ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (30/4)

[ניריתסקוטלנד1]

ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (30/4)

אני יושבת במקום פסטורלי בצפון סקוטלנד, בחופשה עם המשפחה היקרה שלי, בלי הרבה דאגות והכל נראה כל כך נפלא!!!

והיום ערב יום הזכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה וזה כל כך רחוק ממני, וכל כך קרוב באותו מידה כמעט. כל כך חלק מאיתנו!!!

האם אתם מציינים את האירועים הכואבים האלה? (ימי הזכרון) יש משהוא בקהילה, אם יש לכם קהילה יהודית/ישראלית?

יהי זיכרם ברוך!!!!

 

[alphadelta]

אז ככה...

קטע מעניין כל הזיכרון הזה. כשרק הגעתי לארצות הברית אמרו לי בעבודה שיש סוף שבוע ארוך לMemorial Day. ישראלית שכמוני, חשבתי - יום הזיכרון, אני יודעת מה זה. אז ככה, שלא. מה שאני רואה זה שיש מכירות ענק, ואנשים בפארקים, ורק מי שאבד מישהו אהוב/ה הולך לבית הקברות.
אני לא מחפשת פה טקסי יום הזיכרון, למרות שאני יודעת שיש. דיברתי עם הילדים על בני המשפחה שנפגעו במלחמות ופעולות איבה. וזהו. וכל שנה יש לנו את הדיון על החיבור בין יום הזיכרון ויום העצמאות. ובזה זה נגמר. אני אישית קוראת בעיתונים מה אנשים כתבו על אהוביהם.

 

[forglemmigej]

אולי כי באמריקה נגמרו המלחמות לפני

150 שנה (מלחמות מבית לא מעבר לים) אין שום דבר שמאיים על הקיום היומיומי אז אין בעיה לשים בצד את הכאב ולפתוח בקניות..באמת מענין למה הקניות תופסות כזה מקום ביום כזה?

 

[danakama10]

יש שתי גישות

האחת, הרווחת, היא שביום הזה אמריקאים חוגגים את החופש שלהם, החופש שהעניקו להם הנופלים וכל החיילים, החופש לעשות מה שעושה להם כייף. במדינה ממוסחרת כמו ארה"ב, ברור שהכייף הגדול הוא קניות.

הגישה השניה, שמעטים מחזיקים בה, היא שאנשים פשוט מאבדים את ה- respect שלהם.

אני גם נדהמתי בהתחלה מתופעת הקניות, אבל אני שמה לב עכשיו שכמעט בכל בית מתנוסס דגל אמריקה ביום הזה, ובנוסף veterans מקבלים כמעט כל דבר בחינם באותו יום. אלו דברים יפים בעיני.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני מציינת לבוני שהיום יום הזכרון לחללי צה"ל,

לא יותר כרגע.

 

[shilaF29]

נתקפתי המון מחשבות השנה

לפני שהפכתי לאמא הלכתי בכל שנה לטקס יום הזכרון של הקונסוליה. אתמול היתה הפעם הראשונה ששמעתי על טקס בשעות שהיו אפשריות והיה לי ברור שאני לא מוותרת על ההזדמנות להשתתף.
מבחינתי אני עדיין מגנה עליה מתכנים קשים כמו שואה, מלחמות, (ביחד עם מחלות, מוות של ילדים וצעירים) ומרגישה מאוד ברת מזל שאני יכולה להרשות לעצמי להסתיר ממנה. הסברתי שיש חיילים שהולכים לצבא ולא חוזרים, ושיום הזכרון זו ההזדמנות שלנו לעשות הפסקה מהחיים הרגילים, ולחשוב עליהם, ולהגיד להם תודה. לשמחתי ההסבר הזה הספיק לה (בת 6).
&nbsp
מוזר לי בטקסים לעמוד כאן ולשמוע משפטים בנוסח ״בזכותם אנחנו כאן היום״...
&nbsp
כמו כל שנה אני צופה בטקס הדלקת המשואות ודומעת מול המחשב בעבודה. אני כ״כ אוהבת את הטקס הזה.