In Another Time

New member


אנחנו ביחד כבר 4 שנים. בפעם הראשונה שנפגשנו, זה היה יום העצמאות. היינו באותה המסיבה, עם אותם החברים, אבל לא דיברנו, לא החלפנו מילה, רק מבטים.
"מה חשבת שראית אותי בפעם הראשונה?" שאלתי אותו, כמו שאני שואלת בכל שנה, מבלי לקבל תשובה. אני יודעת מה אני הרגשתי - הרגשתי שזהו זה. שיש את הקליק הזה. שהוא יהיה חבר שלי. שהוא היחידי שאני רוצה.
וצדקתי.
התשובה שלו השנה, הייתה שונה. בכל שנה הוא אומר לי "לא יודע". לא יודעת למה אני שואלת אותו בכל פעם מחדש. אולי ציפיתי שיאמר משהו רומנטי, שירגיש משהו דומה למה שאני הרגשתי.
הוא אמר "יום העצמאות לפני 4 שנים נפגשנו בפארק הזה. את היית עם חברה, הסתכלתי עליכן, רציתי להתחיל עם אחת מכן. שתיכן ניראתן חמודות ושמחות. אבל לחברה שלך לא היה חזה כל כך גדול כמו שלך, אז העדפתי להתחיל איתך. אבל בסוף לא התחלתי, כי התביישתי..."
פייר, התבאסתי על התשובה שלו בטירוף.
 

סאטוריס

New member
את חייבת להבין

יש בגברים חלק מאד מאד שיטחי ולא רגיש.
וכן בהתחלה הוא נדלק על המראה שלך
נו אז מה?
לפחות את הטייפ שלו והוא מרוצה מה"סחורה".

זה לא חשוב.

חשוב מה איכות הקשר בינכם היום.
ואם זה מתקדם לאן שאת רוצה.
 

קריסטה

New member
הוא דביל

אבל בשלב הזה התשובה שלו חסרת כל חשיבות.
האמת, גם אז. פשוט לאנשים צריך להיות טאקט...
אל תספרי לעצמך סיפורים, גם את לא ידעת בחוש שהוא יהיה בעלך לעתיד. נדלקת על ההמראה שלו ותרגמת את זה לעצמך בראש ש"משהו באישיות והפנימיות שלכם התחבר".
הוא פשוט יותר כנה עם עצמו. ולרוע מזלו, גם איתך.
 

LeeLah

New member
בדיוק כך

אף אחת לא יודעת שזה האחד רק מלראות אותו בצד השני של החדר, סתם מלודרמטיות. מה זה חשוב מה הרגישו בשנייה הראשונה, לא יותר חשוב מה מרגישים ב-4 השנים אח"כ?
 

AlabamaW0rley

New member
בואי אני אגיד לך משהו

אני פגשתי את הארוס שלי פעם ראשונה בישיבת עבודה. מה חשבתי עליו ברגעים ראשונים של היכרות? שהוא תופס מעצמו וחופר. אם הוא ישאל אותי לגבי זה, אגיד לו את האמת. נדמה לי שאפילו אמרתי כבר. דברים רומנטיים קרו אחר כך, אבל הם לא נראו או נשמעו כמו דברים רומנטיים מהסרטים. המציאות יפה ומורכבת יותר.

כל שנה מחדש את שואלת את החבר שלך על רגע חסר חשיבות עבודו ומצפה שהוא ישקר. את חתיכת נודניקית ומגיע לך שאמר את האמת בפנים. תפסיקי עם זה. תתחילי להעריך את הרגעים המשותפים שאתה צוברים עכשיו במקום להתגעגע לאיזה רגע "קסום" שקרה בראש שלך.
 
מתבייש גם בשבילו, אבל אם תלחצי מספיק חזק

גם מקטשופ עבש ומיובש ייצא משהו...לחצת, וכן זה מסריח.
בתאבון.
 
נו באמת

מה יש להתבאס? אני הייתי צוחקת

זה היה נשמע תמוה אם הוא היה אומר משהו על האופי שלך, הרי הוא עדיין בכלל לא הכיר אותך.
מתי זה הופך מצחוק לבאסה? אם הוא היה אומר שהוא נשאר רק בגלל הציצי הגדול
 
תזרקי אותו

טוב, לא באמת
תגידי, אין לך במה להתעסק?
בעיניי התשובה שלו כנה ומה שחשוב זה מה התפתח ביניכם אחר כך ולא העובדה שהוא לא שמע כינורות ברקע בפעם הראשונה שהוא ראה אותך
 
גדול!!! (לא החזה שלך, החבר)

זה מזכיר לי שההורים שלי התחתנו בגלל שהגיע החורף... כל הקיץ נהג אבי לקחת את אמי לדייטים על האופנוע שלו, כשהגיע החורף, סבתא שלי הודיע לאמא שלי שהיא בשום אופן לא מרשה לה לנסוע באופנוע כאשר בחוץ רוח פרצים, הרי חוטפים מזה גריפה... ומאחר ובאותם ימים לא היתה אופציה של "סתם" לעבור לגור יחד, אז לא היתה ברירה אלא להתחתן... (את יכולה לתאר לעצמך איך נראו הנישואים שלהם.
 
היי! ההורים שלי התחתנו

בגלל שנגמרה חופשת הקיץ ואמא שלי חזרה ללמד ילדי כיתה א'.

אבא שלי היה יושב ומחכה שהיא תסיים לבדוק את שיעורי הבית שלהם ונרדם על הספה,
בגלל שלא היה נהוג "סתם" להשאר לישון - הם התחתנו.
 
שלום

בתחילת היכרות הרבה פעמים יוצרים קשר יותר בגלל משיכה ופחות בגלל אהבה לאופי. עליך לתת לו הרגשה שהוא לא צריך להתבייש בתשובה הזאת והיא טבעית, אבל גם שהיה מוטב לך לו התחיל אתך מאהבה ולא רק ממשיכה. זה לא נורא, העיקר שאתם ביחד עכשיו ואוהבים.
 
תגיד

איך מתחילים עם מישהו מאהבה כשלא מכירים אותו?
מה רע במשיכה?
מתי תתחיל תגובה בכותרת אחרת שהיא לא "שלום"?
 
בנימין דבר יפה על בני-אדם!

אני מיוחד לטובה ואני אדם בסדר גמור, ודאי שאפשר לצפות ממני לדברים נורמליים וטובים. אל תזלזל בי.
 
אני מבקש שלא תזלזל בי

אני חושב שלא יפה להגיד לאדם שהוא חריג ולא יכול להתנהג בדרך רצויה. אני אדם בסדר גמור ומוצלח. אני חושב שמה שאמרתי לה חכם, טוב ומועיל. אמרת שאני מיוחד ולא צריך לצפות לנורמה ממני, ואני מרגיש שזה לא מתחשב ברגשותיי כאדם.
 
למעלה