לפני ניתוח - פחדים
- פותח הנושא amira1984
- פורסם בתאריך
מועמדות לניתוח
שלום, אני בת 28 ואני רק עכשיו התחלתי את הבדיקות לניתוח קיצור קיבה. לפי כל מה שקראתי אני מבינה שהכי נכון שאני יעבור את השרוול, אני כבר עשיתי בדיקות דם ואיסוף שתן ועכשיו אני צריכה לקבוע תור לכירורג. דיברתי עם קוםת חולים כללית היום (יש לי פלטיניום) והם אמרו לי שיש ועדה ועלות של 1500 שח לניתוח. רציתי לדעת האם יש מישהו שעבר את הניתוח הזה ללא ועדה, האם הועדה היא רק למי שעושה את הניתוח באסותא? אם אני עושה אותו באלישא אז גם יש לי ועדה?
בנוסף אני מתלבטת בין 2 רופאים ששמעתי שהם ממש טובים: דר' עסליה אחמד ו-דר' גרון נסים. האם מישהו שמע עליהם ויכול להמליץ לי?
אשמח לכל פירור של מידע
תודה
שלום, אני בת 28 ואני רק עכשיו התחלתי את הבדיקות לניתוח קיצור קיבה. לפי כל מה שקראתי אני מבינה שהכי נכון שאני יעבור את השרוול, אני כבר עשיתי בדיקות דם ואיסוף שתן ועכשיו אני צריכה לקבוע תור לכירורג. דיברתי עם קוםת חולים כללית היום (יש לי פלטיניום) והם אמרו לי שיש ועדה ועלות של 1500 שח לניתוח. רציתי לדעת האם יש מישהו שעבר את הניתוח הזה ללא ועדה, האם הועדה היא רק למי שעושה את הניתוח באסותא? אם אני עושה אותו באלישא אז גם יש לי ועדה?
בנוסף אני מתלבטת בין 2 רופאים ששמעתי שהם ממש טובים: דר' עסליה אחמד ו-דר' גרון נסים. האם מישהו שמע עליהם ויכול להמליץ לי?
אשמח לכל פירור של מידע
תודה
לחץ ופחד
בוקר טוב
ב- 23/5 אני נכנסת לניתוח שרוול.
כל הזמן חיכיתי לזה ופתאום שזה כל כך קרוב הפחד משתלט עלי עם כל יום שעובר
איך מתמודדים עם ההתרגשות והפחד של לפני?
פתאום מליון שאלות קופצות
האם אני יעבור בשלום את הניתוח ?
האם אני אסבול נורא מכאבים וכמה זמן?
מה יהיה ואיך יהיה?
ועוד מלא שאלות
אמאל'ה
בוקר טוב
ב- 23/5 אני נכנסת לניתוח שרוול.
כל הזמן חיכיתי לזה ופתאום שזה כל כך קרוב הפחד משתלט עלי עם כל יום שעובר
איך מתמודדים עם ההתרגשות והפחד של לפני?
פתאום מליון שאלות קופצות
האם אני יעבור בשלום את הניתוח ?
האם אני אסבול נורא מכאבים וכמה זמן?
מה יהיה ואיך יהיה?
ועוד מלא שאלות
אמאל'ה
Princess Sher
New member
ניתוח שרוול
(מצטערת מראש על חפירה אפשרית)
אני בת 21 וכל חיי הייתי שמנה, עוד לפני כיתה א' הלכתי לקבוצת הרזייה בשניידר (כמובן שההשמנה לא הייתה קריטית במיוחד בשלב זה) ולפני חודש אמא שלי עברה ניתוח שרוול והחלטתי שגם אני מעוניינת לעבור.
יש לי המון חששות מהניתוח, מההכנה שלפני ומהחיים שאחרי. הדוגמה הקרובה היחידה שיש לי היא אמא שלי, בת 62 ובלי מחלות נלוות כמו סוכרת או בעיות לחץ דם, יש לה בעיות ברכיים וכד', שאין ספק שהמשקל תרם להן אבל אין לדעת אם נגרמו רק בגלל המשקל או גם בגלל הגיל (אחרי הכל לא בחורה צעירה). כיום, חודש אחרי הניתוח, ההרזייה לא מהירה כמו שדמיינו וגם לא קלה. היא יורדת בערך קילו אחד בשבוע, ורעבה רוב הזמן.
אני מפחדת שההרזייה שלי תראה כמו שלה, כמובן שאני תולה תקוות רבות בניתוח ומצפה לירידה משמעותית במשקל. אני מכירה אנשים אחרים שעשו את הניתוח, אבל אני לא קרובה אליהם כדי לשאול שאלות והם גם רחוקים ממני בגיל כך שאני לא יודעת אם להתייחס אליהם כדוגמה.
אני מאוד רוצה לעשות את הניתוח אבל מפחדת להתאכזב מהתוצאות. כמו כן, הבנתי שלפני הניתוח צריך לעשות דיאטה נטולת פחמימות והדבר נראה לי בלתי אפשרי (כל כך הרבה זמן כבר לא עשיתי דיאטה מרוב יאוש מאכזבות העבר, ואני מתקיימת מפחמימות וסוכרים...). אני מפחדת שאם הניתוח לא יצליח עבורי אני אתייאש סופית וארגיש שאין פתרון להשמנה שלי.
