dvora idan
New member
כעס והתפרצויות זעם של ילדים הינם מהדברים השכיחים והקשים ביותר שאנו מתמודדים כהורים. לא רק שקשה להתמודד בצורה יעילה, זה מתיש ויכול בקלות לגרום להרגשה של כישלון ותבוסה, גם אם עדין לא איבדת את קור הרוח שלך.
אחד הדברים שלא כדאי לעשות כשהילד שלכם כועס הוא להגיב בצעקות ובאיומים או להתעלם ולא לעשות דבר, או לחילופין להיכנע לדרישות הילדים.
תגובות אילו נמצאו כתגובות שאינן מועילות, ומדוע? משום שהילדים לומדים את ההורים מכירים את כול הכפתורים ....ויודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים.
גם אם הילד שלכם לא אומר זאת במילים, ברמה מסוימת, הוא קלט והבין שהוא יכול להפחיד אתכם או להתיש אתכם, הוא יודע שעל ידי התקף זעם, הוא ישיג את מה שהוא רוצה.
ברגע שהילד שלכם למד את נקודות התורפה שלכם, הוא ימשיך להשתמש בהן, כי עכשיו יש לו כלי שימושי לפתור את בעיותיו.
הנה החדשות טובות:
לומדים להתגבר על התגובות האינסטינקטיביות שיש לכם היום ולומדים להגיב אחרת. זהו השלב הראשון בשינוי מערכת היחסים שלכם עם הילד שלכם. הצעד הראשון ללמד אותו מהם הדרכים המתאימות כדי להצליח לנהל את הרגשות. אני יודעת ממקור ראשון כמה משימה זו יכולה להיות קשה, אבל אני גם יודעת מה באמת חשוב לעשות כדי להשפיע על ילדים כועסים.
לפני שאתן לכם כמה טכניקות שאפשר להשתמש כרגע' חשוב להבין שלכעס יש תפקיד – הוא משרת מטרה. הכעס מאפשר לנו ללמוד על עצמנו וגם להכיר את האחרים, לדעת שמי שכועס מרגיש פגוע, לא בסדר, לא משמעותי בעיני עצמו באותו הרגע.
הילד שלכם וגם אתם הורים חשים מאוכזבים כשלא משיגים את מה שרוצים, כשאומרים לכם לא!! ואז....נלחמים בכוח כדי להצליח.
כאן תוכלו לקרוא מהם ששת הדברים שתוכלו להימנע ולא לעשות כאשר הילד שלכם כועס.
1.) אל תוכיחו את הילד שלכם: כאשר הילד שלך הוא בהתקפת כעס אל תסבירו לו שהוא לא בסדר. זה הדבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות כשהילד נמצא באמצע משבר.
ההמלצה: להתרחק ממנו – לאפשר לו את הזמן שלו להירגע ואת המרחב שלו.
יש לזכור שילדים עם התפרצות זעם נמצאים ברגע הזעם מחוץ לשליטה. הם במצב של להילחם או לברוח, הם עומדים להתפוצץ. במצב כזה כול מילה שלכם פשוט מלבה את הכעס.
לעתים קרובות אנו מרגישים שאנחנו צריכים לטפל ולהרגיע את מצב הילדים שלנו.
אבל אם אף אחד לא נפגע, וזה לא עניין של סכנת חיים, עדיף להתרחק ולתת להם מרחב.
2.) אל תגיבו מתוך רגש. כשהילד שלך כועס, זה נראה כאילו הוא "נגדכם" אבל האמת הוא עסוק בהגנה עצמית. כדי לצאת מהמצב, נשמו כמה נשימות עמוקות, היו במיטבכם, הישארו אובייקטיבים ובשליטה.
קחו פסק זמן, אם אתם צריכים דברו עם עצמכם, השתמשו בכמה ביטויים שיזכירו לכם להיות רגועים, כמו "אני אגיב על זה בהיגיון ולא ברגש. או אני אהיה עיניני ואבדוק את הנושא.
