קצת חומר רקע
שלום כולן,
מצרפת מידע, שלדעתי חשוב לדעת בתהליך הזה. בעיני הידיעה עצמה עוזרת לנהל את רמות הלחץ שאנחנו חוות.
אתן מוזמנות לשאול גם לגבי הדברים האלה.
להתראות בראשון,
ענבל
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אין אישה שנמצאת או שהיתה בטיפולי פוריות, שלא שמעה לפחות פעם בשבוע את הצירוף "את חייבת להירגע" או "אסור לך להיות בלחץ". בנוסף, אנשים נזכרים פתאום ב"שכנה שלי הפסיקה את הטיפולים ודווקא אז נכנסה להריון. זה הכל לחץ".
וזה כל כך מעצבן.... ומי שלא עברה את זה בעצמה, לא יודעת כמה לחץ יש בתהליך הזה, וכמה קשה כל שלב, וכמה ציפיות, אכזבות, רגשות ושאלות מתעוררים במסע הזה, שסופו לא ידוע.
לו רק מישהו היה יכול להבטיח שבסוף המסע הארוך והמתיש הזה, יהיה תינוק....הכל היה כל כך יותר קל. אבל אף אחד לא יודע, ואף אחד לא מתחייב על הצלחות, ואת נמצאת באי-וודאות ארוכה ומתמשכת שמוסיפה עוד ועוד לחץ ככל שהזמן עובר.
בגלל האופן שבו בנוי התהליך הזה, שלב אחר שלב, הלחץ רק הולך ומתעצם בכל נקודת זמן בסייקל: האם אגיב טוב לטיפול? כמה זקיקים יש? האם יצליחו לשאוב זקיקים? האם יהיו ביציות? האם הביציות תקינות? האם תהינה הפריות? כמה הפריות יהיו? האם יתפתחו עוברים שנוכל להחזיר? האם העוברים יקלטו?
ועוד לא כתבתי מילה על הצד שלו בתהליך, ועל הקושי לנהל זוגיות ומערכת יחסים בתוך סיר הלחץ הזה.
בנוסף, יש גם את הקושי הפיזי העצום. בדיקות פולשניות, פרוצדורות כואבות, סיטואציות מביכות וחושפניות, אנשי צוות שלא תמיד רגישים לסיטואציה. ועוד לחץ ועוד לחץ.
ועכשיו אנחנו מגיעות לכל העניין הזה שקוראים לו "חיים", והוא קורה בנתיים, בין שאיבה לשאיבה ובין אולטראסאונד להזרקה. איחורים והיעדרויות מהעבודה, בוסים שעושים פרצופים, אובדן הכנסות, הוצאות רפואיות מטורפות.
ואם כבר יש ילדים אז הם מחפשים את תשומת הלב המגיעה להם, והסעות, וגנים, ובתי ספר, מקלחות, וארוחות... ואת עצבנית כל כך מההורמונים ומהלחץ!
אז בעצם הקשר בין לחץ לפוריות?
כ- 85% מהנשים בטיפולי פוריות מציינות שהן חוות מתח ולחץ במהלך התהליך. מסקירת המחקרים בנושא עולה כי ההשפעה של לחץ על פוריות אינה ברורה עד הסוף. יחד עם זאת, מחקרים אחרונים תומכים בהנחה הרווחת בקרב אנשי המקצוע, שלחץ מפריע לתהליך ואף פוגע בו. לאור זאת, התופעה ידוע ומוכרת כהפרעות פוריות עקב לחץ. ישנה סברה שלחץ אחראי לכ-30% מבעיות הפוריות.
מה קורה לנו בגוף בזמן לחץ ומה הקשר לפוריות?
אנשי המקצוע, נוטים להסכים שלחץ גורם למערכות רבות בגוף לעבוד ב"טורבו". דהיינו, המערכות עובדות קשה יותר בזמן לחץ מאשר בזמן רגיעה, וזה לכשעצמו גורם ליצור עודף של חומרים שונים בגוף, כולל הורמונים (להעמקה מומלץ לקרוא על תגובת Fight or Flight).
בעת לחץ עולה בגוף רמת "הורמוני הלחץ" כגון קורטיזול. הורמונים אלה מעכבים את הפעילות של הורמוני המין העיקריים המכונים GnRH (הורמון משחרר גונדוטרופינים). הורמוני המין GnRH אחראים על שחרור של הורמון הנקרא מחלמן (LH).
הורמון מחלמן או הורמון הצהבה(LH – Luteinizing Hormone) , הוא הורמון המופרש על ידי בלוטת יותרת המוח. ה-LH מגרה את השחלות לייצר פרוגסטרון ואת האשכים לייצר אנדרוגן, מגרה את יצירת הגופיץ הצהוב ואת הביוץ. כמו כן, למחלמן תפקיד גם בהבשלת ביציות ותאי הזרע.
