דברים שלא סיפרו לי על ניתוח שרוול
רציתי לשתף אתכם בכמה דברים שאף אחד בממסד הבריאטרי לא סיפר לי על הניתוח אותו עברתי. אני מתנצל על הטון המצווה בהודעה הזאת, אבל אין לו תחליף.
זה לא חדש שאנחנו מקבלים אינפורמציה חלקית מהצוות הכירורגי, התזונאי והפסיכולוגי. כמעט בכל המקרים נידרש "להשלים" מידע מתוך נסיון של אחרים, או לחילופין ללמוד אותו על בשרנו. יש סיבות רבות לאי הסימטריה במידע, וייתכן שהיא בלתי נמנעת. אני אנסה להשלים קצת מידע מתוך מה שאף אחד לא סיפר לי לפני ניתוח השרוול שעברתי, מה שלמדתי בדרך הקשה תוך טעייה ומה שלמדתי ממשורולים אחרים.
קצת רקע: עברתי ניתוח שרוול קיבה ב-19 בפברואר 2013 בהדסה הר הצופים על ידי ד"ר רונית גרינבוים וד"ר נחום בגלייבטר.
אני מאוד מרוצה. בחמשת החודשים שעברו מאז ירדתי 48 ק"ג, מ-BMI 38.6 ל 24.7, ממידה XXXL ל-L. אני ממליץ על הניתוח ועל הצוות שטיפל בי (הדיאטנית הילה, הפסיכולוגית לימור, סליחה אם שכחתי מישהו/י) למי שניתוח שרוול הקיבה מתאים לו. הניתוח לא מתאים לכולם, ולעיתים קשה לקבוע למי הוא מתאים ולמי לא. על כל מטופל/ת להחליט בעצמו, בעזרת אנשי המקצוע ועל בסיס עושר האינפורמציה שקיים. אולי הדברים הבאים יעזרו. המטרה בהודעה זו איננה ח"ו להפחיד או להניא אנשים מניתוח שרוול, אלא לסייע למי שהניתוח מתאים לו לעבור אותו עם ידע כמה שיותר שלם.
מערכת העיכול משתנה לחלוטין אחרי הניתוח. בעלי המקצוע מסבירים לנו את "העובדות הקרות", שהקיבה מוקטנת בשלושה רבעים בערך, ושקיבולת הקיבה תקטן. לא מספרים לנו שגודל וצורת הקיבה החדשה ישנו את מהירות המעבר של האוכל דרך הקיבה, יגרמו לשינויים בקצב ותפוקת המעיים, יגרמו או יגבירו את הרגישות למזונות מסויימים ללא כל הסבר הגיוני לכאורה ויביאו לשלל תופעות לוואי. רשימה מאוד לא ממצה של תופעות לוואי אלו כוללת עצירות, שלשול, גזים כואבים, נפיחות, שינויים תכופים בקצב ובתפוקת המעיים, קושי פיזי ביציאות, גרעפסים "פרודוקטיביים" הכוללים עליה של תכולת קיבה לגרון, צרבות, ריפלוקס וושטי מוגבר, קושי בשתייה. אלו רק התופעות שחוויתי בעצמי. בשיטוט בפורום הזה וב"משורוולים" תמצאו תופעות נוספות. אני מציין אותן כאן כי לא הכינו אותי לתופעות הללו. ניתו להמנע מחלק מהן על ידי תזונה נכונה הכוללת כמות סבירה של סיבים תזונתיים, פעילות גופנית ותרופות. יש לצפות שתזונה שלא על פי הוראות, ובמיוחד צריכה מוגברת של פחמימות, סוכרים ומזונות דלי סיבים יביאו לתופעות במערכת העיכול שלא הופיעו כלל במצבים דומים לפני הניתוח. כל מערכת העיכול, לא רק הקיבה, הופכת לבלתי סלחנית אחרי ניתוח שרוול.
