איך היה השבוע שלי?

[אישה בחופשה]

איך היה השבוע שלי?

 

[אישה בחופשה]

משהו קטן וטוב

 

[פרפרי אהבה]

הבעל סופסוף הגיע-כמה התגעגעתי!

פעם ראשונה שנפרדנו לכל כך הרבה זמן!

 

[mykal]

תהנו יחד עד 120.

 

[עדיקים]

איזה יופי, תהנו

 

[פרפרי אהבה]

תודה יקירות

עוד שבוע וחוזרים הבייתה

.
האמת שמחכים לזה בקוצר רוח, במיוחד אני...מיציתי

זקוקה לבית שלי,למיטה שלי, לדברים שלי, לבגדים שלי כשהם בארון ולא במזוודה

 

[עדיקים]

ממשיכה לרדת ומקווה שימשיך ככה

עובדת קשה בשביל זה וזה בכלל לא פשוט אבל שווה.
יום שישי כייף אחרון עם חברה לפני שמתחיל החופש הגדול (שבוע הבא יש מסיבות סיום).
קניתי לעצמי מתנות לכבוד הירידה במשקל עוד כמה בגדים לארון שלאט לאט גדל ונהיה הרבה יותר נחמד ממה שהיה עד עכשיו.

 

[אישה בחופשה]

תתחדשי ותהני

 

[עדיקים]

תודה

 

[אישה בחופשה]

הבוסים שלי מקבלים בהבנה את הימים שאני מגיעה לעבודה עם הילדים

יום שני היה יום חופשה בבית הספר, אבל בעבודה אצלי היה לחוץ
ולאור ימי החופש שמתוכננים בחודשים הקרובים, התקמצנתי לקחת יום חופש, כך שהגעתי עם שני ילדים לעבודה.
לשמחתי, הם די העסיקו את עצמם כך שגם הצלחתי לעבוד.
ולשמחתי (2) הם לא עשו בושות

 

[debby12]

די נאחס

האו-פרית המיועדת לא קיבלה ויזה ואנחנו לא מצליחים למצוא חדשה (כל המועמדות כותבות לנו אחרי יום: תודה, אבל בחרתי במשפחה אחרת). אלמנט הלחץ מתחיל לחלחל....

החתולה התחילה לצלוע לפני שבועיים. לקחנו אותה לוטרינר ואחרי 260 דולר (בלי צילום רנטגן או משהו חלילה - זה עולה הרבה יותר) שאמר שהרגל לא שבורה ושהטיפול השמרני הוא לחכות. בינתיים חלפו שבועיים וקצת והיא עדיין צולעת.
וזו החתולה הפחות חביבה עלי.

כל מיני עניינים ביורוקרטיים עולים על שרטונים מסוגים שונים.


שייגמר כבר השבוע הזה ושהסרט של שבוע הבא ייראה יותר טוב...

 

[אישה בחופשה]

באסה על האו-פר

איך הגעתם לתסבוכת כזאת שהיא נבחרת אבל לא מקבלת ויזה?

ולגבי החתולה- אין לכם ביטוח לבעלי החיים?
מנסיון של חברים שכבר הוציאו יותר מ 15K על טיפולים לכלב שנדרס - זה די מאסט

 

[שירהד1]

אצלנו, הביטוח לא הסכים לעשות ביטוח לחתולים-

והם גם יודעים למה...טיפולים ובדיקות לבעלי חיים זה דבר מאוד מאוד יקר, וחברות הביטוח הרי שונאות לשלם כסף, אז בזמנו, כשביררנו לגבי העניין, אמרו לנו שלא עושים.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[debby12]

זו פעם ראשונה שזה קורה לנו ודי נדיר בכלל

או-פריות בד"כ מקבלות ויזה בלי בעיה (בגלל זה זו תכנית חביבה על אנשים צעירים בגיל אחרי צבא כזה שרוצים לראות אמריקה אבל לא היו מקבלים ויזה אחרת....)

