היי... חוזרת לבקר
ברור שאני לוקחת בחשבון את הכאב, הקיים או העתיד להיות.
אני לא אבצע פעולות של זריקות או טיפולים שמצריכים התאוששות של לפחות כמה ימים בתקופה של שבועיים-שלושה לפני, JUST IN CASE שייקח יותר זמן להתאושש מהם...
אני מצטיידת בכל משככי הכאבים האפשריים ובכל שיטות הSOS שאני מכירה. אני אפילו מצטיידת ברשימת תרגילי פלדנקרייז למקרה ואצטרך.
נסעתי לבד כמה פעמים בשנים האחרונות (לפחות כיוון אחד) - לרוב הסתדרתי עם מזוודה טובה, רצוי עם 4 גלגלים. ואנשים טובים שעזרו להוריד מהמסוע או להעלות לאן שצריך.
אני מודה, לא יצא לי לבטל נסיעה לחו"ל בגלל כאב. (אבל זה היה עניין של מזל, שלא הייתי במצב אקוטי.) אבל בהחלט יצא לי לבטל נסיעות בארץ...
בחו"ל יש המון אדרנלין ואפשר ללכת וללכת וללכת, ורק שחוזרים הביתה צריך שבוע להתאושש... כי נגמר האדרנלין ופשוט כל הכאב וכל המאמץ צף החוצה...
זה משהו שאני לקחתי בחשבון כשחזרתי מהנסיעה האחרונה שלי, שגם הייתה ארוכה.
אני יכולה להרשות לעצמי, כי אני עצמאית. אז פשוט השתדלתי לקחת באיזי כמה שאפשר. מה שהיה בר דיחוי נדחה. מה שלא, לא.
אני מאמינה שחשוב נורא להמשיך לחיות את החיים וליהנות מהם עד כמה שאפשר.
וגם אם זה אומר לטוס לחופשה שהיא מאד קצרה או לא 'לקרוע את העיר' אלא לבלות באמת בשקט ובקצב שלך-
זו עדיין חוויה מדהימה ששווה גם את השבוע של הסבל כשחוזרים...
ולדעתי גם זה מה שמחזיק את הנפש בימים היותר קשים. לדעת שלפחות אתה מסוגל לבצע את הדברים האלה, וכן לחיות חיים ברמה אולי לא 100% נורמלית, אבל בהחלט קרוב לזה...
