פרק טוב.
- נאמר שנייר המכתבים קסום. אני מניח שחלק מהקסם הוא לכתוב עליו בלי עפרון.
אז ממה שהבנתי בפרק, ראשיתו של הרומאן ביניהם הוא בכך שהם מרגישים שהם דומים - גבר ואישה שנזנחו על ידי הסובבים אותם. אליס נזנחה על ידי אביה ולו סיירוס בידי האדונים שלו. כל הסיבה שאליס מחפשת אחריו היא בגלל תסביך הנטישה שלה עצמה וולהוכיח לסיירוס שהיא לא תנטוש אותו כמו האדונים הקודמים שלו. גם נאמר שקודם אליס התאהבה בסיירוס ואחר כך סיירוס התאהב באליס (הייתי רוצה מאד טוויסט שסיירוס רק העמיד פנים שהוא מאוהב בה משום שזה טבע השירות שלו אבל הכותבים לא בדעה אחת איתי.)
דווקא המלכה האדומה יותר דומה בגישתה הכללית לרמפליצקין - כח מושג באמצעות מניפולציה של הסובבים אותך - בעוד שג'אפר יותר קרוב בגישתו לרג'ינה - כח מושג על ידי, ובכן, כח. הסיבה היחידה שהוא היותר דומיננטי היא משום שהוא יותר חזק ממנה. הוא באמת צריך לכבד אותה יותר.
אני מניח שהמניע של הארנב לעזור למלכה איננו רק נקמה באליס על כך שחטפה אותו.
אליס מציגה דמות די מורכבת בפרק - מצד אחד, אישה מאד כוחנית (ונזכור איך היא איימה לרסק את הבקבוק של סיירוס.) וערמומית - התרגיל שעשתה הייתה תרגיל טוב גם אם המלכה האדומה גנבה את הבקבוק לפני שהגיעה לשם - אבל מצד שני מאד רכה בטבעה ויחסית יהירה (ברור שהיא לא הצילה את נסיך הלבבות משום שהיא מאוהבת בו אלא משום שהיא צריכה אותו כדי להציל את סיירוס.) לדעתי, נסיך הלבבות נלחם כדי להקטין את האגו שלה לממדיו הטבעיים.
בהערת אגב, אני חושב שהקסם של סיירוס כפוף לאותם חוקים שהקסם בסדרת האם כפוף להם - כמה מההגבלות הוזכרו קודם.