יש סיכון מוות בכל ניתוח.
בניתוח טבעת הסיכון הוא אפסי, כמעט שאין סיכון כלל - הן למוות והן לסיבוכים בניתוח (כשמדובר במנתח מיומן ומנוסה, שהיום יש אחד שמומלץ על ידי).
בניתוח שרוול ומעקף קיבה הסיכון הוא כחצי אחוז עד אחוז - תלוי לפי איזו סטטיסטיקה הולכים.
הסיכון הוא בעיקר בגלל אורך ההרדמה המלאה.
עלולים להיגרם נזקים בניתוחים עצמם, שעלולים להביא לחודשים של אשפוז ואפילו נזקים קשים יותר. שמענו עליהם פה מאנשים.
עם זאת צריך להביא בחשבון שהם נדירים מאוד. ונדירים עוד יותר אצל מנתחים מנוסים ומיומנים.
לגבי אכילה ליד שולחן עם הבן ואביו - בחודשים הראשונים אחרי מעקף ושרוול יש אכילה שונה מאוד, ומועטה מאוד, כשתקופה מסוימת היא רק נוזלית או רכה. אך גם היא יכולה להתבצע ליד השולחן בחברת אנשים. לאחר התקופה הראשונה שצריכים להיות מוכנים ומודעים לה, האכילה הופכת להיות רגילה לחלוטין, רק בכמויות קטנות. אין שום מניעה לאכול עם המשפחה.
בניתוח טבעת הסיפור יכול להיות שונה לגמרי, וכאן הוא תלוי בהתנהגות ובהבנה של המנותח את תהליך האכילה עם טבעת.
אם אין מוכנות לכך, אכילה עם טבעת יכולה להיות סיפור מאוד לא נוח, עם הקאות והיתקעות אוכל, וקשיים לאכול מאכלים מסוימים, שאין לצפות מראש מה הם יהיו.
עלולות להיות שעות שבהן קשה יותר לאכול, ולכן לפעמים האוכל של מנותח הטבעת אינדיבידואלי ויכול להיות שונה משל שאר האנשים.
בדיוק כמו שחולה סכרת ממושמע אוכל לפי תפריט ושעות, ומתנזר ממאכלים מסוימים שאוכלים יתר המסובים לשולחן. אך הוא אינו נעדר מסעודות משפחתיות ויכול לשבת עם כולם כתמיד. לאכול את האוכל שלו או את הכמויות שלו.
בעיה נוספת עם טבעת היא שכאשר אין מחויבים מלפני הניתוח לאכול לפי הכללים וההסברים, ומתרגלים להקאות, עלולים להיות הרבה מאוד סיבוכים במשך החיים עם הטבעת, עד שיגרמו להוצאתה תוך כמה שנים ולהשמנה חוזרת. נעילת טבעת שמחייבת פתיחתה, דלקות וושט, תזוזת טבעת, התנקבות טבעת, חדירה של הטבעת לקיבה וכד'.
כך שהשורה התחתונה - סיכוני ניתוח טבעת קטנים מאוד, אך איכות החיים איתה תלויה בהבנת ההתנהגות הנכונה שהיא "מחנכת" אליה, ושיתוף פעולה מודרך על ידינו בפורום.
ואילו בניתוחי מעקף ושרוול, למעט החודשים הראשונים אחרי הניתוח - איכות האכילה והחיים טובה (בתנאי שמקפידים לקחת ויטמינים כנדרש לאחר ניתוח מעקף קיבה), אך סיכוני הניתוח גבוהים בהרבה משל הטבעת, אם כי אינם גבוהים כשלעצמם.
מנגד באים הסיכונים של סכרת בלתי מאוזנת ע"י טיפול תרופתי. כדי לאמוד אותם את צריכה להתייעץ עם רופא שמכיר אותך ומכיר את הבעיה הסכרתית שלך, מה הסיבה שהסכרת לא מתאזנת.
כיוון שאצלך נכנס המימד האישיותי והרגשי, שגם בא לידי ביטוי בסיפור המשפחתי שהבאת - את צריכה לקחת אחריות על התובנות שלך ועל המסוגלות שלך להתמודד עם ניתוח, ולכן ללמוד ולדעת היטב על הניתוח שאת מעוניינת לעבור, כדי שלא יהיו לך שום הפתעות וכדי שתדעי להפעיל את הניתוח נכון ולהצליח.
רוב חוסר ההצלחות בניתוחים בריאטריים (השמנה מחדש לאורך זמן בכל הניתוחים, או סיבוכים במקרה של הטבעת) נובעים מחוסר הבנה של המנותח את הניתוח וחוסר שיתוף פעולה מושכל עם הנתונים החדשים שלו לאחר הניתוח.
והכי חשוב - ניתוחים מקלקלים את הקיבה במידה מסוימת, אך חיוניים למי שלא מצליח לרדת במשקל עם שמירת תזונה נכונה והתנהגות נכונה. עם זאת, הם לא תחליף להתנהגות נכונה ותזונה נכונה. מנותח צריך לשמור על כללי התזונה הנכונה, לוותר על שומנים לא בריאים בכמות לא בריאה ועל סוכרים ברמה גבוהה ועל כל מה שגורם להשמנה גם לאחר הניתוח. הניתוח מיועד לכך שזה יהיה לו יותר אפשרי ונסבל.
כך שאם היום אין לך שום חשבון באוכל ואינך שומרת כמיטב יכולתך על תזונה נכונה, ואין לך בכלל ידע בקלוריות ובכללי אכילה נכונים לצורך הרזיה - הניתוח לא מיועד לך.
עלייך לפנות לקבוצות דיאטה ולעבוד עם הנחייה ותמיכה, ולרזות בצורה שמרנית.
הניתוח הוא בתוספת לעבודה השמרנית של שמירה על המשקל, וממילא מי שנוטה להשמנה וסכרת צריך לחיות כל החיים בשמירה והקפדה, כמיטב יכולתו, ואין דרך אחרת.