~סיכום שבועי~

Blue Emptiness

New member
~סיכום שבועי~


משהו טוב שקרה לך השבוע:
משהו רע שקרה לך השבוע:
שיר שלא הפסקת לשמוע/שיר השבוע:
התחדשות השבוע:
פריט/לבוש השבוע:
תוכנית השבוע:
סרט השבוע:
ספר השבוע:
מאכל השבוע:
יציאת השבוע:
משהו שאתה מצפה לו בשבוע הבא:
משהו שאתה לא מצפה לו בשבוע הבא:
אדם שעשה לך את השבוע:
אדם שהרס לך את השבוע:
אדם שאתה רוצה לפגוש בשבוע הבא:
ציטוט/יציאת/מילת השבוע:
תמונת השבוע:
התוכניות לשבוע החדש:
ולסיכום, איך עבר עלייך השבוע:
+ מסקנת/ות השבוע:

שבוע טוב וחג מולד שמח!
 

svety

New member
בוקר.

משהו טוב שקרה לך השבוע: יום חמישי היה מהמם. יום קליל בעבודה, אח"כ יצאתי עם החבר [בערך. סוגשל. לא משנה, סיפור ארוך] לדייט בבית קפה קטן ומקסים והיה מושלם. אחרי זה קפצתי לחברה טובה, ישבנו על בקבוק וודקה ובעיקר השתנו מצחוק.
ופרקתי את כל הספרים שלי, סופסוף!
משהו רע שקרה לך השבוע: מי שחברה שלי בפייס ראתה בטח את מה ששיתפתי לגבי מופע הקולנוע של רוקי. אז זה. זה פשוט הכניס אותי לסטרס והתקף בכי מטורף. אני לא מתחרטת לשנייה ששיתפתי, להפך, אבל קיבלתי הרבה יותר תגובות שליליות ממה שציפיתי.
שיר שלא הפסקת לשמוע/שיר השבוע: Chasing Cars/Snow Parol
התחדשות השבוע: בובת בובספוג, מהחבר.
פריט/לבוש השבוע: קניתי ג'ינס מנומר בגווני אפור, ואני חורשת עליו.
תוכנית השבוע: אה, וואו, מלא. ראיתי מלא טלוויזיה השבוע, אבל לא היה שום דבר שראוי לתואר הזה.
סרט השבוע: כלום.
ספר השבוע: מושבות האבן. זה החלק החמישי של שבט דוב המערות.
מאכל השבוע: שום דבר ראוי לציון.
יציאת השבוע: חמישי. דייט בקפה הנרייטה ואז שריצה אצל חברה.
משהו שאתה מצפה לו בשבוע הבא: מפגש פורום פו"ק ואז סופ"ש אצל החבר. ואולי נלך סופסוף לראות את ההוביט.
משהו שאתה לא מצפה לו בשבוע הבא: יותר מדי שעות במשרד, מעט מדי שעות בהדרכות.
אדם שעשה לך את השבוע: המשפחה המדהימה שלי. החבר. החברות המעלפות שלי.
אדם שהרס לך את השבוע: אף אחד.
אדם שאתה רוצה לפגוש בשבוע הבא: ברגיל - כמה חברות ואת החבר. וגם את פורום פו"ק המהממים.
ציטוט/יציאת/מילת השבוע: "אוקיי". ומי שקראה את אשמת הכוכבים, תבין

תמונת השבוע: אין.
התוכניות לשבוע החדש: מלא עבודה בעיקר.
ולסיכום, איך עבר עלייך השבוע: לא אטרקציה. אבל יש לי ציפורניים מהממות

+ מסקנת/ות השבוע: הכל, אבל הכל, אבל הכל הכל הכל, קורה לטובה.
 

svety

New member
למה? + קופי פייסט בפנים [טריגר בפנים]

