אחרי שמיעה של שני השירים,
Pushing Me Away האומנם נכתב לפני יותר מ- 13 שנה, אבל הוא מרגיש מאוד מודרני!
הליריקה בבתים מאוד דלילה מה שגורם לזה להרגיש מאוד מסכן ומעפן, אבל מבחינת ההפקה זה ממש מרגיש כאילו זה נכתב בימים שלנו, על סמך זה אני יכול לומר שהייבריד ללא ספק הוא יצירה שהקדימה את זמנה.
מבחינת הביצוע, ממש מרגישים שזה חבורת ילדים תוססת שמחפשת להתפוצץ בכל הכח, זה היה ממש טוב אז..
היום לעומתו In My Remains מרגיש יותר בוגר בליריקה, כבר אפשר למצוא פתרון לבעיה כבר בפזמון ולא סתם בכי וצרחות,
מייק נשמע כאילו "אנחנו כבר אחרי הכל" הרבה יותר מקצועי ומשופשף במקצוע, צסטר לעומתו נשמע קצת עייף.
ההפקה שלו מודרנית ומתאימה ללינקין שאוהבים לעשות מזה סצינה, הכל הרבה יותר ציורי וסיפורי, כל תו נמצא בגלל סיבה מסוימת, כל מילה נשקלת בכובד ראש, עד שמגיעים למושלם.
אם אני צריך לבחור ביחס להיום הייתי בוחר ב- In My Remains, בכל זאת כל שיר שאתה שומע 13 שנה כבר לא נשמע כמו בפעם הראשונה, וIn My Remains באמת שיר טוב עם גשר מדהים.
לעומת זאת יש משהו נוסטלגי ב- Pushing Me Away שגורם לך להעריץ אותו.
אני בוחר ב- In My Remains.
like an army falling one by one by one.