הפעם הפינה מוקדשת לאגי משעול. לא הצלחתי לשים על זה את האצבע, אבל לשלהי האביב יש איזה רגע שתמיד מתחבר לי איתה. מפאת זכויות יוצרים אביא רק שני קטעים קצרים, אם תרצו את הנוסח המלא כתבו לי במסר אישי ואשלח לכם.
ולס / אגי משעול
הבית ההולך ומתעצה
עד שהזמינה את הסבל לולס."
"גם את עוד יכולה לראות ציפור
לשכוח שאת את
ולהפוך למעוף."
אז שיהיו לנו ימים טובים, עליזים וממוזגים כהוגן