רציתי לשאול אתכם אם אתם מכירים אנשים בגילי שעברו את הניתוח והאם יש הבדל בהתמודדות בעקבות הגיל? איך אתם מרגישים אחרי הניתוח- רעבים? מקיאים? מרגישים שהניתוח עשה את עבודתו כפי שציפיתם?
תודה מראש לכל העונים.
(מצטערת מראש על חפירה אפשרית)
אני בת 21 וכל חיי הייתי שמנה, עוד לפני כיתה א' הלכתי לקבוצת הרזייה בשניידר (כמובן שההשמנה לא הייתה קריטית במיוחד בשלב זה) ולפני חודש אמא שלי עברה ניתוח שרוול והחלטתי שגם אני מעוניינת לעבור.
יש לי המון חששות מהניתוח, מההכנה שלפני ומהחיים שאחרי. הדוגמה הקרובה היחידה שיש לי היא אמא שלי, בת 62 ובלי מחלות נלוות כמו סוכרת או בעיות לחץ דם, יש לה בעיות ברכיים וכד', שאין ספק שהמשקל תרם להן אבל אין לדעת אם נגרמו רק בגלל המשקל או גם בגלל הגיל (אחרי הכל לא בחורה צעירה). כיום, חודש אחרי הניתוח, ההרזייה לא מהירה כמו שדמיינו וגם לא קלה. היא יורדת בערך קילו אחד בשבוע, ורעבה רוב הזמן.
אני מפחדת שההרזייה שלי תראה כמו שלה, כמובן שאני תולה תקוות רבות בניתוח ומצפה לירידה משמעותית במשקל. אני מכירה אנשים אחרים שעשו את הניתוח, אבל אני לא קרובה אליהם כדי לשאול שאלות והם גם רחוקים ממני בגיל כך שאני לא יודעת אם להתייחס אליהם כדוגמה.
אני מאוד רוצה לעשות את הניתוח אבל מפחדת להתאכזב מהתוצאות. כמו כן, הבנתי שלפני הניתוח צריך לעשות דיאטה נטולת פחמימות והדבר נראה לי בלתי אפשרי (כל כך הרבה זמן כבר לא עשיתי דיאטה מרוב יאוש מאכזבות העבר, ואני מתקיימת מפחמימות וסוכרים...). אני מפחדת שאם הניתוח לא יצליח עבורי אני אתייאש סופית וארגיש שאין פתרון להשמנה שלי.
רציתי לשאול אתכם אם אתם מכירים אנשים בגילי שעברו את הניתוח והאם יש הבדל בהתמודדות בעקבות הגיל? איך אתם מרגישים אחרי הניתוח- רעבים? מקיאים? מרגישים שהניתוח עשה את עבודתו כפי שציפיתם?
תודה מראש לכל העונים.
צריכה עזרה בבקשה - אני נואשת וחוששת
שלום לכולם.
כבר הרבה זמן אני חושבת לעשות ניתוח, אך פוחדת מאד.
אני בת 48 ומשקלי כ - 140. מאד קשה לי לחיות ככה ואני מאד חוששת לבריאות שלי.
עם זאת, לא מסוגלת לרזות, לא משנה מה ניסיתי, תמיד התוצאה הפוכה - אני משמינה עוד ועוד.
אין לי מושג אלו ניתוחים מומלצים. אני מכירה נשים שעשו טבעת ורזו יפה מאד ומכירה אחת שעשתה לא מזמן שרוול וגם כן מאד מרוצה.
אני אשמח אם תוכלו לעזור לי להבין כמה שיותר אלו סוגי ניתוחים מומלצים וגם אם אפשר להמליץ לי על רופאים כדי שאתחיל להתייע.
אני חברה בקופ"ח מכבי ומתגוררת באיזור השרון.
תודה מראש.
שלום לכולם.
כבר הרבה זמן אני חושבת לעשות ניתוח, אך פוחדת מאד.
אני בת 48 ומשקלי כ - 140. מאד קשה לי לחיות ככה ואני מאד חוששת לבריאות שלי.
עם זאת, לא מסוגלת לרזות, לא משנה מה ניסיתי, תמיד התוצאה הפוכה - אני משמינה עוד ועוד.
אין לי מושג אלו ניתוחים מומלצים. אני מכירה נשים שעשו טבעת ורזו יפה מאד ומכירה אחת שעשתה לא מזמן שרוול וגם כן מאד מרוצה.
אני אשמח אם תוכלו לעזור לי להבין כמה שיותר אלו סוגי ניתוחים מומלצים וגם אם אפשר להמליץ לי על רופאים כדי שאתחיל להתייע.
אני חברה בקופ"ח מכבי ומתגוררת באיזור השרון.
תודה מראש.
שמעתי שד"ר עסליה מצוין בשרוול
ואני חושבת שגם ד"ר גרון הומלץ בנוגע לשרוול, אבל תוודאי את זה בפורום של המשורוולים, שיש להם יותר ניסיון:
www.meshurvalim.co.il
לגבי הנהלים של הכללית - הם בהתהוות כרגע. בשנה האחרונה הוציא משרד הבריאות הוראות לבתי החולים ולקופות החולים שאין דבר כזה לאשר ניתוח בלי בדיקות מוקדמות של המנותח ע"י צוות של וועדה בריאטרית.
אבל כרגע אני לא יכולה לדעת מי כבר הצליח ליישם את ההוראות, ומי עדיין בתהליך יישום. הדברים משתנים מיום ליום.