זהירות, ארוך וטריגרי.
התלבטתי הרבה אם להפיץ את התמונות האלו, ובסוף החלטתי שכן.
ההתלבטות נבעה בעיקרה מתוך הזכרונות שלי מהתקופה היחסית קצרה שלי ברוקי. הדחף הראשוני שלי היה להגיד שיש לי משם בעיקר זכרונות טובים, צברתי שם (ובקבוצות חברתיות מקבילות/חופפות/קשורות) לא מעט חברים ואני עדיין בקשר עם רבים מהם. חלקם ממשיכים לפקוד את רוקי עד היום. צברתי גם לא מעט חוויות חיוביות, ואני חושבת שרוקי היה המקום הראשן שבו הרגשתי בנוח עם הגוף שלי ועם המיניות שלי.
אז למה כן שיתפתי, מעבר לסולידריות עם חברתי הטובה?

שיתפתי כי מתוך כל הזכרונות הטובים והחברים, עלו וצפו גם המון דברים שרציתי להדחיק, לשכוח. עלו דברים שרציתי להגיד לעצמי שהם לא קרו, כי המשכתי להגיע לשם, פעם אחרי פעם. הפסקתי, אגב, כי בגיל שנייה אחרי 18 מצאתי את עצמי במיטה עם גבר שמבוגר ממני ביותר מעשור, ואחרי שחזרתי הבייתה ודיווחתי לכל החברות שלי בהתלהבות של אני-ילדה-שמנה-ועדיין-גברים-מוצלחים-שמים-עליי-ואיזו-משוחררת-מינית-אני, התקלחתי שעות במים רותחים, נכנסתי לדכאון ולא ממש הבנתי למה. תליתי את זה בסיבות אחרות, אבל היום אני זוכרת שלא ממש רציתי בכלל לשכב איתו, אבל להגיד לא? אוי ואבוי, זה היה אסור. החוקים הלא כתובים של רוקי הכריחו אותך לזרום, גם כשרצית לצרוח לא.
שיתפתי כי בדיעבד, אני מבינה שהאווירה שם לא הייתה שם מתירנות מינית וחופש מיני וכל אחת יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אלא אווירה של חובה. חובה עלייך להניח לגבולות שלך מאחור, ולהתנסות. להתנסות בהכל. ואם את חוששת או לא בטוחה בעצמך או לא רוצה - הבעיה היא אצלך. הבעיה היא אצלך ולמה את שם בכלל.
הפחד הזה, להגיד לא. כי יחשבו שאת לא מגניבה, לא זורמת, כבדה, לא בחבר'ה. ומה הטעם בהסכמה, כאשר אין לך באמת מקום לא להסכים. אני זוכרת שהתעקשתי לא להתנסות עם נשים, זה לא משך אותי באותה תקופה. קיבלתי תגובות מאוד שליליות על כך. רוקי היה המקום בו להיות סטרייטית היה מוזר.
ההתעקשות להוכיח, בגילאים מאוד צעירים, שאנחנו כמו הגדולים וגם עושים סקס, וסקס שונה ומיוחד ומגניב. כשהגעתי לרוקי הייתי בתולה. הייתי מוזרה. מקולקלת אולי.

בראייה ביקורתית ומפוקחת, למרות כל החוויות הכיפיות, למרות שרוקי כן הוביל אותי למקומות מאוד חיוביים, הוא גם לימד אותי המון דברים שליליים. אני לא רואה את עצמי כקורבן, אבל בהחלט נכוותי מרוקי, כל כך נכוותי שהייתי צריכה לחטט בכח בזכרונות שלי כי קלטתי שיש לי שעות מתות בראש, כי זכרתי שהגעתי להקרנה כזו או אחרת, אבל מה היה שם, מי היה שם, עם מי עסקתי בפעילות מינית כזו או אחרת - לא היה לי מושג. לא הצלחתי לשחזר. וכשכן הצלחתי לשחזר, הבנתי למה היה לי כל כך קשה לעשות את זה.

