שרשור סופ"ש

[פרפרי אהבה]

שרשור סופ"ש

איך היה השבוע שלכם

מה התוכניות לסופ"ש

ולשאלה השבועית:
<i>איזו התנהגות של בני המקום שבו אתם נמצאים אתם מתקשים להבין ומדוע?</i>

שבת שלום וסופשבוע נפלא

 

[shuttles3]

השבוע היה קשה ומעייף, והסופ"ש היה כיף חיים

כרגיל

.
אני מגיעה ליום שישי כל כך, אבל כל כך עייפה, שאין לי כוחות אפילו... להתעצבן. שלשום חשבתי לעצמי שבמאה סיטואציות שונות הייתי אמורה כבר להישבר מאיזו שטות ולצרוח על מישהו, והבנתי שפשוט אין לי כוחות להגיב. העברתי את היום בשקט-בשקט.
&nbsp
אתמול נסענו לחוות חיות והילדון סוף סוף התלהב מהרעיון לעשות סיבוב על פוני. רק שכבר ברבע הסיבוב הראשון הוא ביקש לרדת, המסכן

. בכל אופן, היה מאוד כיף. האכלנו את החיות, הצטלמנו. עוד הספקנו לעצור בבית קפה ולעשות קניות בסופר.
את היום של היום התחלנו במגרש משחקים (ריק! ב-20 מעלות ורוח רק אנחנו מעיזים להוציא את האף החוצה!), הרצנו את הכדור על הדשא, העפנו עפיפון, ספרנו שבלולים, רדפנו אחרי ציפורים ואחד אחרי השני, התרוצצנו במתקנים ויתר שטויות. לבד!
אחרי השנ"ץ של הילדון נסענו לפארק חדש על שפת אגם, שם גילינו מגרש משחקים מעוצב ויפהפה. הגענו לשם כשהגשם בדיוק הפסיק והסערה התחילה המלוא עצמתה 5 דקות אחרי שהגענו הביתה - איזה מזל, הא?

 

[shuttles3]

שכחתי את השאלה השבועית

ההתנהגות שלעולם לא אבין היא דווקא של המהגרים. את המקומיים אני מבינה ב-100%. ברומא אני מתנהגת כרומאית. אבל לעולם לא אבין את ההתעקשות של אנשים מסוימים להמשיך חיים של מקום אחר במקום החדש. לעולם לא אבין התעקשות להתנהג כפי שמקובל במקום האחר, ולא במקום החדש. לעולם לא אבין איך חיים 20 שנה במקום חדש בלי ללמוד את השפה של המקום החדש ובלי אפילו להשתדל להשתמש נכון בשפה של המקום החדש. לעולם לא אבין את ההתעקשות לקרוא למקום ההוא "בית", שנעזב לפני 20 ומשהו שנה כבר, ושאליו לא מתכוונים לחזור לעולם.

 

[shuttles3]

הייתי חייבת פנינה

כל פעם שאני יוצאת לחדר כושר, בעלי אומר לי "בבקשה בזהירות".
יום ראשון בצהריים, אני יוצאת לחדר כושר. הילדון, בן ה-3.5: "אמא, את נוסעת לרוץ"?
אני: "כן"
"ואחר כך תסעי לקנות בננות?"
"כן, ביקשת בננות ואני אסע לקנות בשבילך בננות"
"בבקשה בזהירות, שלא תפילי את הבננות"
&nbsp
הוא יודע לחבר 1+1

 

[פרפרי אהבה]

 

[ניריתסקוטלנד1]

איזה מתוק!!!!

 

[alphadelta]

 

[פרפרי אהבה]

עונה גם

אצלי היה יום שישי מעולה- הייתי בסדנת נשים להכנת ספר פעילות לפעוטות-הכנתי ספר שירים למפגשים בגן.
האמת שזה לא כזה ביגדיל פשוט הרבה עבודה וחייבים להיות מדוייקים מאוד ואני ממש מרוצה מהתוצאה

&nbsp
בשבת יצאתי למחזמר עם ידיד ושנינו די התאכזבנו (מחזמר "שיער") בעיקר בגלל העיבודים הישראלים שעשו, דווקא השחקנים שיחקו ממש יפה וכמה מהם הפתיעו בשירה. לפני זה ישבנו בבנדיקט במרכז שרונה והיה סה"כ בילוי מאוד נחמד

&nbsp
ואתמול היה בייביסיטר וטיפול שיאצו כל כך כייפי ונעים שישר העברתי את כל הטיפולים שנשארו לי לאותו מטפל -וואו, בזכות זה נראה לי ישנתי הכי טוב שישנתי בכל השנים האחרונות!
&nbsp
לגבי השאלה השבועית:
לי הכי קשה שאין ספונטניות והכל צריך לקבוע מראש ואין דבר כזה כמו לקבוע באותו יום להיפגש שיש בד"כ עם ישראליות.

 

[carlimi]

נושא הספונטיות

הוא לדעתי בעיקר עניין של אופי ולאו דווקא עניין של אמריקאית או ישראלית.
יכולה להעיד שיש לי חברה אמריקאית סופר ספונטנית, ולרוב זו אני שעונה בשלילה כי אני באופי שלי, היום, הרבה פחות ספונטנית .... כך שזה מאוד תלוי ולא מייצג.

 

[ניריתסקוטלנד1]

שבוע נפלא עבר אלי השבוע

חגגו פה אצלנו, 100 שנה לקרב ימי ממלחמת העולם הראשונה - ג'טלנד. היו פה כל המי ומי, והמקום היה מאובטח כמו בישראל

ממש לא מתאים למקום הרגוע והמקסים שלנו.
זה נחגג כאן, כי רוב הצי הבריטי ישב פה בשתי המלחמות עולם. היום כבר לא.
ביום שלישי, היה פה טקס ששודר בשידור חי בטלביזיה הבריטית, ואני חושבת שגם הגרמנית, אבל לא סגורה על זה. זה היה ארוע של שיתוף פעולה בין בריטניה וגרמניה. היו פה תזמורות צבאיות מדהימות של שתי המדינות, והכל היה ברמה גבוהה ביותר.

בחמישי בערב היה קונצרט של התזמונות הצבאיות. קונצרט מדהים, של 3 שעות, איזה איכות, איזה הומור, איזה שיתוף פעולה בין שתי תזמורות גדולות וכל כך שונות. מדהים!!!

בשבת היו כמה אוניות צי פתוחות לקהל, והלכנו לבקר. שוב תצוגה ברמה גבוהה, אנשים נעימים שהפעילו את הילדים וענו למבוגרים. היה מקסים.

אתמול הקיץ קפץ לביקור. היה חמים ושמש ושמים כחולים, מה שדי נדיר במחוזותי. נסענו לכמה מקומות, אני ובוני, עם אבא של חבר של בוני ואחותו הקטנה של החבר. היה לנו יום כייפי אמיתי - קיץ כבר אמרתי?