זה היה פרק מוזר
ולא הגיוני בכל כך הרבה רמות שאני לא יודעת אפילו איפה להתחיל.
נתחיל מהדבר הכי הזוי והכי מוזר והכי לא הגיוני בכל דרך שהיא. ירו בו, הוא מגיע לדירה של קאסל על הרגליים, הולך יחסית בסדר. ניחא, אפשר לתרץ שמהאנדרלין הוא לא התעלף, לא קביל במציאות, אבל כיוון שזאת טילוויזיה, נחליק. נגיד שהוא אדם חזק שלא מתעלף מזה שכדור נכנס לו לתוך הגוף (ולא יצא מהצד השני, כן?) ועוד יש לו זמן לשיחות חולין והוא עומד על הרגליים ולא מקופל כנדרש, אבל כמו שאמרתי נחליק.
ואז, כיוון שהוא סוכן וכאלה הוא לא הולך לבית חולים אלא לבית של הבן שלו שיוציא לו את הכדור. נו, באמת. ויש לו את כל הזמן שבעולם לנסח בדייקנות את גובה החתך, וכל אותו הזמן לא רואים אפילו שריר של כאב בפניו (השחקן הגרוע בעולם ללא ספק), ונייתן שהוא שחקן מדהים והכל, אפילו הידים שלו לא רעדו כשהוא ביצע את החתך, לא נתפס. אם אני הייתי צריכה לנתח את אבא שלי, הידיים שלי היו רועדות על הסכין ובטח ובטח שלא הייתי מסוגלת לחתוך בקו ישר את עורו, אבל נחליק. נגיד שקאסל לא רצה לצאת עלוב בפני אביו והוא אגר את רגשותיו בפנים וחתך, כי זה מה שהוא ציפה ממנו לעשות, והוא רצה שיהיה גאה בו וכו'.
אבל כשהוא חיפש עם צבת (!) את הכדור ובכן זה כבר היה מביך בטמטום. וכל זה כאין וכאפס לעומת האב שתפר את עצמו (!!!!) אין מצב בעולם שמישהו יכול לעשות כזה דבר, ועוד לצחוק "לפחות עכשיו יש לי מחט". לא ראו על הפנים שלו כאב בכלל, כל-כך מופרך. בקיצור, כל הסצנה הזו נראתה יותר כמו מדע בדיוני, ועדיף שהיו מוותרים עליה לגמרי.
גם כל הסיפור של בקט, קאסל ואבא שלו לא היה הגיוני. בהתחלה הוא ביקש ממנו לסתום את פיו, אחר-כך כשהפתיעה אותו בדירה הוא הפגיש אותה עם אביו (ולא מכר לה תירוץ כמצופה מאחר שאביו ביקש לא להתגלות). היא התעמתה איתו וכו' וכו'. וכשהוא סיפר את הסיפור ונודע לה שקאסל שיקר לה, אפילו לא הנידה עפעף ולא התעמתה עם קאסל שזה ניגוד גמור לכל מה שבקט בסדרה.
בקיצור, מקווה שהפרק הבא יהיה יותר מחובר למציאות מהפרק הזה.