הסיבה הרשמית שהיא קיבלה לדחייה היתה שהיא "לא הוכיחה מספיק קשרים למדינת המוצא שלה" כלומר המראיינ/ת לא השתכנע/ה שהיא מתכוונת לחזור לעיר הקטנה בפרו בה היא גרה אחרי שנת האו-פריות

אני מניחה שזה רושם שהיא נתנה בתשובות שלה

אין לנו ביטוח לחיות. האמת שיש פה ביטוח כזה - אבל אף פעם לא חשבתי על זה. בד"כ הם מסתפקים בביקור שנתי וזהו. אבל בחצי שנה האחרונה היו לחיות שלנו הרבה אירועים. אני מניחה שעכשיו ממילא הכל ייחשב "מצב קודם" (ע"ע החתול עם הדלקת חניכיים שחוזרת) ואז הביטוח לא יכסה.

 

[שירהד1]

לרוב רובם של האנשים אין בכלל את הפריבילגיה להחזיק אופר...

 

[debby12]

אני לא חיה בישראל, וה"או-פר" שאני מדברת עליה איננה

מה שנקרא "או-פר" בישראל. מדובר באישה צעירה בין גיל 18-26 שמגיעה לארה"ב לשנה לעזור בטיפול בילדים תמורת חוויה של "לראות אמריקה" ו"לשפר את האנגלית" + משכורת סמלית מאוד.

היא לא עושה שום עבודות בית, ולעתים קרובות (מדי) צריך בעיקר לנקות ולסדר אחריה, משל היתה ילד נוסף בבית.

בסביבה שבה אני גרה יש להרבה אנשים את הפריבילגיה לחזיק אופר-מהסוג-האמריקאי - לרבות עובדי מדינה (אני הייתי עובדת מדינה כשהתחלנו עם זה), כי המשכורת שלה היא נמוכה מאוד. למעשה, אופר-מהסוג-האמריקאי נחשבת לאלטרנטיבה זולה בהרבה מאשר מטפלת מקומית קבועה שלא גרה איתך, ובודאי שהרבה יותר זולה ממועסקת שהיא גם מטפלת בילדים וגם עושה עבודות בית.

אנשים אמידים באמת פה לא מתעסקים עם או-פר (יש הרבה טירחה - הן מתחלפות כל שנה, ויש להן משברים של געגועים הביתה, והן דופקות את האוטו לא מעט. צריך גם לצרף אותן באופן מלא לפעילויות משפחתיות במידה והן מעוניינות, כולל ארוחות משותפות וכאלה - בקיצור - יש סיבה בגינה זה זול יחסית).

 

[שירהד1]

מה שנקרא- הבדלי תרבות- אבל יש לי שאלה מקשה בכל זאת-

אם להחזיק מן סוג כזה של אופר זה "כזו טרחה"- אז למה להחזיק אותה בכלל?
אפשר לבחור גם לא להחזיק אופר, לא? אין דבר כזה שם באמריקה הגדולה בייביסיטר?
כלומר- אני מבינה את הצורך בסיוע עם הילדים כאשר שני ההורים עובדים, ואתם גרים רחוק מהארץ, כך שאין עזרה מסבים-סבתות, אבל- אי אפשר פשוט להיעזר בבנות שמשמשות כבייביסיטר?


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[debby12]

"בייביסיטר"

ה"בייביסיטר" צריכה להיות בעלת רשיון נהיגה ונהגת טובה כדי לתת את העזרה הדרושה - כי צריך לקחת/להחזיר את הילדות לחוגים וחברות.

בנות בגילאי תיכון בארה"ב לא עושות "בייביסיטר" מעבר לשעתיים-שלוש בלילה בסופ"ש (נגיד כדי שההורים יוכלו לצאת לסרט או משהו) ונהגות מנוסות ממילא הן לא. אז את התיכוניסטיות מחקנו.