תבררי במשרד של הכללית, במחוז, במחלקה הכירורגית של אלישע, וכמובן תשאלי מנותחים של שרוול.
ליבי ושמחה (וכל המשורוולים המקסימים האחרונים שמאוד עוזרים פה - מרים, גב' ע' והאחרים) מוזמנות להוסיף מידע, כי לי יש רק פירורים לגבי השרוול.
ואני חושבת שגם ד"ר גרון הומלץ בנוגע לשרוול, אבל תוודאי את זה בפורום של המשורוולים, שיש להם יותר ניסיון:
www.meshurvalim.co.il
לגבי הנהלים של הכללית - הם בהתהוות כרגע. בשנה האחרונה הוציא משרד הבריאות הוראות לבתי החולים ולקופות החולים שאין דבר כזה לאשר ניתוח בלי בדיקות מוקדמות של המנותח ע"י צוות של וועדה בריאטרית.
אבל כרגע אני לא יכולה לדעת מי כבר הצליח ליישם את ההוראות, ומי עדיין בתהליך יישום. הדברים משתנים מיום ליום.
תבררי במשרד של הכללית, במחוז, במחלקה הכירורגית של אלישע, וכמובן תשאלי מנותחים של שרוול.
ליבי ושמחה (וכל המשורוולים המקסימים האחרונים שמאוד עוזרים פה - מרים, גב' ע' והאחרים) מוזמנות להוסיף מידע, כי לי יש רק פירורים לגבי השרוול.
יום לפני שנה אחורה
אני נכנסתי לניתוח.
זוכרת את הפחד והלחץ שניסיתי להדחיק אבל בדיקת לחץ דם ודופק מהירה הסגירו את הרגשות האמיתיים...
את נכנסת לניתוח וכמו בכל ניתוח גם פה יש סיכונים ואף אחד לא יכול לדעת מה יקרה או איך נתעורר, וזה הסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו בשביל לשפר לעצמנו את החיים, כי הסיכון בלהמשיך כמו שאנחנו לפני הניתוח הוא יותר גדול מהסיכון שבניתוח.
אז תקבלי את הפחד והלחץ ותחשבי תמיד מה ולמה את עושה .
ושיהיה לך המון בהצלחה, מחכה לשמוע שאת מספרת אחרי הניתוח איך את מרגישה.
אני נכנסתי לניתוח.
זוכרת את הפחד והלחץ שניסיתי להדחיק אבל בדיקת לחץ דם ודופק מהירה הסגירו את הרגשות האמיתיים...
את נכנסת לניתוח וכמו בכל ניתוח גם פה יש סיכונים ואף אחד לא יכול לדעת מה יקרה או איך נתעורר, וזה הסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו בשביל לשפר לעצמנו את החיים, כי הסיכון בלהמשיך כמו שאנחנו לפני הניתוח הוא יותר גדול מהסיכון שבניתוח.
אז תקבלי את הפחד והלחץ ותחשבי תמיד מה ולמה את עושה .
ושיהיה לך המון בהצלחה, מחכה לשמוע שאת מספרת אחרי הניתוח איך את מרגישה.
תראי גם בהודעות הבאות איך לכולם יש פחדים
זה הכי נורמלי שיש.
לגבי אמא שלך - הגיל והיסטוריית ההשמנה הם גורמים שמאיטים את חילוף החומרים. כנראה זו הסיבה להרזיה האיטית.
כמו כן, חשוב לעשות את הניתוח אצל רופא בעל ניסיון רב, שלא יעשה שרוול רחב מידי.
כדאי לאמא לקחת ליווי של דיאטנית, שתלמד אותה איך לאכול ולשבוע, לעיתים קרובות, ואיזה סוגי מזון (בתנאי שהם מתאימים לתקופה של חודש אחרי שרוול).
בכל אופן, צריך לדעת שגם אלו שחילוף החומרים שלהם איטי במיוחד וההרזיה שלהם איטית - אם הם מתמידים לאורך שנים, הם מצליחים לצבור ירידה גדולה.
וההתמדה חשובה מאוד. אין סיבה להתייאש בגלל ירידה במשקל איטית. בוודאי שההיגיון אומר שאין סיבה בגלל זה לאכול דווקא דברים משמינים.
אבל האכילה על בסיס רגשות אכזבה אינה הגיונית, אלא נובעת מחשיבה שגויה ומתפיסה מוטעית. ואת זו צריך ללמוד לשנות, ויפה שעה אחת קודם לכן, כי השרוול אינו קסם, וגם כאשר ההרזיה מהירה וגדולה, הרי שלאורך שנים יש גדילה ביכולת האכילה וצריך לשמור כל הזמן על אורח חיים נכון, ושם קובעת ההתמדה והעקשנות, כאשר התייאשות והליכה לאכילת פחמימות וסוכרים תביא להשמנה וודאית. לא חבל?
תמיד צריך לזכור, שייאוש זה "פיתרון" נוח וגם פוגעני במיוחד. משום שגם אם הניתוח לא עונה על הציפיות, עדיין להילחם על הבריאות שלך יכול למנוע ממך להגיע למשקלים ענקיים במיוחד, שלא שיערו אבותייך, ואילו הייאוש יכול לקחת לשם בקלות ובמהירות רבה.