היכונו להקאות. הקאה היא תופעה נפוצה אחרי ניתוח שרוול. אנשי המקצוע אינם מסוגלים להדריך אותנו כיצד להמנע לחלוטין מהקאות. את ההסתגלות לנפח הקיבה החדש לא ניתן ללמוד מספר, חוברת או מנאום של תזונאי/ת. האמת המרה היא שכולנו לומדים מנסיון, ואחרי ניתוח שרוול כל טעות באומדן נפח הקיבה או הרכב המזון תוביל ללחץ, כאבים ולהקאה. רק אחרי שמקיאים פעם אחת או יותר לומדים מה באמת גורם לנו להקאות. הקאה בתקופת ההסתגלות לשרוול היא כמו נפילה כשלומדים לרכב על אופניים, ולכן ניתוח שרוול לא מתאים לנרתעים או חרדים מהקאות. ישנן שלוש דרכים להתמודד עם הקאות. הראשונה היא להשלים עמן, לא לנסות ללמוד את הסיבה להקאות ואיך לאכול נכון כדי להמנע מהן. גישה זו יכולה להביא לנזק רציני ללוע, לשיניים ולדרכי העיכול, לכשלון הניתוח ועלייה במשקל. הדרך השנייה קשורה בראשונה והיא שימוש בהקאות על מנת לפנות את תכולת הקיבה אחרי האכילה, הקאה תכופה כדרך חיים והתמכרות להקאות. גישה זו מהווה תסמין של הפרעת אכילה ויכולה להביא למגוון הפרעות פיזיות, נפשיות ולהביא לסכנת חיים של ממש. שתי דרכים אלו מסוכנות ואסור להתקדם לכיוונן, על אף הפיתוי הקיים לפעמים. הדרך הנכונה להתמודד עם הקאות היא לחשוב אחרי כל הקאה ברצינות על הסיבה להקאה, התחושות וההתנהגות שקדמו לה והתשדלות מקסימלית להמנע מהתנהגות זאת בעתיד. יומן אכילה יעזור בכך.
יחד עם זאת, כולנו בני אדם וסביר ונשגה מפעם לפעם. לכן נדירים המשורוולים, גם הוותיקים שבהם, שלעולם אינם מקיאים. אסור להשלים עם הקאות, אבל לא מציאותי בעליל לצפות לעבור את התהליך כולו ללא ההקאות.
תסמונת דמפינג אחרי שרוול. תסמונת דמפינג נגרמת ממעבר מהיר של מזון לא מעוכל מהקיבה למעי. תסמינים כוללים חולשה, שינויי דופק, הזעה, שלשול וסחרחורת. לרוב מציינים הרופאים את התסמונת בהקשר של ניתוח מעקף קיבה. חשוב לדעת שבמצבים מסויימים דמפינג יכול להופיע גם אחרי ניתוח שרוול. לא הכרתי את האפשרות הזאת עד לפני זמן מה, בבית קפה קטן בפריז, שבו החלטתי לחרוג מהרגלי התזונה הבריאים ולטעום מעט קרואסון עם ריבת הבית. התוצאה היתה אחת התחושות הנוראיות ביותר שחוויתי בחיי, התמוטטות על ספסל ובעיקר בזבוז של יום שלם מהחופשה. מאז עשיתי שיעורי בית, ולמדתי כמה הרסני עבורנו לאכול סוכרים מרוכזים (ריבות, משקאות ממותקים, סירופ סוכר על גווניו וכו'). אסור להכנס לשאננות וצריך להקפיד לא להכניס "מזונות" אלו לגוף בכלל. מותר לאכול מתוק, בכמויות קטנות ובמתינות, ויש להעדיף מתוקים דלי סוכר.
האכילה במסעדות תהפוך קשה. אני אוהב מסעדות ובתי קפה. אני גם אוהב לבשל ולנסות דברים יצירתיים במטבח. מאז הניתוח אני לא מסוגל לגמור מנה במסעדה, לא יכול לאכול שלוש מנות בארוחת ערב, אך כמו רבים חונכתי לא להשאיר אוכל בצלחת. מכיוון שאני לא מתכוון לוותר על ההנאה מאוכל בגלל הניתוח שעברתי (וגם לכם לא כדאי), אני לא גומר מהצלחת במסעדה. לפעמים אחרים מופתעים, לפעמים זה נראה כמו עלבון, אבל אם מלצר מסור שואל אם יש בעיה עם המנה, אני מסביר בתמצות הראוי. יש שיגידו שזה בזבוז, לדעתי לגמור מהצלחת למרות שאנחנו לא רעבים זה בזבוז גדול יותר. במידה והשארת אוכל בצלחת לא מתאימה לכם תיאלצו לוותר על מסעדות, לחלוק מנות עם אחרים או להזמין מנות ראשונות קטנות בלבד. אם בחרתם, כמוני, להזמין מנה אחת ולהשאיר חלק בצלחת, תהיו מוכנים להסביר עצמכם כשצריך.