אפשר לסכם שבעת לחץ קורה התהליך הבא:
שחרור מוגבר של הורמוני לחץ (כגון קורטיזול)---עיכוב הפעילות של הורמוני המין GnRH---עיכוב השחרור של ההורמון LH----שיבושים בביוץ ובהבשלת הביציות.
תהליך נוסף שמתרחש בגוף בעת לחץ ומתח הוא שחרור של אדרנלין. אדרנלין הוא הורמון שמפריע לגוף להשתמש בפרוגסטרון, הורמון החיוני לפוריות. כמו כן, האדרלנלין גורם לבלוטת יותרת המוח להפריש כמויות גדולות של ההורמון פרולקטין, היוצר בעיות פוריות.
היבט חשוב נוסף הוא שבתגובת הגוף ללחץ זרימת הדם מופנית לשרירים ומתרחקת ממקומות כגון העיכול ומערכת הרבייה. לאור זאת קיימת סברה שבעיתות לחץ קיימת פגיעה בכמות החלבונים ברירית הרחם ובזרימת הדם לרחם, ועל כן ישנם קשיים בהשתרשות העובר.
אפשר לומר, שאנחנו מצויידות בעצם במנגון "מובנה" שמסמן לגוף בזמני מתח ולחץ שהתנאים אינם אידיאליים להריון.
מבחינת אבולוציונית, הריון בתקופות מתוחות ולחוצות מסכן את העובר. בימינו, בתקופות לחוצות אנחנו אוכלות פחות טוב, ישנות פחות טוב, ובאופן כללי מנהלות אורח חיים פחות בריא. הגוף, במודעותו לסיכון, יוצר סביבה שאינה אידיאלית להתעברות.
מה אומרים המחקרים?
הנה מספר ממצאים מעניינים ממחקרים עדכניים שבדקו את הקשר בין לחץ לפוריות:
במחקר שפורסם בכתב העת Fertility and Sterility, ציינו החוקרים שלחץ עשוי להשפיע על הצלחה של הפריה חוץ גופית – IVF. החוקרים מצאו שאצל נשים שדיווחו שהן חוות לחץ ומתח ברמה גבוהה, נצפה ביוץ של 20% פחות ביציות, מאשר אצל נשים שדיווחו על רמות נמוכות יותר של לחץ. בנוסף, אצל נשים שדיווחו על רמות לחץ גבוהות, הסיכוי להפריה מוצלחת היה קטן ב-20%.
במחקר בשבוצע באוניברסיטת קליפורניה נמצא שאצל נשים בתהליכי IVF שדיווחו שהן חוות רמות לחץ גבוהות, נצפתה פחות הצלחה בכל שלב בתהליך: פחות ביציות נשאבו ופחות הצלחה בהחזרת העוברים, וזאת בהשוואה לנשים שדיווחו על רמות לחץ מתונות יותר.
אצל מספר נשים נמצא שלחץ אינטינסיבי ומתמשך השפיע על רמת ההורמונים בגוף. התוצאה של השינוי ההורמונלי הזה היתה עיכוב בשחרור הביצית מן השחלה ואף שיבוש של התהליך.
במחקר שפורסם בכתב העת Human Reproduction, נמצא שכאשר בני הזוג דיווחו כי הם מרגישים טוב, שמחים ומשוחררים, עלה מספר ההריונות שנוצרו. לעומת זאת, נוצרו פחות הריונות בחודשים אשר דווחו בהם רגשות מתח ולחץ.
במחקר שבוצע בארץ נמצא שנשים ב-IVF שהוצחקו על ידי ליצן רפואי במהלך התהליך נקלטו בשיעור גבוה יותר מאשר אלה שלא.
אז מה עושים?
לאור האמור לעיל אפשר לסכם שלחץ מפריע בטיפולי פוריות...
נראה כי ההשפעה הינה אינדיבידואלית, וכי כל אישה חווה לחצים ברמות שונות ומסוגים שונים בתהליך. בנוסף, ההשפעה של לחץ על הפוריות משתנה גם הוא מאישה לאישה.
המסקנה הברורה היא שצריך להפחית את רמת הלחץ בתהליך. אבל, איך עושים זאת?
להגיד לאישה בטיפולי פוריות "תירגעי" זה כמו להגיד למישהו שכבר עצבני "אל תהיה עצבני".
ההמלצה שלנו היא שכל אחת תסתכל על החיים שלה, על אורח חייה, על עצמה, על גופה, ותנסה למצוא מקומות (קטנים ככל שיהיו) שבהם היא יכולה לתת לראשה, גופה ונפשה קצת הפוגה והקלה מהמתח.
