מה שיחקתם השבוע/תשחקו בחג

[PlayGirl3]

מה שיחקתם השבוע/תשחקו בחג

 

[PlayGirl3]

יומו של הטנטקל

התקדמתי הרבה ב-tales of graces. אני כבר בפרק העתיד. ברגע שאסיים אותו ואת המבוך שנפתח אחרי שמסיימים את המשחק אוכל לעבוד על הגביעים שחסרים לי.
לא ברור לי איך המשחק הזה קיבל ביקורות צוננות וכסיל-יה המגעיל זכה לציונים טובים. לגרייסס יש את מערכת הקרב הכי טובה בסדרה, המערכת של ה-titles מצויינת, הבישול אשכרה מועיל לעומת משחקים אחרים, פעם ראשונה שהכניסו מערכת לשדרוג נשקים וציוד, ה-skits והשיחות בסוף הקרב בעיקר מצחיקים ולא מעיקים, יש המון תוכן צדדי, הוסיפו רמות קושי שלא היו קיימות לפני כן בסדרה. חוץ מהעיצוב של חלק מהדמויות והסרטוני קישור אנימה הכל שם עובד מעולה.

קניתי את יומו של הטנטקל הנוסטלגי כדי להעביר את הזמן בחג אצל המשפחה. המשחק נראה נהדר! אפשר בלחיצת כפתור לעבור בין הגרפיקה של הרימאסטר לגרפיקה של המשחק הקלאסי וזה פשוט נראה כאילו ציירו הכל מחדש. הדיבוב מאוד מוסיף, אם כי חלק מהדמויות נשמעות קצת חסרות נשמה, אבל אולי זה בגלל שכולם שם על סמים קשים.
לפני 15 שנה או יותר כששיחקתי בו לראשונה המשחק היה לי הרבה יותר קשה, בעיקר בגלל מגבלת השפה. הפעם היה הרבה יותר קל כמובן ולצערי זכרתי כמעט הכל. אז הייתי תקועה על המשחק הזה שנתיים ועכשיו סיימתי אותו בחצי יום.
למי שיש פלוס, עדיף שיחכה שיתנו אותו כי זה כנראה יקרה בסבירות די גבוהה.

 

[eran_le]

חתיכת קלאסיקה המשחק הזה

שיחקתי אותו בזמנו כשיצא מתישהו בתחילת שנות ה 90. אחד הטובים בז׳אנר. העדפתי לא לשחק ברימאסטר כי חששתי שיקלקל לי את הזכרונות הטובים ממנו, במיוחד מבחינת הגרפיקה, בכל זאת, עברו עשרים ומשהו שנה... חבל שאין שום חדש במשחקי ההרפתאקות בשנים האחרונות מלבד משחקי אינדי לפי סי, שחלקם מעניינים אמנם, אבל לא בסדר הגודל של המשחקים הענקיים האלה מפעם...

 

[PlayGirl3]

מבחינת הגרפיקה אין לך מה לדאוג

הרימאסטר נראה פשוט מצויין.
מאוד אהבתי את זה שאפשר בלחיצת כפתור לעבור בין הגרפיקה הישנה והחדשה וזה עובד ממש חלק. לא יודעת איך עשו את הרימאסטר באמת, אבל זה נראה כאילו ציירו הכל מחדש. כמו לשחק בסרט מצוייר.

 

[chrono היחיד]

רק SF5 אני בתקופה נורא קשה לא יודע אם אוכל בכלל לצפות בE3.

(בקצרה, אני שוב רווק) וזה פשוט מוציא לי את החשק לשחק בדברים שיחקתי קצת SF5 ברשת כי הנחתי שלא לצאת מהמיטה כמה ימים זה לא פיתרון, אבל דאמ אין לי חשק לשחק בכלום אני לא מצליח להתרכז בכלום.

זה כל כך מבאס.

 

[עטלפוני]

כן, לפעמים זה חזק מאיתנו

אם יש לך חבר קרוב שמתעניין בתחום הייתי מציע לך לעשות לילה לבן ולצפות עם קצת בירה ולדבר - זה לפעמים עוזר המון. המשחקים יחכו לך בדיוק באותו מצב כשתרגיש כשאתה רוצה לחזור לשחק כמו מקודם, אל תדאג. לכאן או לכאן, מקווה שהמצב רוח ישתפר לך.

 

[chrono היחיד]

זהו שאין. החברים הקרובים הפסיקו להתעניין בגיימינג בגיל 18.

והחברים שמשחקים איתי באינטרנט בפס4 הם מכרים שהכרתי ברשת במשך השנים אבל לא אנשים שאני יכול לשבת לראות איתם על כוס בירה את .E3.

אבל בכללי לא עוזר לי להיות ליד אנשים עכשיו כל מה שהם יכולים להגיד לי זה "צא מזה"
תפסיק לרחם על עצמך בלה בלה בלה.
"זה לא היה טוב כמו שאתה עושה מזה"

דברים שמימלא גורמים לך לתהות למה הם בכלל חברים שלך ברגע הזה.

תודה רבה גבר, אמנם עזרה וירטואלית אבל זה עזר קצת.

המשחקים יחכו אני מניח, כן.

