נפלה לגמדת הבית שן חלב ראשונה
ובכך נזכרתי פעם נוספת שכבר אין פה תינוקות. היא נראית חמודה להפליא עם החור באמצע הפה.
היא האחרונה בכיתה שעוד לא נפלה לה אף שן (קצת איטיים אצלנו במשפחה בנושא) אז היא שמחה מאוד, ועברה מיד למו"מ קשוח על כמה כסף תשאיר לה עבורה פיית השיניים (ע"ע: "אבל זו הראשונה! על הראשונה חייבים לקבל כפול מעל אלה שבאות אחריה"
אין ספק - לילדה נכון עתיד מקצועי מזהיר לאור כישוריה במו"מ)
והייתי אמורה להיות בבית אבל בסוף שוב נסעתי בהתראה קצרה, וחטפתי הצטננות במטוס מאיזו משתעלת/מצוננת מגעילה שישבה לידי
. אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, לפחות חזרתי הביתה בשלום אחרי שבטיסה חזרה היו מלא נוסעים שנראו מפחידים ביותר - גברים, שטסו לבד, עם כל מיני זקני בין לאדן, ששפתותיהם נעו במהלך העלייה למטוס. המסכנים כנראה המהמו לעצמם איזה שיר, אבל לי זה לגמרי הרגיש כמו תפילה אחרונה לפני איזה ג'יהאד.
ובכלל היה שבוע מלא פיגועים מגעילים (בברלין, השגריר באנקרה) ועכשיו ההצבעה המבודדת באו"ם. בקיצור - טוב שנגמר.