אז... הם יודעים מה הם עושים?
MJ
רענון זיכרון קל: בספר השלישי, אוקטביה שמגיעה ל-13 הצבאי והקשוח מהקפיטול הפתוח, מרשה לעצמה לגנוב פרוסת לחם, ומובילה את כל צוות ההכנה להיכלא תחת משטרה של קוין. קוין מצפה מקטניס להעריך את המעשה, אבל קטניס מזועזעת ולא מבינה איך ייתכן שהם זוכים ליחס המשפיל והנורא הזה בגלל... פרוסת לחם.
גייל מסביר לה אחר כך את נקודת המבט של קוין, שהיא גם קצת נקודת המבט שלו - הם הובילו אותה למוות. השלשה הזו, משעשעים ורגישים ככל שיהיו, דאגו לטפח אותה, להבריק ולשייף אותה כדי שבסופו של דבר תוכל להישחט.
אז... עד כמה לדעתכם צוות ההכנה מבין מה הוא עושה? נראה לכם שהם קולטים שהם באמת מכינים את קטניס למוות?
מה בכלל עובר בראש של אנשים כאלה? אנחנו יודעים שהשנה ה-74 זו השנה הראשונה של סינה במשחקים, אבל מה לגביהם? כמה עוד מיועדים יכול להיות שהם צחצחו לפני מותם?
קטניס מציינת ביציאה מהמשחקים הראשונים שהתפיסה שלהם למשחק היא מאוד אנוכית. כשהם מדברים על רגעים קריטיים הם לא חושבים על השחקנים במשחק אלא דווקא על עצמם - "בדיוק הייתי במקלחת!"
נראה לכם שהם הצליחו לנתק את עצמם מהמשחקים כל כך עד שהם לא באמת קולטים את העובדה שקטניס הולכת
למות? או שהם לחלוטין מבינים מה הם עושים ופשוט רגילים לזה כל כך?