 

[aaamar]

הכי חשוב שתרגיש טוב

שתדע שהקטע שאומרים לאנשים "צא מזה" זה לא אומר כלום לגבי רמת החברות.
פשוט להרבה אנשים קשה להביע אמפתיה ובאמת להזדהות עם הצד השני במצב שבו הוא נמצא, בין אם זה כי קשה להם להזדהות ובין אם זה שהם פשוט מפחדים שזה יפתח אצלהם חששות וקשיים שהם קברו עמוק.

מה שחשוב עכשיו זה שתעשה דברים שאתה מרגיש שעושים לך טוב, ותנסה לא רק לעסוק בפרידה אלא בדברים אחרים. ותהיה עם אנשים שמבינים. תעזור לאנשים עם הבעיות שלהם, תתפלא לדעת כמה זה מכניס לפרופורציה לפעמים ובכללי לעזור לאנשים אחרים עוזר גם להם וגם להרגשה האישית שלך. בסופו של דבר עם הזמן אתה תרגיש יותר טוב

.

 

[chrono היחיד]

גם, אבל לרוב גם לגברים לא איכפת אחד מהשני בשיט

אני למשל אחד שתמיד עוזר ומקשיב לאנשים לא יודע למה, אבל שאני צריך עזרה?
אני תמיד מקבל וריאציה של "אני לא יודע מה להגיד לך אחי"

כמובן שאני לא מדבר על הגברים בפורום הזה שמפתיעים אותי בסימפטיה שלהם למישהו שהם לא מכירים בחיים האמיתים, אתם אחלה.

הדבר הכי קשה בשבילי, זה שאני יודע שהיא היתה זה. היא היתה האחת.
אני בן 28 (עוד מעט 29 ) וברור שיש לי ניסיון לא מועט ככה שאני מתכוון לזה ולא מדבר ככה זמנית כי אני פגוע.

היא באמת היתה הבחורה היחידה שרציתי אתה יודע להתחייב אליה לחלוטין וזה כל כך מתסכל שזה לא יקרה.

בחיים האלה אין לך עוד פסילות כמו במשחקים כשאתה נכשל.
במיוחד לא עם נשים, הן זוכרות הכל ולרוב אתה גם לא תדע איפה אתה טועה איתן.

 

[aaamar]

באנלוגיה לעולם המשחקים

זה נכון שאין QUICKLOAD ו QUICKSAVE בחיים האמיתיים.
אבל יש לך אינסוף של DLC
דבר ראשון אנחנו לא יודעים מה יוליד יום, כמו האמרה ביידיש "האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק".
הסיבה שאתה עוזר לאחרים זה כי אתה יכול ואתה מרגיש שזה עושה לך טוב. יכול להיות שלאחרים זה יותר קשה, אבל זה באמת תלוי בנאדם. גם אצל בנות אני יודע שזה לא תמיד כזה וואו, ויש להן לא מעט ריבים וגם שם לא תמיד כולן מבינות ותומכות אחת בשנייה. בקיצור כל מין והשטויות שלו.
אם תהיה עם ראש פתוח בסופו של דבר יכול להיות שתפגוש מישהי אפילו יותר מתאימה, אולי בנקודת זמן אחרת בחיים תחזרו. אבל הדגש הוא שאתה צריך להיות בגישה שעשית את המקסימום, כמו בכל תחום אחר בחיים. אם זה עבד אז יופי, אם לא אז גם בסדר, כי בסופו של דבר בזוגיות (משפחה או אפילו חברות) צריך שניים לטנגו. כל צד תמיד יפשל מתישהו, כי אנחנו בני אדם, החכמה היא שהצד השני יקבל את זה ויתמוך בו.
בקיצור תרים את הראש ותסתכל על חצי הכוס המלאה.

 

[chrono היחיד]

תודה רבה לך מאוד עודדת אותי.

 

[aaamar]

בכיף

 

[עטלפוני]

סיימתי "הילו 5", שהיה די סתמי אבל מהנה

התכוונתי להתחיל באטמן או קוונטום ברייק אבל בטעות התחלתי ויצ'ר 3. אני במשימה השלישית וחושש שהמשחק הזה גדול לי מדי, אני קצת הולך בו לאיבוד. מצד אחד זה קלאסי לשלב עם עוד משחק, מצד שני חלק מהקסם שלו זה לאבד את עצמך בעולם שהוא יצר. דילמה. לדעתי הייתי צריך להתחיל את אחד האחרים קודם.

 

[chrono היחיד]

אני אקבל אש על זה שוב, אבל שהקרבות כל כך לא כייפים.

כמו שהם במכשף אז זה ממש פוגע בכל העולם המדהים והמפורט שהם בנו. מרגיש לי כמו משחק לא מאוזן בשיט, הרמה ה"normal " יותר מדי קלה והרמה הקשה יותר מדי קשה. תוסיף לזה זמני טעינה שממש גורמים לך לפחד למות רק כדי שלא תצטרך להסתכל בהם... תוסיף מערכת קרב שמרגישה מאוד מוגשמת...

אני אישית קיבלתי משחק שמרגיש לי כמו 7/10 על משחק שיכל בכייף להיות 9/10 או אפילו 10/10 אם היה בו ליטוש.

 

[amithas190]

אתה מפספס את משחק העשור .. תתחיל אותו מחדש לפני שיהיה מאוחר