוש חוץ-מקראי, ולפיכך גרעינו הוא ארוע אמיתי - נצחון המכבים על הפלג הסורי (Seleucids) של האימפריה ירושת אלכסנדר מוקדון
המקדש המטוהר נחנך בכ"ה כסלו בשנת 164 לפנה"ס, וחגיגות חנוכתו נמשכו שמונה ימים
במועד סוכות של שנת 164 לפנה"ס, היתה ירושלים והמקדש עדין בידי היוונים, בעוד היהודים צרים על העיר ושוכנים במערות, בגיאיות, בנקיקים, ועל ראשי ההרים סביב, וסוכות שהינו מועד בו עולים לרגל לירושלים - לא נחוג כלל מפאת הקרבות. לאחר השלמת כבוש העיר עסקו המכבים בנקוי המקדש, אולם דחו את מועד חנוכתו עד בדיוק ליום השנה הרביעי לחילולו על ידי אנטיוכוס, משיקול סימבולי ופוליטי, כדי להעצים את העלבון וההתרסה כלפי המובסים.
הקישור הזה מרמז כי
חנוכה נחוג שמונה ימים, לא משום נס פך השמן, אלא משום שהיה סוכות דחוי. זה כתוב במפורש בספרי המכבים. ספרי מכבים א' ו- ב', אשר לא נכללו בתנ"כ, הם תעוד הסטורי של הארועים, נוסף למקורות הסטוריים עצמאיים לא יהודיים
אגב, אף מקור הסטורי חצוני למקרא אינו מאזכר נס כלשהו הקשור לשמן
מנין אפוא הספור על פך השמן שהספיק בנס לשמונה ימים?
ומדוע נחשבו כל שמונת הימים להם הספיק השמן, ימי נס? הרי היום הראשון הוא דרך הטבע, ואין בו נס
הרי אם, נניח, מעדת ונפלת מבעד לחלון הקומה השמינית ונעשה לך נס ושרדת ויצאת בלא פגע, ואתה מחליט לנדור נדר כלשהו כגון תרומת שמונה כבשים לעניים, אחד לכל קומה - יקום מישהו מפולפל ויאמר שעליך לנדור רק שבעה, שהרי אף אחד לא נחבל מנפילה מחלון בקומת קרקע
קושיה זו, הידועה בשם קושית הבית-יוסף הציתה דמיון מתרצים לארך הדורות, ונשפכו עליה קיתונות דיו, בלא תרוץ משכנע
רמז נוסף לענין סוכות בחנוכה הוא ההסבר למנהג בית שמאי לפיו מספר הנרות יורד מדי יום, ומוזכר במסכת שבת דף כא ב "טעמא דב"ש [דבית שמאי] כנגד פרי החג". פרי החג (holiday bulls) בימי סוכות היו מוקרבים בסדר כמותי יורד
חג שמח...