מכתבו של צ'יף סיאטל

מכתבו של צ'יף סיאטל


בשנת 1854 כתב נשיא ארה"ב מכתב שמבקש לקנות אדמות מהאינדיאנים של שבט דואמיש, עבור מהגרים לבנים שהיגרו לאמריקה; הוא הצהיר שאם בקשתו תתקבל, חלק מהאדמה יישמר לאינדיאנים לשם מגורים בשלום ובשלווה.
הצ`יף האינדיאני סיאטל, שאדמתו היתה כבר בידי האדם הלבן, ענה לבקשה זו בנאום שמאוחר יותר נשלח לנשיא ארה"ב בצורת מכתב.
המכתב המקורי שמור במוזיאון סקוואמביש בסיאטל, אמריקה.

מנגד, ישנם הטוענים שכל עניין המכתב לא היה ולא נברא, אלא בדיה שנכתבה עבור סרט עלילתי.
אינני יכול לאשר את מקוריותו של הטקסט שלפניכם - והאמת היא שזה בכלל לא מעניין אותי אם הוא מקורי או לא; שהרי המסר שהוא מעביר הינו מסר של אמת, המצטט את החשיבה הפילוסופית האינדיאנית ומונע מתוך מחשבה מעמיקה ואהבה אמיתית לטבע וברואיו.
הגיע הזמן שנתפכח מהרצון הילדותי למצוא אסמכתאות ואישורים חיצוניים למה שאנו רואים כמשמעותי - ונתחיל להקשיב, באמת להקשיב עם הלב, למשמעות שמעבר למילים.
תקוותי היחידה היא שאותו מסר יצליח להעיר את הקוראים אותו לפעולה, שאם לא נתעורר ממסע ההרס והאדישות שלנו - יהיה לבטח מאוחר מידי.

למכתב המלא - לחצו כאן
 
אני מאוד מתחבר לגישה המחשבתית המובאת

במכתב.
הלוואי ונוכל פעם לחבר בין שני העולמות - המודרני המתפתח והטבעי.
נראה שכמו שאדם יחידני חורג מהמסלול הטבעי שלו ופוגע בעצמו, כך כל האנושות חורגת ממסלולה הטבעי.
רק העניין הוא שכנראה שחלק מטבעו של האדם הוא לסטות ממסלולו וכך גם טבעה של האנושות.
אם הסטייה היא חלק טבעי, הרי היא גם חלק מהמסלול ולכן היא אינה פגיעה בעצם.
אבל על זה אין לי תשובה מוחלטת - האם הפגיעה בטבע כדור הארץ, היא אכן פגיעה, או שהיא בסך הכל חלק משינוי טבעי ארוך טווח ואין סופי, של הטבע היותר גדול - היקום כולו ויחד איתו כדור הארץ.
 

ינוקא1

New member
שאלה טובה.

נראה לי שבסוף הדברים יחזרו לאיזון , השאלה היא רק בכמה זמן . . .

הסטיה היא טבעית , אך גם החזרה לאיזון שבאה בעקבותיה היא טבעית.

והחזרה הזו לאיזון יכולה להיות הרסנית עבור האנושות.

בתנ"ך מסופר שבני האדם חטאו שנים רבות , ואז הגיע המבול - וזו היתה החזרה לאיזון.

זה לא שהחטא הוא משהו "אישי" כנגד אלהים , כי לא נראה לי שאלהים לוקח דברים "אישי".

זה רק שכל פעולה יוצרת תגובה , וכאשר הפעולה היא מונעת מאגו ולא מונעת מתוך טוב , אז החזרה לאיזון תרמוס את האגו הזה כמו שמועכים פרעוש.

עם זאת אני אופטימי.

אני חושב שהעולם הולך לכיוון טוב , והאנושות תוכל לכפר על חטאי העבר ולהביא לאיזון בדרך הנעימה . . .
 
שאלה יפה. אני מניח ש

בעצם קיומם של יצורים עם בחירה חופשית, קיימת האופציה הטבעית שהם יבחרו במזיק ולא במיטיב, והטבע ערוך להתמודד עם האפשרות הזאת.
בניגוד לפעילים סביבתיים שונים, אני מאמין שלאמא אדמה יש כוח רב ממה שאנו מאמינים, ואנחנו אמנם עושים המון נזק, בתחומים שאין בכלל לדמיין את השפעתם על העתיד, אך היא והטבע יודעים איך להפוך את הגלגל.

