פותחים שבוע

[never give up]

ברוכה הבאה, מריה!

עזרי לנו לעזור לך:
האם ארוחת הצהריים שלך הייתה מספקת רגשית (אכלת מה שטעים לך?) ופיזית (שבעת?)?
האם את אוכלת לפי תפריט?
האם בחרת במודע לאכול את הכריכים הנוספים?
&nbsp
שתפי בכל מה שקרה סביב האכילה - את בבית? היה לך משעמם? מה הרגשת לפני?
&nbsp
אנחנו כאן בשבילך

&nbsp

 

[never give up]

אז הנה תרגיל מצוין עבורך...

לכי למקרר ובחני את האפשרויות שלך.
שאלי את עצמך: "מה הכי בא לי לאכול עכשיו?" ולכי לעשות משהו אחר (נקיונות, מקלחת, טיול קצר, גלישה באינטרט וכו') תוך כדי ביסוס החשק שלך.
אם לא החלפת חשקים במהלך ה-15-20 דקות האחרונות - לכי למטבח והכיני את מה שהתחשק לך לאכול, ובכך תהי מסופקת.
אם ה"בא לי" התחלף ואת אינך מצליחה להחליט - בחרי באפשרות שהכי נראית לך באותו רגע, וזכרי שאת האפשרות הבאה תוכלי לאכול בפעם הבאה שתהי רעבה.

לי, בכל אופן, זה מאד עוזר לנטרל "בא לי" מדומים.
שלשום קרה לי שבשעת לילה די מאוחרת התחשק לי לאכול פתיתים. דיברתי עם עצמי ובחנתי את האפשרויות: "לילה, אני לפני שינה ואני לא רעבה. אבל בא לי פתיתים עכשיו!!! אז נגיד שאוכל פתיתים עכשיו - איך ארגיש אחר כך? הממ.. אלך לישון עם בטן נפוחה ועם תחושת חוסר שליטה במעשיי. לא שווה. אוכל פתיתים מחר." - וככה הלכתי לישון, עם חיוך ענק של "הצלחתי!".

נסי בפעם הבאה שבא לך לאכול משהו למרות שאת יודעת שעדיף שלא.

 

[never give up]

פותחים שבוע

השתדלו לשרשר את הודעותיכם לפינות הרלוונטיות

 

[never give up]

מודה באשמה!

חרגנו? אבדנו שליטה?
בואו להודות ולקבל רעיונות כיצד להתמודד טוב יותר עם הפעם הבאה

זכרו את הפורמט, וציינו:

שעה ביום:

מקום האירוע:

מה אכלתי:

 

[never give up]

יש לי וידוי

אתמול, אחרי 3 שבועות של שליטה מוצלחת, אבדתי את "זה".

וכך היה:

שעה ביום: מ-13:00 עד 19:30

מקום האירוע: בבית

מה אכלתי: מה לא :/ זה התחיל בעוף טעים שהכנתי. היה כל כך טעים שאכלתי את כל התבנית. אחר כך לקחתי קערת ברנפלקס, אחריה קערת קורנפלקס רגיל עם חלב שגררה עוד ספל ברנפלקס, שוב קורנפלקס עם חלב, 2 ארטיקים, הרבה חטיפי שוקולד, לחם עם חמאה וגבינה צהובה, קערית אורז, לחמניה עם חומוס וחביתה ולבסוף גם 2 עוגיות.
ככה אכלתי במשך 6 וחצי שעות, והמשכתי לאכול עד שהבטן כבר כאבה לי ממש.
עכשיו, כשאני מסתכלת על כל מה שאכלתי, אני קצת כועסת איך נתתי לעצמי לאכול את כל זה, אך מצד שני אני סולחת לי כי אני בתוך תהליך, וכמו בכל דבר בחיים - לפעמים יש עליות ולפעמים ירידות.
אני גאה בעצמי כל כך שתדירות הירידות נמוכה מתמיד, וזה מעודד להתחיל שבוע חדש טוב יותר

 

[never give up]

רק בשביל לקבל

אנחנו כאן בשבילכם

 

[fat with a hat]

אני בנאדם בוגר ומבוגר

אז למה אבא שלי היה צריך להעיר לי על המשקל??
מה זה יעזור???
הייתי צריכה לגייס את כל כוחות הנפש שלי לא לצאת בסערה (באתי לבקר עם הבת שלי) ולא לברוח לאוכל. הנהנתי בנימוס, נתתי לו לגמור את המשפט והלכתי לשחק עם הילדה..
&nbsp

 

[never give up]

וואו! כמה עוצמה במילים שלך!

כל הכבוד לך על ההתמודדות הנכונה לך!
&nbsp
האם אביך יודע שהערותיו גורמות לך לסערת רגשות?
האם הוא מודע לתהליך שאת עוברת?
&nbsp
אני בטוחה שהכוונה שלו הייתה טובה, אלא שהוא לא ידע לבחור במילים המתאימות לך. נסי לשבת איתו לשיחה ולהסביר לו שהוא פוגע בך, והרי לאיש אין זכות לפגוע באחר.
ואם בעצמו סובל מבעיות בריאותיות, הציעי לו ללכת איתך יד ביד - קל יותר להצליח ביחד

&nbsp
היי חזקה!

 

[חייה על שוקולד]

חיבוק חם! אוי כמה שאני מבינה אותך

חדשה פה. פשוט היייתי חייבת להצטרף לשיחה.
גם אצלי, אבי בקושי רואה אותי אבל כשאני מגיעה פעם פעמיים בשנה לבקר הוא מעיר לי משהו כמו, שיואו איזה פרה נהיית. אפילו אם רזיתי. ולצורך העניין לא השתנתי הרבה כבר הרבה שנים ואני גם לא מחשיבה את עצמי לשמנה מאוד, רק מלאה. אבל תמיד הביקורת הזאת ואף פעם לא יצא לו להגיד לי משהו נחמד. אני כבר שנים מנסה להגיד לו דברים טובים רק כדי לקבל חזרה יחס מתחשב.
כנראה שזה כבר לא יקרה. נורא מעצבן.

 

[never give up]

אני רק שאלה

מתלבטים?
לא בטוחים כיצד לפעול?
אולי מחפשים מתכון ולא מוצאים?
&nbsp
שאלו ונעזור