תחשבי על זה. עדיף משקל יתר מסוים, אפילו שמן, מאשר פי 3!!! השמנה אינה טרגדיה נוראה כל כך, אל מול טרגדיות הרבה יותר נוראות, שאדם יכול להביא על עצמו בגלל ייאוש ובחוסר מחשבה. שמנים של 200-500 קילו העידו שהיה קל מאוד מאוד לטפס למשקלים אלו, מרגע שהגיעו למשקל גדול, כיוון שככל שהשמן שמן יותר, כך תאוצת ההשמנה שלו הולכת וגדלה.
אף אחד בשום גיל לא יכול לצפות את תוצאות הניתוח, רק לקוות לטוב. אבל בגיל צעיר לא אמורה להיות בעיית חילוף חומרים כל כך חמורה. עם זאת יש מצבי גנטיקה, ותלוי גם מה משקלם של המצבים הרגשיים שסוחבים אותך למאכלים משמינים שעוברים בשרוול ובכל ניתוח בקלות רבה (פחמימות וסוכרים).
את המצבים הרגשיים האלו צריך לקחת לטיפול. הם לא חולפים מאליהם, והם הסיכון שלך לחבל בתוצאות הניתוח לטווח הארוך ואפילו הקצר.
אורח חיים נכון - תזונה ופעילות גופנית וטיפול רגשי - יכולים להפוך להרגל כשמקבלים עזרה מתאימה. ואם תהפכי את זה למשימת חיים - לקבל את העזרה הנחוצה לך - תוכלי לנצח את השמנת היתר בכל מצב, אפילו בתנאים קשים כמו של אמא שלך. הגם שלשם כך תצטרכי להתייחס לדברים כאל פרויקט חיים.
ובאמת, עלינו להבין שהשמנת יתר היא גנטית והיא פרויקט חיים, כמו שחולה סכרת צריך כל החיים לאכול במשטר תזונה, וחולה צליאק כל החיים צריך להימנע מגלוטן, ויש הרבה מחלות שהן פרויקט חיים, ובכל זאת אפשר לנהל חיים עשירים ומרוצים סביב הפרויקט הזה וסביב פרויקטים נוספים בחיים, כמו גידול ילדים (שזה השקעה לכל החיים) ועוד.
לפני הניתוח לא עושים דיאטה נטולת פחמימות. הרופאים מבקשים דיאטה דלת פחמימות כדי להקטין את גודל הכבד, כדי שיוכלו לעבוד טוב בלי שהכבד יכביד עליהם.
אפשר לעמוד בזה שבועיים. יש שם אוכל, יש פחמימות, ועושים כמה שיכולים. כמה שאפשר יותר טוב מאשר שום דבר!
זה הכי נורמלי שיש.
לגבי אמא שלך - הגיל והיסטוריית ההשמנה הם גורמים שמאיטים את חילוף החומרים. כנראה זו הסיבה להרזיה האיטית.
כמו כן, חשוב לעשות את הניתוח אצל רופא בעל ניסיון רב, שלא יעשה שרוול רחב מידי.
כדאי לאמא לקחת ליווי של דיאטנית, שתלמד אותה איך לאכול ולשבוע, לעיתים קרובות, ואיזה סוגי מזון (בתנאי שהם מתאימים לתקופה של חודש אחרי שרוול).
בכל אופן, צריך לדעת שגם אלו שחילוף החומרים שלהם איטי במיוחד וההרזיה שלהם איטית - אם הם מתמידים לאורך שנים, הם מצליחים לצבור ירידה גדולה.
וההתמדה חשובה מאוד. אין סיבה להתייאש בגלל ירידה במשקל איטית. בוודאי שההיגיון אומר שאין סיבה בגלל זה לאכול דווקא דברים משמינים.
אבל האכילה על בסיס רגשות אכזבה אינה הגיונית, אלא נובעת מחשיבה שגויה ומתפיסה מוטעית. ואת זו צריך ללמוד לשנות, ויפה שעה אחת קודם לכן, כי השרוול אינו קסם, וגם כאשר ההרזיה מהירה וגדולה, הרי שלאורך שנים יש גדילה ביכולת האכילה וצריך לשמור כל הזמן על אורח חיים נכון, ושם קובעת ההתמדה והעקשנות, כאשר התייאשות והליכה לאכילת פחמימות וסוכרים תביא להשמנה וודאית. לא חבל?
תמיד צריך לזכור, שייאוש זה "פיתרון" נוח וגם פוגעני במיוחד. משום שגם אם הניתוח לא עונה על הציפיות, עדיין להילחם על הבריאות שלך יכול למנוע ממך להגיע למשקלים ענקיים במיוחד, שלא שיערו אבותייך, ואילו הייאוש יכול לקחת לשם בקלות ובמהירות רבה.
תחשבי על זה. עדיף משקל יתר מסוים, אפילו שמן, מאשר פי 3!!! השמנה אינה טרגדיה נוראה כל כך, אל מול טרגדיות הרבה יותר נוראות, שאדם יכול להביא על עצמו בגלל ייאוש ובחוסר מחשבה. שמנים של 200-500 קילו העידו שהיה קל מאוד מאוד לטפס למשקלים אלו, מרגע שהגיעו למשקל גדול, כיוון שככל שהשמן שמן יותר, כך תאוצת ההשמנה שלו הולכת וגדלה.