נשארנו עם סטודנטיות בקולג' - עוד לא מצאתי אחת שתתייצב לעזור בין 7 וחצי ל9 בבוקר, ואז תתייצב שוב בין 3 - 8 אחה"צ/ערב בכל יום מימות השבוע.

בנוסף - גם אם מוותרים על העזרה בבוקר (למרות שאצלנו היא מאוד נחוצה. לעתים לא רחוקות אני במדינה אחרת והאב המסור צריך לצאת ב-7 וחצי לפגישות שמתחילות ב-8 בבוקר), עדיין יש בעיות.

הבעיה היא שתלמידות קולג' בד"כ (1) אינן זמינות בכל יום מימות השבוע [או קיי - נניח מצאת שתיים נפררדות שיחלקו את השבוע ביניהן); (2) נוטות להתפטר/לעזוב כל חודשיים שלושה וגם (3) נוטות לא להיות זמינות בכלל בתקופות בחינות סוף סמסטר וכאלה.

אם נעבור לעזרה שאיננה סטודנטית - אלה בד"כ מתפטרות בשניה שהן מוצאות משרה מלאה (בלי החלון הריק הזה בין 9 בבוקר ל-3 אחה"צ)

בנוסף - כל בייביסיטר כזו ללא מגורים/מזון עולה כמובן יותר כי אצל האו-פר חלק מהתשלום זה המגורים/מזון שהם תשלום זניח עבורנו.

אופר נותנת גם גמישות של "יש מישהו בבית בערב" בד"כ אם צריך לרוץ לאיזה סידור

 

[שירהד1]

אז אם ככה- האם לכל משפחה יש אופר באיזור מגורייך?-

זה כל כך שונה מהארץ...האם בלתי אפשרי באיזור שלך לחיות בלי אופר? נשמע קצת הזוי, אבל אולי זה כי החיים שם מאוד שונים מהחיים פה בארץ.
עוד כמה זמן תהיו שם?


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[debby12]

לא לכל משפחה פה יש או-פר

יש הרבה מאוד משפחות בהם האמא לא עובדת מבחירה (וזאת גם אם השקיעה כסף ושנים רבות בהתמחות במקצוע מסוים) - אז הם לא צריכים או-פר.

יש משפחות בהן האבא לא עובד מבחירה (פחות נפוץ אבל קיים)

יש משפחות בהן אחד מההורים עובד במשרה חלקית שמאפשרת לאסוף את הילדים מביה"ס.

יש גם "צהרון" בביה"ס (זה נקרא אפטר קייר). גם בבוקר החל משעה 7:30 עד שעה 9:00 שבה הלימודים מתחילים. וגם אחרי סיום הלימודים - משעה 3:20 בערך עד השעה 6:30 בערב. אז יש אנשים שנעזרים באפטר קייר במקום באו-פר - בבוקר, אחה"צ, גם וגם, וכו'. האפטר קייר פועל יום מלא ברוב הימים בהם יש חופש מבי"ס בגלל מזג אוויר או יום אחד למורים שבגללו ביה"ס סגור - בקיצור - ימים שבהם יש להורים עבודה למרות שביה"ס סגור.

החסרון של אפטר קייר שהוא כמובן מגביל את האפשרות לחוגי העשרה לילדים (יש כמה במסגרת האפטר קייר בתשלום נוסף).

יש כאלה שנעזרים רק בתלמידת קולג' אחרי הצהריים אחרי בי"ס ומקללים בפה מלא כל כמה חודשים כשהסטודנטית הנוכחית מתפטרת/נעלמת לצרכי בחינות ולא חוזרת וכו'.

יש כאלה שיש להם נני/מטפלת שאיננה או-פר, כלומר שלא גרה איתם - וזה עולה יותר.

האפשרויות הן רבות ומגוונות....

הדבר היחיד שכמעט אין פה - זה "ילדי מפתח" כמו כשהייתי ילדה בעצמי. על פי החוק אסור לילדים עד גיל 13 לבלות שעות ארוכות לבד ואנשים באופן כללי מצייתים לחוק.