לפעמים הקושי כל כך גדול וחסר אונים שכל מה שצריך הוא מישהו שיאחז ביד רכה, שיהיה איתנו, שלא נהיה לבד עם הכאב. לא תמיד יש שם מישהו. אני זוכרת רגע מסוים, בוקר של אחרי לא-לילה, שלחתי לחברה שהייתה אז בצבא, רחוקה רחוקה מכאן, מסרון חבול של תודה שהופעת לי בחלום ונתת לי לבכות על כתפך. במסרון התגובה היא רשמה לי רק לחפש שיר אחד, ממנה אליי.
עכשיו תורי להקדיש אותו לכם. בכל האהבה.
שיר הנוצות / רונה קינן [מילים]