עם זאת כחברה אנושית ברור שאנו עומדים על פי תהום, הן מהבחינה החברתית (גזענות, אנוכיות, פערי מעמדות) מהבחירה הפוליטית (מידור ושנאת השונה, פחד מתמיד) ומהבחירה הערכית (איבוד משמעות וכיוון).
הגל מאזן את עצמו תמיד והאנושות שכרגע סוטה מאוד מהמסלול הטבעי תשוב אליו, אם לא בלטיפה עדינה אז בסטירה מצלצלת... ויש לי הרגשה עמומה שאנחנו את השיעורים שלנו לומדים רק בדרך הקשה.

 
הסרט מעלה גם את תהיית ההכחדה בעיניי.....

הצ'יף מדבר שם בגילוי לב, על כך שהאינדיאני האחרון ימות.
או במילים אחרות - האדם הלבן יכחיד את האדום.
כשאנו רואים הכחדות בימינו, עולה בנו רגש של - חבל, איזה גזע רע אנחנו, זה לא נכון, למה לא עוצרים את זה.
פעם חיו פה חיות מזן מסוים, שאם אנו מביטים עליהן היום בתמונה, ההכחדה שלהן לא גורמת לנו לצער. אנו מבינים שכך הם הדברים...זנים באים וזנים הולכים.
אם בעתיד לא יהיו טיגריסים....מה ההבדל בינם לבין כל זן אחר שנכחד לפני 300 שנים או 10,000 שנים?
פעם היה כאן אדם קדמון, התפתח לו זן מפותח יותר והכחיד אותו. מה ההבדל בינו לבין האינדיאנים?

אני משדל להבין כי הכל הוא מעבר לתפיסה ה"טובה" שלנו, ושבעצם אנו כדורי משחק ביקום האינטליגנטי, ושכל מה שקורה פה, ואנו רואים, הוא אינו רק גרגר חול באין סופיות.
גם זכות הבחירה שלנו מוטלת בספק - בדאו נאמר שהמנהיג הגדול אינו משאיר עקבות לפעולתו. הוא גורם לעם לעשות מה שהוא רוצה, כשהעם חושב שהוא עושה מה שהוא רוצה לטובתו. כלומר, אולי בעצם אין לנו ממש זכות בחירה. מצד שני הדאו הוא כמו אב ואנו כמו הילדים, כך שבד"כ לילדים יש זכות בחירה...בתנאי שהאב מסכים
.
האם אנו ילדים סוררים
אולי. בכתבי הקיסר הצהוב, כבר לפני 5000 שנים, נאמר שאנשי קדם, היו מחוברים לטבעם ושהיום אנשים רחוקים מדרך הטבע.
כשאנו אומרים בני האדם בימינו לא מחוברים לטבע ושפעם הם כן היו...למתי אנו מתכוונים?

ובכן - לי אישית אין תפיסה מוחלטת בעניין השימור הגלובלי של הטבע היפה. אני חושב שבשבילי נכון לשמור עליו....אבל בשביל התוכנית הגדולה....מי יודע?

כל פעם שאני חושב על טובת כדור הארץ, אני מרגיש טיפה אנוכי. מי אמר שצריך לשמור עליו?

לדעתי אדם צריך לשמור ולטפח את טבע הנשמה שלו, אם בטבע הנשמה שלו נכלל גם כדור הארץ....אז צריך לשמור עליו.
לפי המכתב שהצגת - האינדיאנים חושבים שנשמת האדם לא שוכחת את כדור הארץ כשהיא עוזבת אותו.
כלומר יתכן וכדאי לשמור עליו
.

בכל אופן - מעשית - אני עושה את מה שאני חושב שנכון לעצמי וחלק מזה, זה להעריך את סביבתי ולשמור עליה, במעט שאני יכול לעשות.

תודה על המכתב, שוב.
הוא מעורר בי מחשבות שנמצאות אצלי הרבה זמן ושאין לי חותמת עליהן
.
 

ינוקא1

New member
לגבי :

כשאנו אומרים בני האדם בימינו לא מחוברים לטבע ושפעם הם כן היו...למתי אנו מתכוונים?

כרגיל , התשובה היא "הרמוניה".


אי אפשר להגדיר את זה , אך זה חוש פנימי בתוכינו.

כאשר החוש הזה מתקלקל , אז האדם לא מחובר לטבעו.

בסופו של דבר , גם צלילים לא הרמוניים יהפכו להרמוניים בתרכובת המתאימה של צלילים , וזה האיזון של הטבע.

גם אם בני האדם יעשו מעשים לא הרמוניים , הטבע יחזיר הכל להרמוניה.
 
למעלה