כל זה לא יקרה בן לילה. "חלק מהתפקיד שלנו כהורים הוא להיות מודל להתמודדות נכונה שלנו עם הרגשות שלנו. (קל יותר להגיד מאשר לעשות, אני יודעת!) אבל כשכועסים, התפקיד שלנו הוא להראות לילדים שלנו שיש דרכים נכונות להתמודד עם הרגשות.
3.) אל תקפצו למסקנות על הכעס של ילדכם. הילד הכועס איננו ילד רע, אך הוא מרגיש פגוע. ייתכנו כמה הצדקה לכעס שלו, גם אם ההתנהגות אינה מוצדקת. אנשים יכולים להיות מאוכזבים, ועשויים להציג את האכזבה בדרך כועסת.
אם הילד שלך לא יכול להסביר את נקודת המבט שלו בכבוד, לומר לו, למשל "אני מבין שאתה כועס; אני מצטער שאתה מרגיש ככה" ולתת לו זמן, להשאיר אותו לבד עד שהוא יירגע.
אם זו התפרצות זעם, שבה הוא שובר חפצים או פוגע באחרים, כדאי להרחיקו בכבוד מהמקום ולאפשר לו לנהל את הרגשות שלו. כדאי לזכור שאין לנו ההורים יכולת לשלוט ברגשות של הילד שלנו. כל מה שאפשר לעשות הוא לתת לו זמן להירגע ורק כשהוא במצב רגשי נוח אפשר להקשיב למצוקה שלו ולכוון אותו להצליח לפתור מצוקה כזו אחרת בפעם הבאה.
חשוב להבין שזה נורמלי לאפשר לילדים לכעוס. כולנו כועסים. בפועל, לא הכעס זה הבעיה אלא ההתנהגות המתלווה לכעס. אל תצפו שהילד שלך תמיד יהיה מאושר אתך או מההחלטות שלך.
4.) הימנעו מאיומים ועונשים בלהט הרגע. כול ניסיון להעניש כאשר אתם פועלים מתוך רגשנות גבוהה, רוב הסיכויים שתגרמו להתפרצויות נוספות. מה עוד שהעונשים ברוב המקרים לא מועילים ופועלים לטווח קצר.
5.) אל תפספסו הזדמנות לדבר עם הילד שלכם מאוחר יותר: שאלו שאלות מקדמות כמו, "מה אתה חושב שאתה יכול לעשות כדי להתמודד עם זה טוב יותר בפעם הבאה?"
כאשר ילדים בוגרים או בני נוער מבוגרים יותר מתפרצים התפרצויות זעם או מאבדים שליטה, זה בגלל שיכולת פתרון הבעיות אצלם לא מפותחת. הם עדיין לא למדו איך לפתור את הבעיות הבסיסיות שלהם בדרכים בריאות, ולכן הם צועקים, שוברים דברים, מקללים וכו...
מיומנות פתרון-בעיות הינה מיומנות, שנבנית ומתפתחת רק עם תרגול. והתפקיד שלנו ההורים לאמן אותם במיומנות זו על ידי שאלת שאלות.
6.) אל תאבדו את המטרה שלכם: תמיד תשאלו את עצמכם מה היא המטרה הסופית שלכם? אחד התפקידים החשובים ביותר שלנו הוא להראות לילדים דרכים מתאימות, וראויות להגיב ולהתנהג. זה חשוב לא רק למשמעת של הילדים, אלא הזדמנות לדבר ולעזור לילד שלכם לבוא עם דרך טובה יותר להתמודד עם המצב בפעם הבאה.
אם יש לכם רצון שיהיה יותר רוגע ושקט בבית, שהילדים יקשיבו לכם יותר, שהילדים יהיו עצמאים יותר, אחראים יותר לתוצאות שלהם. גם אם יש לכם ידע רב, בקיאות בתיאוריות ובהמלצות של אנשי מקצוע ועדין מוצאים את עצמכם, מגיבים בכעס ובצעקות -
זה הזמן שלך לעצור, לבדוק מה חשוב לעשות ולפעול אחרת....
כדי להצליח במסע ההורות שלך, אני מזמינה אתכם לדבר איתי, לספר לי על הקשיים שלכם ועל השאיפות שלכם כהורים, אני אכוון אתכם ליעד המשפחתי שלכם בביטחון, בזרימה ובמהרה