אומרים שרוקי היום זה לא כמו פעם. אני מקווה שכן. אבל לטובת אלו שנכוו, כמוני. לטובת אלו שנפגעו, נאנסו, נרמסו, הושתקו.
לטובת אלו שכמוני, יש להם יותר חוויות חיוביות משליליות אבל השליליו עדיין שם. לא צריך לבטל אותן בגלל אף סיבה שהיא.
קל להגיד "דברו", "שתפו", קשה לבצע. אבל שתפו, בשביל שנוכל להחזיר את רוקי, המקום שבשבילי יהיה תמיד, ולמרות הכל, זכרון של המקום שלימד אותי ששמנה זה לאו דווקא מכוער ושאהבה חופשית ומין חופשי זה בסדר גמור גם אם הדת והחברה אומרים לך אחרת, להיות מקום בטוח להתנסויות מיניות, להיות מקום חף מהגדרות ממשטרות.

***
וזה הטקסט שזויה ומאיה ביקשו לצרף לתמונה.

לכל נפגעי-ות ומבולבלי-ות רוקי, לכל מי שנרמס-ה ונאנס-ה והוטרד-ה ונאלצ-ה להדחיק ולשתוק ולהיפגע בשקט, אתם-ן מוזמנות לפנות ל Zoya Pushnikov או Masha Averbuch, בכוונתנו להקים קבוצה שבה נצעק, נצרח, נשתף, נדבר, נפרק, נחבר, נרמוס את הדיכויים ואת הפדופיליה והניצול המיני, במטרה של להוציא החוצה ולא לתת לזה לקרות שוב, לעולם.

שתפו, הפיצו, כולן מוזמנות!
 

Blue Emptiness

New member


תודה ששיתפת!
אני נורא מקווה שדברים אלה לא קורים גם היום ולא בתדירות גבוהה, אבל באמת שאי אפשר לדעת ולכן זה חשוב לשתף.
הייתי רק בהופעה אחת ואני לא יכולה להגיד שראיתי או הרגשתי משהו לא בסדר, *בכלל*. אולי זה כי אני נורא תמימה ונאיבית, אולי כי הייתי עם חבורה גדולה של אנשים שאני מכירה בלי קשר לרוקי, לא יודעת, אבל אני בכל זאת יכולה להבין למה ואיך דברים כאלה קורים שם וזה קצת חבל לי, כי בסך הכל... זה כיף, ומשחרר, ודבילי. היה לי ברור שזה לא העולם שלי, אבל כן נורא רציתי לבוא שוב בפעם הבאה.
 

svety

New member
זה לא שכל רוקי היה מחורבן,

ממש לא. יש לי משם מלא חוויות מעלפות ומהממות, ושלל חברים.
זה לא סותר את העובדה שבמסווה של שחרור מיני היו שם תקיפות מיניות על ימין ועל שמאל ונורמות מיניות ממש לא חיוביות, בלשון המעטה.
צפי סער כתבה על זה בצורה מהממת ב'הארץ' [וראיינה את החברה הכי טובה שלי, שפתחה את כל הנושא בפייסבוק]
 

NyaPrawr

New member
רציתי להגיב, אבל הנחתי שבפייסבוק

זה פחות יתאים אז אני כבר אכתוב כאן.
נורא כאב לי לקרוא פרסום כזה. ואת התגובות. אני הולכת לרוקי באופן קבוע בכוכב, לכל הופעה כמעט, מגיל 15 בערך. זו קהילה שאני, לפחות, מצאתי מאוד מקבלת ומנחמת - רע לי? משעמם לי? אני מרגישה לא טוב עם הגוף שלי? ברוקי אפשר לרקוד עלהבמה ולצעוק בקהל ולדבר על סקס בלי להרגיש לא בנוח.
אף פעם לא חוויתי שם משהו שאני יכולה להגדיר בתור הטרדה מינית. אולי דברים ש*ראיתי* אנשים אחרים עושים והיו ראויים יותר לחדר סגור, אבל בכל השנים שאני שם, אף אחד אפילו לא ניסה לכפות את עצמו עלי, אף אחד אפילו לא הניח עלי יד.
אני מאמינה לכל מילה שהבחורות האלו אומרות. רוקי אכן יוצר אווירה שמאפשרת מיניות, פתיחות, "זרימה", גם בניגוד לרצונם של אנשי.
 