אף אחד בשום גיל לא יכול לצפות את תוצאות הניתוח, רק לקוות לטוב. אבל בגיל צעיר לא אמורה להיות בעיית חילוף חומרים כל כך חמורה. עם זאת יש מצבי גנטיקה, ותלוי גם מה משקלם של המצבים הרגשיים שסוחבים אותך למאכלים משמינים שעוברים בשרוול ובכל ניתוח בקלות רבה (פחמימות וסוכרים).
את המצבים הרגשיים האלו צריך לקחת לטיפול. הם לא חולפים מאליהם, והם הסיכון שלך לחבל בתוצאות הניתוח לטווח הארוך ואפילו הקצר.
אורח חיים נכון - תזונה ופעילות גופנית וטיפול רגשי - יכולים להפוך להרגל כשמקבלים עזרה מתאימה. ואם תהפכי את זה למשימת חיים - לקבל את העזרה הנחוצה לך - תוכלי לנצח את השמנת היתר בכל מצב, אפילו בתנאים קשים כמו של אמא שלך. הגם שלשם כך תצטרכי להתייחס לדברים כאל פרויקט חיים.
ובאמת, עלינו להבין שהשמנת יתר היא גנטית והיא פרויקט חיים, כמו שחולה סכרת צריך כל החיים לאכול במשטר תזונה, וחולה צליאק כל החיים צריך להימנע מגלוטן, ויש הרבה מחלות שהן פרויקט חיים, ובכל זאת אפשר לנהל חיים עשירים ומרוצים סביב הפרויקט הזה וסביב פרויקטים נוספים בחיים, כמו גידול ילדים (שזה השקעה לכל החיים) ועוד.
לפני הניתוח לא עושים דיאטה נטולת פחמימות. הרופאים מבקשים דיאטה דלת פחמימות כדי להקטין את גודל הכבד, כדי שיוכלו לעבוד טוב בלי שהכבד יכביד עליהם.
אפשר לעמוד בזה שבועיים. יש שם אוכל, יש פחמימות, ועושים כמה שיכולים. כמה שאפשר יותר טוב מאשר שום דבר!
לאביגייל
זה שאת חוששת זה טבעי ,לא צריך להיות נואשת ,יש פתרונות בשיתוף פעולה עם הניתוח אפשר להגיע להישגים ואני מכיר מאות מקרים של הצלחות כבירות.
המשקל של 140 ק"ג ואני לא יודע את הגובה שלך בגיל 48 מסוכן ,עודף משקל מביא לתחלואים שונים ומשונים וקשים .
ניסית בחיים שלך הרבה דיאטות שנכשלו וניתוח זה הפתרון האחרון בשבילך
עכשיו לסוגי הניתוח יש הצלחות בטבעת יש הצלחות נהדרות בשרוול יש הצלחות גם במעקף קיבה
מה שאני מציע לך ללכת לרופא מנתח שעושה את כל סוגי הניתוחים ולהתייעץ אתו מה שמתאים לך ,כי מה שהתאים לחברה שלך לא בהכרח מתאים לך
אני לא זוכר איזה רופאים עובדים עם קופת חולים מכבי ,איזה ביטוח רפואי יש לך יש אפשרות לעבור גם בפרטי בהשתתפות קטנה
אופירה תיכנס יש לה את הרשימה של כל הרופאים ,יש את זה באיזה שהוא מקום בפורום ,לא מצאתי ,מצפה גם מחברים נוספים להגיב ולנסות לעזור
אל תהססי קבלי אומץ ותראי שהסיכונים בניתוח הם מזעריים לעומת הסיכונים והסיבוכים שיכולים להיגרם מהשמנת יתר
אנחנו פה לכל שאלה אשמח לשמוע מה החלטת
בהצלחה !!!
סופשבוע נחמד
קובי
זה שאת חוששת זה טבעי ,לא צריך להיות נואשת ,יש פתרונות בשיתוף פעולה עם הניתוח אפשר להגיע להישגים ואני מכיר מאות מקרים של הצלחות כבירות.
המשקל של 140 ק"ג ואני לא יודע את הגובה שלך בגיל 48 מסוכן ,עודף משקל מביא לתחלואים שונים ומשונים וקשים .
ניסית בחיים שלך הרבה דיאטות שנכשלו וניתוח זה הפתרון האחרון בשבילך
עכשיו לסוגי הניתוח יש הצלחות בטבעת יש הצלחות נהדרות בשרוול יש הצלחות גם במעקף קיבה
מה שאני מציע לך ללכת לרופא מנתח שעושה את כל סוגי הניתוחים ולהתייעץ אתו מה שמתאים לך ,כי מה שהתאים לחברה שלך לא בהכרח מתאים לך
אני לא זוכר איזה רופאים עובדים עם קופת חולים מכבי ,איזה ביטוח רפואי יש לך יש אפשרות לעבור גם בפרטי בהשתתפות קטנה
אופירה תיכנס יש לה את הרשימה של כל הרופאים ,יש את זה באיזה שהוא מקום בפורום ,לא מצאתי ,מצפה גם מחברים נוספים להגיב ולנסות לעזור
אל תהססי קבלי אומץ ותראי שהסיכונים בניתוח הם מזעריים לעומת הסיכונים והסיבוכים שיכולים להיגרם מהשמנת יתר
אנחנו פה לכל שאלה אשמח לשמוע מה החלטת
בהצלחה !!!
