המשפט הצה"לי הזה רלוונטי כנראה גם לטור דה פראנס. אפשר לשנוא את קבוצותיהם של לאנס ארמסטרונג בזמנו ואת טים סקיי/אנאוס של היום, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מהן: היכולת להיות ברגע הנכון במיקום הנכון בדבוקה. כמעט כל שנה, באחד מהקטעים המישוריים של ראשית הטור נוצר פיצול בדבוקה שהוא כתוצאה מרוחות צד. ומי תמיד בצד הנכון של הפיצול? טים סקיי/אנאוס, קוויק-סטפ ועוד כמה רוכבים מקבוצות הולנדיות, בלגיות (והפעם גם בורה הגרמנית). ומי תמיד נתפס בדבוקה האחורית? אדיוקיישן פירסט (ריגוברטו אורן), FDJ (טיבו פינו) AG2R (רומן ברדה) וטרק-סגפרדו (מולמה וריצ'י פורט). הקבוצות האלו תמיד מפשלות בכל הנוגע לפיצולים. קינטנה הפתיע בכך שעמד על המשמר ונשאר בדבוקה הקדמית ואסטנה הפתיעו לשלילה בכך שנתפסו בדבוקה האחורית. בקטע שיהיה אחרי יום המנוחה שוב יש קטע מתגלגל. יכול להיות שיתנו לבריחה ללכת עד הסוף, אבל בכל מקרה, צפויה עצבנות רבה בדבוקה מחשש לפיצולים נוספים.