NyaPrawr

New member
תפוז מהפלאפון טיפש. המשך>

אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לאווירה הזו "לוחצת" או "כופה", כי אני תמיד הרגשתי כמעט בנוח עם זה. תגובות של חברים שלי ש"הזדעזעו" תמיד נראו ליננורא.. מתחסדות. אבל אני יכולה לבנימין מצב שבו קשה להגיד לא. כי בהופעה הזו, אם את על הבמה ולא אוטומטית מורידה חולצה, את לא מעניינת אף אחד (ויותר מזה- את "הורסת את זה" או "לא מבינה את הקטע"). להמון חברים שלי יש סיפורי "כשעשיתי את X ברוקי" או "כשהייתי עם x ברוקי". יש בנות שמפלסות את דרכן דרך המיטה בשביל להתתף בקאסט מגיל 14. קורים שם דברים שיכולים להתרחש רק בתוך האולם הזה. ואני מניחה שזה חלק מהכסף ובגלל זה קל להרגיש שם בנוח, אם את רגילה לזה, או להיגעל, אם את מבחוץ.
השורה התחתונה היא שזה שובר את ליבי. איך אני אלך עכשיו להופעה הבאה בכוכב וארגיש שהכל טוב עם זה. איך אני אדע אם הקטינה שעומדת לידי לא תזרום אחרי זה עם איזה סטודנט ששם רק כדי לדיין. זה... מעיק. וזה היה אחד המקומות הכי אהובים עלי בעולם.
 

svety

New member
זו בדיוק הבעיה,

האמירה שקורים שם דברים שיכולים לקרות רק בתוך האולם הזה.
כי זה לא מדוייק בכלל. את לא צריכה סרט בשביל שחרור מיני, את לא צריכה גבר בן 40 שמנצח על קהילה של בנות 14 שמזיינות את דרכן להופעה על במה. בשביל לחקור את המיניות שלך ו/או להרגיש טוב עם הגוף שלך את לא צריכה קהילה שבה אם את סטרייטית ו/או בתולה אז את מוזרה.

שוב, אני מאוד אוהבת ואהבתי את רוקי. מאוד. זה אחד הסרטים האהובים עלי, אני מאזינה לפסקול בקביעות [למען השם - הצלצול של הסמס שלי זה The Time Warp].
לא רק שאני אוהבת, אלא שכמו שאמרתי, רוקי היה המקום הראשון שבו הרגשתי טוב עם הגוף שלי, עם המיניות שלי, עם המחשבות שלי על מערכות יחסים. רוקי זה המקום שבו מישהי כמוני, שלא מצאה את עצמה בחברה ה"רגילה", הרגישה שייכת. אבל זה בא עם מחיר שבזמנו לא היה נראה מי-יודע-מה-רציני, כי כולן עושות את זה, אבל כשאני בוחנת את הדברים מ"מרומי" גיל 26 אז וואלה, זה היה דפוק בטירוף! בטירוף אבל!
 

NyaPrawr

New member
אוח, אבל זה נורא. ):

בצורה הכי לא אובייקטיבית. אני כל כך אוהבת את ההופעה הזו. אבל זה פשוט לא בסדר.
אמרתי לחברה (שפעם באה איתי לרוקי, והזדעזעה מ"קטינות עם תחתונים שאף אחד לא אומר להן ללכת הביתה"), והיא אוטומטית אמרה "רואה?? אין עם זה שום דבר בסדר. אי אפשר להגיד שזה תקין רק כי הן אומרות שהן רוצות את זה. הן בנות 15, מה הן יודעות יל לשכב עם בחורים שגדולים מהם בעשור?". אני אוטומטית מתגוננת ומנסה להסביר שזה לא ככה. כי מבחינתי, זה אף פעם לא הסתובב סביב סקס ולהסתובב בחזיה ותחתונים. אבל איך אני יכולה להגיד עכשיו ש"זה לא ככה" ושלא צריך להקפיד יותר על גיל הכניסה?
 
למעלה