סופשבוע נחמד
קובי
חשש מוכר ומובן בהחלט
לעניות דעתי כדאי לך לשוטט קצת בגוגל לקרוא על הניתוחים התוצאות והסיבוכים האפשריים .
באתר של מלבי יש פירוט והסבר נרחב
זכרי שלכל ניתוח יש את ההשלכות שלו ההצלחות והסיכון לסיבוכים
אני אחרי התלבטות קשה ופחד תהומי מצאתי שהכי מתאים לי טבעת ולו בשל העובדה שהוא הניתוח הפשוט ביותר
וכל ניתוח בסופו של דבר מצריך עבודה והתמדה שינוי חשיבה והרבה סבלנות
המשקל שיא שלי היה 142!!!
אני מאמינה שהניתוח הוא רק מנוף לדרך החדשה ועל כן לי התאים לבחור במנוף הפשוט הקל והפיך...
תגללי בגוגל ניתוח בריאטרי ותמצאי שלל אפשרויות הסברים וסרטונים
בהצלחה בכל דרך שתבחרי
לעניות דעתי כדאי לך לשוטט קצת בגוגל לקרוא על הניתוחים התוצאות והסיבוכים האפשריים .
באתר של מלבי יש פירוט והסבר נרחב
זכרי שלכל ניתוח יש את ההשלכות שלו ההצלחות והסיכון לסיבוכים
אני אחרי התלבטות קשה ופחד תהומי מצאתי שהכי מתאים לי טבעת ולו בשל העובדה שהוא הניתוח הפשוט ביותר
וכל ניתוח בסופו של דבר מצריך עבודה והתמדה שינוי חשיבה והרבה סבלנות
המשקל שיא שלי היה 142!!!
אני מאמינה שהניתוח הוא רק מנוף לדרך החדשה ועל כן לי התאים לבחור במנוף הפשוט הקל והפיך...
תגללי בגוגל ניתוח בריאטרי ותמצאי שלל אפשרויות הסברים וסרטונים
בהצלחה בכל דרך שתבחרי
מהנקודה שלך כולנו התחלנו
לא נכון לייעץ על סוגי ניתוח לכי להתייעץ עם רופאים במרכז
יש לך את ד"ר מינץ בשרון, ד"R קידר בבילנסון בתל השומר יש לך מגוון מנתחים.
לכי לייעוץ תשמעי ותקראי ברשת על כל סוגי הניתוחים ותראי מה מתאים לך
ותתחילי תהליך.
חשוב שתקראי המון כי ידע זה כח.
בהצלחה
שמחה
לא נכון לייעץ על סוגי ניתוח לכי להתייעץ עם רופאים במרכז
יש לך את ד"ר מינץ בשרון, ד"R קידר בבילנסון בתל השומר יש לך מגוון מנתחים.
לכי לייעוץ תשמעי ותקראי ברשת על כל סוגי הניתוחים ותראי מה מתאים לך
ותתחילי תהליך.
חשוב שתקראי המון כי ידע זה כח.
בהצלחה
שמחה
Princess Sher
New member
תודה רבה על התגובה.
בקשר לאמא שלי- היא עשתה אצל רופא שנחשב מאוד מקצועי וותיק, היא מכירה אנשים שעשו אצלו וסביר להניח שהוא יודע מה הוא עושה. היא הולכת לדיאטנית, פשוט דיאטנית של קופת חולים שיש אצלה תורים פעם בחודש וכל תור בקושי 20 דקות - בקושי אפשר לדבר ולהעלות את הבעיות.
אחת הבעיות שלי בכל דיאטה שאי פעם עשיתי הייתה שתמיד רציתי הכל או כלום, לא הייתי מוכנה להבין שעדיף השמנה של 20 ק"ג מאשר של 50 ק"ג... אני מקווה שעכשיו התבגרתי קצת והניתוח יעזור לי להיכנס לדיאטה כמו שצריך ולהתמיד.
בקשר לאמא שלי- היא עשתה אצל רופא שנחשב מאוד מקצועי וותיק, היא מכירה אנשים שעשו אצלו וסביר להניח שהוא יודע מה הוא עושה. היא הולכת לדיאטנית, פשוט דיאטנית של קופת חולים שיש אצלה תורים פעם בחודש וכל תור בקושי 20 דקות - בקושי אפשר לדבר ולהעלות את הבעיות.
אחת הבעיות שלי בכל דיאטה שאי פעם עשיתי הייתה שתמיד רציתי הכל או כלום, לא הייתי מוכנה להבין שעדיף השמנה של 20 ק"ג מאשר של 50 ק"ג... אני מקווה שעכשיו התבגרתי קצת והניתוח יעזור לי להיכנס לדיאטה כמו שצריך ולהתמיד.
5 ימים אחרי נתוח
אני ממש מבינה מה שכתבת. עברתי את הניתוח ביום חמישי האחרון. היו לי יומיים קצת קשים בבית החולים, בעיקר הקאתי אויר והרגשתי חלשה. אבל ישנתי יומיים. עכשיו אני בבית. מתרגלת לאכילה ללא רעב. אוכלת כל 3 שעות, מעט, מעט, ומנסה לשתות הרבה. אני לא רעבה. ולא עשיתי שום דיאטה לפני הניתוח. את צעירה! קחי את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים. וצאי לדרך חדשה. בהצלחה!