תהיו מוכנים גם לתגובות שליליות, הדימוי העצמי משתנה בקצב איטי מהמשקל. כמו שאתם יודעים על בשרכם, אנחנו חיים בסביבה אכזרית. מודל היופי, הנגזר ונשען על הפטריאריכה, מביא להשפלת ושנאת שמנות ושמנים, כמו גם להדרת כל מי שלא תואם את מודל הרזון הלבן השולט בכל תחום בחברה שלנו. ייתכן וזו הסיבה העיקרית שפניתם לניתוח. מיותר לציין שהדימוי העצמי שלנו נשען על הרבה יותר מהמספר על המשקל, ושאם סבלתם מדימוי עצמי נמוך ויחס שלילי מהסביבה במשך רוב שנות חייכם (כמוני), הדבר לא ישתנה בן לילה אחרי הניתוח. יתר על כן, אותם אנשים ששונאים אותנו על שאנו שמנים לא יהפכו לאוהדים בעקבות הניתוח. אנשים אלו, שאינם שווים את תשומת ליבנו אך זוכים בה למרות הכל, רואים בנו עצלנים על שלא ירדנו במשקל בדרך "טבעית" (ואין הסבר שישכנע אותם, לא ניתן לכבות שנאה בהגיון). את העבודה על הדימוי העצמי שלנו נצטרך לעשות במקביל לירידה במשקל. כדאי להיעזר באנשי מקצוע על פי התאמה אישית. עזרה שכזו לא קיימת כמעט בכלל במסגרות הבריאטריות הציבוריות.
קפה ואלכוהול משפיעים מהר אחרי הניתוח. מותר לשתות קפה על חלב כבר בשבוע שאחרי הניתוח. כמה חודשים אחרי מותר לשתות משקאות חריפים. שימו לב שקפאין ואלכוהול ישפיעו עליכם מהר יותר אחרי הניתוח. היכונו להזעת יתר ודופק מהיר אחרי כוס קפה חזק, ולתחושת שכרות אחרי כוסית יין אחת. כמובן שיש עוד גורמים המשפיעים על הרגישות לחומרים פסיכואקטיביים אחרי הניתוח.
ישנן תופעות לוואי רציניות לירידה מהירה במשקל. ירידה של עשרות קילוגרמים בשנה נחשבת מהירה, והיא הנורמה אחרי ניתוח שרוול. תופעות לוואי חמורות אפשריות של ירידה מהירה במשקל כוללות פגיעה בתפקודי כבד, אבנים בדרכי המרה, חולשת שרירים, תופעות פסיכיאטריות ועוד. המנתחים לרוב לא מפרטים למטופלים מעבר למינימום לגבי תופעות אלו. חשוב לשאול אותם ולהבין. פעילות גופנית עוזרת למנוע פגיעה ברקמות שריר ועוזרת לשמור עלפעילות הגוף בזמן הירידה המהירה.
צפו לתגובות שליליות מחברים, מכרים וקרובי משפחה שמנים. הקנאה, כמו גם תחושות אשמה על אי טיפול בעודף משקל, יביאו מעט מהאנשים השמנים בסביבתינו לסלוד מהשמחה שלנו בהישג, או מעצם קיומינו אחרי הירידה במשקל. ייתכן שהם לא ירצו בחברתנו, ויתכן שירגישו צורך להתנצל על שהם לא מטפלים בעודף המשקל שלהם. אפשר לנסות לנחם ולהדגיש שהבחירה שלנו לא מהווה ציווי או המלצה לסובבים אותנו. סביר שזה לא יעזור. רצוי לשים עצמינו בנעליים של חהבר השמן של אדם שירד מהר במשקל, לנסות הבין את התחושות השליליות של חברינו וקרובינו כלפינו,