אני ממש מבינה מה שכתבת. עברתי את הניתוח ביום חמישי האחרון. היו לי יומיים קצת קשים בבית החולים, בעיקר הקאתי אויר והרגשתי חלשה. אבל ישנתי יומיים. עכשיו אני בבית. מתרגלת לאכילה ללא רעב. אוכלת כל 3 שעות, מעט, מעט, ומנסה לשתות הרבה. אני לא רעבה. ולא עשיתי שום דיאטה לפני הניתוח. את צעירה! קחי את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים. וצאי לדרך חדשה. בהצלחה!
Princess Sher
New member
תודה על התגובה
איך הרגשת לפני הניתוח? פחדת? הייתה לך תמיכה?
מקווה שתרגישי טוב בהמשך
יש רגעים שאני מאוד רוצה את הניתוח ורגעים שאני מאוד חוששת ומעדיפה את הרע שמוכר לי, וגם אם נודה באמת- כיף לי לאכול מה שבא לי (אחר כך מתחרטת). אני מפחדת להיכנס לניתוח בהרגשה שזה יפתור לי את כל הבעיות, כי האמת היא שאני יודעת שצריך להשקיע ושזה רק כלי (שנחשב מוצלח יחסית ויש לו סיכויי הצלחה גבוהים מדיאטות רגילות) ולא איזו תרופת קסם...
איך הרגשת לפני הניתוח? פחדת? הייתה לך תמיכה?
מקווה שתרגישי טוב בהמשך
יש רגעים שאני מאוד רוצה את הניתוח ורגעים שאני מאוד חוששת ומעדיפה את הרע שמוכר לי, וגם אם נודה באמת- כיף לי לאכול מה שבא לי (אחר כך מתחרטת). אני מפחדת להיכנס לניתוח בהרגשה שזה יפתור לי את כל הבעיות, כי האמת היא שאני יודעת שצריך להשקיע ושזה רק כלי (שנחשב מוצלח יחסית ויש לו סיכויי הצלחה גבוהים מדיאטות רגילות) ולא איזו תרופת קסם...
כמובן שפחדתי.... בעיקר מהמחטים.
לא נרדמתי כבר יומיים לפני הניתוח, בבית חולים לקחתי כדור שינה.... פחדתי שיכניסו לי לוק לוריד, פחדתי מההרדמה ומההתאוששות, מהתפרים, מהניקוז. קיצר, מהכל.
אבל הכל באמת לא היה כזה נורא. התגברתי.... לפני הניתוח את שוכבת על מיטה, קושרים אותך, מחברים לכל מיני מכשירים, אחות חדר ניתוח דיברה איתי וניסתה להרגיע אותי והיתה מקסימה, אבל מהר מאוד הם מרדימים אותך ומאז אני לא זוכרת כלום. לא את ההתאששות ובקושי את הלילה שאחרי. ישנתי יומיים.
אני אוהבת לאכול. ואוהבת לשבת ליד השולחן עם כולם ולטחון. אבל למרות שאתמול בארוחת החג אכלתי כפית חומוס, כפית ממרח גבינה עם בזיליקום, ורבע חתיכת עוגת גבינה (יש!) עדיין הרגשתי טוב. טוב עם עצמי, עם ה-8 קילו שכבר ירדתי, עם הידיעה שלא צריך לאכול פוקצ'ה, לביבות בטטה, קיש גבינות, פשטידת בצל, חצילים ממולאים ועוגה שלמה (שזה מה שהייתי אוכלת אם לא הייתי מנותחת) כדי לשבוע.
כיף לי שאני צריכה להזכיר לעצמי לאכול, אחרת אני לא אספיק לאכול 6 ארוחות ביום, כיף לי להכין לעצמי אוכל שאני יודעת שהוא אך ורק מזין וכיף לי מהדרך החדשה.
אין תרופות קסם. והכל בראש. אבל יש אנשים שצריכים משהו מכני שיעצור אותם מהביס הבא. אני כזאת.
לא נרדמתי כבר יומיים לפני הניתוח, בבית חולים לקחתי כדור שינה.... פחדתי שיכניסו לי לוק לוריד, פחדתי מההרדמה ומההתאוששות, מהתפרים, מהניקוז. קיצר, מהכל.
אבל הכל באמת לא היה כזה נורא. התגברתי.... לפני הניתוח את שוכבת על מיטה, קושרים אותך, מחברים לכל מיני מכשירים, אחות חדר ניתוח דיברה איתי וניסתה להרגיע אותי והיתה מקסימה, אבל מהר מאוד הם מרדימים אותך ומאז אני לא זוכרת כלום. לא את ההתאששות ובקושי את הלילה שאחרי. ישנתי יומיים.
אני אוהבת לאכול. ואוהבת לשבת ליד השולחן עם כולם ולטחון. אבל למרות שאתמול בארוחת החג אכלתי כפית חומוס, כפית ממרח גבינה עם בזיליקום, ורבע חתיכת עוגת גבינה (יש!) עדיין הרגשתי טוב. טוב עם עצמי, עם ה-8 קילו שכבר ירדתי, עם הידיעה שלא צריך לאכול פוקצ'ה, לביבות בטטה, קיש גבינות, פשטידת בצל, חצילים ממולאים ועוגה שלמה (שזה מה שהייתי אוכלת אם לא הייתי מנותחת) כדי לשבוע.
כיף לי שאני צריכה להזכיר לעצמי לאכול, אחרת אני לא אספיק לאכול 6 ארוחות ביום, כיף לי להכין לעצמי אוכל שאני יודעת שהוא אך ורק מזין וכיף לי מהדרך החדשה.
אין תרופות קסם. והכל בראש. אבל יש אנשים שצריכים משהו מכני שיעצור אותם מהביס הבא. אני כזאת.
לחץ ופחד
זה טבעי שככל שהזמן מתקרב מתחילים להילחץ הייתי מודאג באם זה לא היה ככה ,הפחד מהבלתי נודע ומחשבות טורדניות מה יקרה ,בזמן הניתוח ואחרי .
מה שנשאר לעשות להסית את המחשבות לכיוונים אחרים .לדאוג לעיסוקים אחרים לא לשבת סתם ולחשוב כל מיני מחשבות לא טובות
בעזרת השם הכל יעבור בקלות ובהצלחה מרבית ,זה מה שאני יכול לאחל לך .
קובי
זה טבעי שככל שהזמן מתקרב מתחילים להילחץ הייתי מודאג באם זה לא היה ככה ,הפחד מהבלתי נודע ומחשבות טורדניות מה יקרה ,בזמן הניתוח ואחרי .
מה שנשאר לעשות להסית את המחשבות לכיוונים אחרים .לדאוג לעיסוקים אחרים לא לשבת סתם ולחשוב כל מיני מחשבות לא טובות
בעזרת השם הכל יעבור בקלות ובהצלחה מרבית ,זה מה שאני יכול לאחל לך .
קובי
היי
תראי לחץ ופחד זה טבעי ולגטימי ..
אני הלכתי לניתוח שרוול עם חששות מפה עד להודעה חדשה , נורא פחדתי שהניתוח לא יצליח או שאני לא אתעורר ואם זה לא בריא
ומה יחשבו עליי האנשים בשכבה שלי ..
אבל הגעתי למסקנה שלא אכפת לי מכלום להיות שמנה יותר מלחיץ אותי מאשר להיכנס לניתוח ..
זה מפחיד נכון , זה מלחיץ נכון , זה תהליך קשה נכון! על הכל אני יגיד לך שזה נכון
אבל ברגע שתשחררי ותביני שזה לטובתך ושאת ביידים של רופאים וצוות חדר ניתוח גדול את תביני שאין ממה לפחד .
שאני עליתי לשולחן ניתוחים המרדימה אמרה לי שאני המנותחת הכי צעירה שהייתה לה (אני בת 17) , וביקשתי מד"ר שמעונוב לשמור עליי
הוא ענה "תראי כמה אנשים יש פה אל תדאגי"
וזה מה שהנחה אותי , אל תדאגי הכל בסדר !את ביידים טובות
אני מאחלת לך המון המון המון בהצלחה !
תראי לחץ ופחד זה טבעי ולגטימי ..
אני הלכתי לניתוח שרוול עם חששות מפה עד להודעה חדשה , נורא פחדתי שהניתוח לא יצליח או שאני לא אתעורר ואם זה לא בריא
ומה יחשבו עליי האנשים בשכבה שלי ..
אבל הגעתי למסקנה שלא אכפת לי מכלום להיות שמנה יותר מלחיץ אותי מאשר להיכנס לניתוח ..
זה מפחיד נכון , זה מלחיץ נכון , זה תהליך קשה נכון! על הכל אני יגיד לך שזה נכון
אבל ברגע שתשחררי ותביני שזה לטובתך ושאת ביידים של רופאים וצוות חדר ניתוח גדול את תביני שאין ממה לפחד .
שאני עליתי לשולחן ניתוחים המרדימה אמרה לי שאני המנותחת הכי צעירה שהייתה לה (אני בת 17) , וביקשתי מד"ר שמעונוב לשמור עליי
הוא ענה "תראי כמה אנשים יש פה אל תדאגי"
וזה מה שהנחה אותי , אל תדאגי הכל בסדר !את ביידים טובות אני מאחלת לך המון המון המון בהצלחה !
שלום לך, אני מנותחת של ד"ר עסליה
נותחתי לפני ארבע וחצי שנים ברמבם
ניתוח מעקף
קופת חולים כללית , לא שילמתי
הגעתי ללין בזמנו הייתה מרפאה להשמנת יתר שנוהלה ע"י דר חזן הוא המליץ על מעקף מכיוון שרציתי ניתוח פתוח
נשלחה בקשה לאישור לרמבם , אושר לא עברתי וועדה
עד היום מקבלת מהכללית אישורים(טופס 17) לרמבם
ממליצה בחום עם המון הערכה לדר עסליה.
מומחה בכל
ומעל הכל בן אדם שאפשר לדבר ולהסביר
מקצועי
נותחתי לפני ארבע וחצי שנים ברמבם
ניתוח מעקף
קופת חולים כללית , לא שילמתי
הגעתי ללין בזמנו הייתה מרפאה להשמנת יתר שנוהלה ע"י דר חזן הוא המליץ על מעקף מכיוון שרציתי ניתוח פתוח
נשלחה בקשה לאישור לרמבם , אושר לא עברתי וועדה
עד היום מקבלת מהכללית אישורים(טופס 17) לרמבם
ממליצה בחום עם המון הערכה לדר עסליה.
מומחה בכל
ומעל הכל בן אדם שאפשר לדבר ולהסביר
מקצועי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.